101 שנות הלכה • מ'חכמי לובלין' עד 'זיכרון מאיר'

העולם החרדי התעטף באבל ויגון קודר לאחר פטירתו של פוסק הדור הגר"ש הלוי וואזנר זצ"ל • למד אצל המהר"ם מלובלין, ראה עצמו תלמיד של החזון איש, חיבר את השו"ת המפורסם 'שבט הלוי', היה חבר בועד הישיבות אך נמנע מלהשתתף בבחירות לכנסת • תולדותיו והליכותיו של פוסק הדור.

הגר"ש וואזנר נולד בווינה ליוסף צבי וואזנר ולרחל לבית שיף. בצעירותו למד אצל רבי מאיר שפירא מלובלין בישיבת חכמי לובלין והיה גם תלמידו של רבי שמעון מזליחוב, המשגיח בישיבה. התחתן ועלה לארץ ישראל לפני השואה. התגורר בירושלים ברחוב הושע. למד אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי. היה רב בשכונת גבעת שאול. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים.

בסוף שנות ה-40 עבר לבני ברק, על פי הצעתו של מרן החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר, על מנת להתמנות בה רב ואב"ד. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד, הרב איסר זלמן מלצר והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הקים את "ישיבת חכמי לובלין", על שם הישיבה שבה למד בצעירותו. במבנה נפרד נמצא בית ההוראה זיכרון מאיר, ובמבנה נוסף שוכן בית דין צדק זיכרון מאיר.

צילום: משה גולדשטיין
צילום: משה גולדשטיין

הרב וואזנר הוא הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת.

בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", אותו חיבר הרב נתן צבי פרידמן רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים שונים, וביניהם היתר לכבות תנור גז ביום טוב, יצא הרב וואזנר בקריאה שלא לקבל את פסקיו של הרב פרידמן, ובפרט הדגיש את האיסור ההלכתי של כיבוי תנורי גז בחג‏.

הגם שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוק שנשבה)‏.

בין בוגרי ישיבתו ישנם פוסקים ידועים ורבנים ברחבי העולם. בשנים האחרונות אינו פוסק כבר בהלכה עקב חולשתו, אף שעדיין מוסר שיעורים למרות גילו המופלג.

צילום: משה גולדשטיין
צילום: משה גולדשטיין

במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" ברחבי הארץ והעולם, העומדות תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.

בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים" מטעם הנהלת הישיבה.

הרב וואזנר לא השתתף בהצבעה בבחירות לכנסת, אם כי מעולם לא קבע כי יש איסור להצביע, ורבים מתלמידיו ומצאצאיו מצביעים בבחירות. עם זאת הוא השתתף בהצבעה בבחירות לעירייה.

צילום: משה גולדשטיין
צילום: משה גולדשטיין

לאחר פטירת רבה של בני ברק הרב יעקב לנדא תמך במינוי בנו, הרב משה יהודא לייב לנדא, על אף התנגדותו של הרב אלעזר מנחם מן שך לבחירתו. בעקבות זאת הורה הרב שך לתלמידיו, ובראשם הרב מרדכי גרוס שאף הוציא את ספרי השיעורים של הרב וואזנר, להפסיק להיכנס לשיעוריו של הרב וואזנר בהלכות טהרה. בהמשך התנצל הרב וואזנר ותלמידי הרב שך חזרו להשתתף בשיעורים.

הרב וואזנר היה חבר נשיאות ועד הישיבות, וחבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.