משחר האנושות התבונן האדם בסביבתו ועשה שימוש באביזרים, הצמחים ובעלי החיים שזיהה באזור המחיה שלו. החל מהפירות שגדלו על העצים, האדמה ששמשה למרעה ולגידול תבואה וירק וכלה בבעלי החיים שניצודו לצרכי מאכל, לבוש או יצירת כלי נשק וכלי עבודה. עם השנים, החל האדם לפלוש לסביבה הטבעיתהירוקה ולבנות בתים, בניינים ומפעלי תעשייה. אותו אדם שבתחילה התאים עצמו לסביבה ולן במערה החל להתאים את הסביבה לצרכיו.

המאזן האקולוגי שנפגע על ידי המהפכה התעשייתית החל להשתקם לאט. אך, עם השנים, כשמספר בני האדם בעולם גדלה המשיך האדם להפר את האיזון האקולוגי. מנועי הקיטור החלו לזהם את האוויר ותוצרי התעשייה עברו מהאדמה לימים, הנחלים ומי התהום באמצעות ספינות או פסולת תעשייתית.

זיהום הסביבה

אחת הפעולות הנעשות על ידי בני אדם רבים כלאחר יד גורמות לנזקים בלתי הפיכים לסביבהופגיעה אנושה במערכות אקולוגיות טבעיות בין השאר מזיהום של פסולת ומוצרי פלסטיק. השלכה של פסולת שאינה מתכלה כמו: בקבוקי פלסטיק, שקיות ומוצרי פלסטיק תעשייתיים המוטמנים באדמה או מגיעים למקורות המים סביב העולם.

בעשורים האחרונים דווח על ההשפעה של "רשתות הרפאים" של דייגים על בעלי החיים המימיים: הדולפינים, צבי הים, הלווייתנים ובעלי חיים נוספים הנחשפים לחלקי הרשתות העשויות מחומרים פלסטיים שהתמוססו במים. שאריות של רשתות הלוכדות את בעלי החיים הסובלים לעתים מאובדן גפיים או מנמק כתוצאה מליפוף של הרשת סביבם. מינים שלמים נמצאים בסכנת הכחדה בשל השפעת פירוק מוצרי פלסטיק בסביבה הימית.

ניצול יתר של משאבי הטבע

לצד פעולות הזיהום הסביבתי תופעה נוספת החלה לפגום במאזן האקולוגי – ניצול יתר של משאבי הטבע. בישראל, אנו עדים לתופעה של שימוש יתר במי הברז למגוון רחב של צרכים מיותרים. למעשה, בישראל רק 4% ממי הברז משמשים לשתייה והשאר להשקיה ולצרכים אחרים. לו היה ניתן למחזר את המים (לאחר המקלחת למשל) ולהימנע מניצול יתר של משאב זה היינו יכולים לשמור על מי התהום בארץ ולמחזר מים שיכולים להיות ראויים לשתייה או לניצול אחר.

ניצול יתר נוסף, שקיים בעיקר ביערות הגשם הוא כריתת יתר של עצים. העצים משמשים ליצור ריהוט והן ליצור ניירהנגדע בקצב מסחרר. לעץ יש תפקיד חשוב הן בשמירה על מאזן הגזים באוויר (היות והעצים סופחים את הפחמן הדו חמצני ומפיקים חמצן) והן כבית גידול לבעלי החיים הבונים בהם את ביתם. ניצול יתר של העצים בעולם והעובדה כי לא נשתלים עצים חדשים ביחס לכמות העצים שנכרתים פוגעת במאזן האקולוגי של יערות הגשם ובשל כך משפיעות על בעלי חיים וגם השפעה לטווח ארוך על בני האדם.

ים המלח – איך אנו הורגים את "ים המוות שלנו"?

בישראל נמצא אחד ממקווי המים הנדירים ביותר בעולם – ים המלח המכונה בלעז "ים המוות". אם נתבונן בתמונות של המקום הנמוך בעולם נגלה כי עד לפני שני עשורים שטחו של ים המלח היה גדול משמעותית ומפלס המים בו ירד בכעשרים מטרים. שאיבת המים בים לצורך הפקת מינרלים הוסיפה לייבוש האגן הצפוני ולתנועה של מים מתוקים מתחת לשכבות המלח שהתערבותם הובילה ליצירת בולענים מסוכנים באזור. שמורת עיינות צוקים, בה בעלי חיים רבים חיו באיזון מושלם, יבשה וכעת אנו מתחילים לזהות את תוצאות הפגיעה במאזן האקולוגי באזור ים המלח.

מגוון ביולוגי: הסכנות לאדם כשמיני בעלי חיים וצמחים מתחילים להיכחד

שבירת המאזן האקולוגי בטבע משפיעה בצורה חדה על המגוון הביולוגי. אנו מגלים כיום פחות זנים של בעלי חיים ושונות גנטית נמוכה מבעבר. ההבדלים הללו עשויים להשפיע הן על התפתחותם של זנים חזקים ועמידים יותר והן על התוצרים של מיני הצמחים שעמידים לשינויים בטבע.

יש הסבורים כי שבירת יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו והעובדה כי אנו מנצלים באגרסיביות את המשאבים הקיימים עשויה להזיק לאנושות כבר בטווח הזמן הקרוב. ייתכן שהנכדים שלנולא יזכו להכיר חלק ניכר ממיני הצמחים הנמצאים כיום והמיקרו-אורגניזמים החיים בתוך מקווי המים הנעלמים בהדרגה ובעלי חיים אחרים הנמצאים בסכנת הכחדה ישנו חשש ממשי שהמאזן האקולוגי יופר לעד.

לסיכום, המאזן האקולוגי בטבע מושפע במידה רבה מהשימוש שבו האדם עושה במשאבי הטבע העומדים לרשותו. כאשר אנו מנצלים באופן קבוע את מקווי המים, המלחים והעצים לצרכינו אנו פוגעים באיזון העדין בין המערכות האקולוגיות השונות. לא רחוק היום ונגלה כי אנו חיים בסביבה אקולוגית שונה לחלוטין מזו של הדורות לפנינו ושינויים אלה עשויים להשפיע על מיני בעלי החיים סביבנו ועל בריאות בני האדם בכדור הארץ.