80 שנים אחרי שהוכחדה בשואה: התמונות מישיבת לובלין נחשפות

בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. כעת נחשפים לראשונה ארבעה תצלומים מקוריים מתולדות הישיבה

 

בקרוב יחגגו המוני בית ישראל את סיום לימוד כל הש"ס בבלי בדף היומי אותו ייסד לפני עשרות שנים הרב מאיר שפירא מלובלין.

הכוונה שלו הייתה שכששני יהודים ייפגשו ברכבת הם יוכלו לדבר על אותה סוגיה שהם לומדים כעת.

כעת נחשפים לראשונה ארבעה תצלומים מקוריים מתולדות הישיבה:

בתמונה אחת ישנו את מעמד חנוכת הבית שבו השתתפו עשרות מרבני פולין, ואלפי יהודים ובו נואם רבו של הרב שפירא רבי ישראל מטשורטקוב.

בתמונה נוספת ישנו את דגם בית המקדש שבנה הרב ביחד עם תלמידי הישיבה, דגם ששמו יצא לפניו בכל רחבי פולין.

תמונה נוספת היא למעשה גלויה מהישיבה משנת תרצ"א, וישנה גם תמונה של הרב בפתח הישיבה ומאחוריו עשרות מתלמידי הישיבה, גם היא משנת תרצ"א.

רבי מאיר שפירא [תרמ"ז-תרצ"ד], רבה של לובלין – פארה של יהדות פולין. איש חי רב פעלים. גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין. היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי'. כיהן כחבר ה'סיים' (הפרלמנט) הפולני. היה דבוק בלהט נשמתו לרבו רבי ישראל אדמו"ר מטשורטקוב.

את הישיבה הקים הרב בשנת תר"צ, ושמה יצאה לפניה בכל רחבי פולין בייחודיותה כישיבה 'כלל חסידית' שתשמש מוסד תורני מרכזי לחנך רבנים, מדריכים ומורי-העם גדולים בתורה. ישיבה שהייתה מן המפוארות באירופה.

ברם ר"מ שפירא לא זכה לרוות רוב נחת ממנה, וזאת בעקבות פטירתו הפתאומית בשנת תרצ"ג. את מקומו מילא הגאון רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב שניהל אותה עד חורבן פולין בידי הרשעים ימ"ש.

הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה שהוקמה בלובלין ב-1515.

המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי שמעון מזליחוב. עם מותו של רבי מאיר שפירא בשנת 1933 מונה הרב אריה צבי פרומר לראש הישיבה ושימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת 1939, כנשיא הישיבה מונה רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן-קראקא.

בניין הישיבה תוכנן בסגנון אקלקטי הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין.

ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד. בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים. בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.

בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות."

 

הפריט מוצע כעת למכירה בבית המכירות Winner'S בגבעת שאול.

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.