ADHD – האם אומגה 3 יכולה לעזור?

האם אומגה 3 יכולה לסייע לסובלים מהפרעות קשב וריכוז? חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA – PolyUnsaturated Fatty Acids), כגון אומגה 3 ואומגה 6, הן מרכיב אינטגראלי וחיוני של ממברנות בתאים שונים בגוף, בהם תאי עצב במוח. קיימת השערה כי לחומצות שומן אלו תפקיד בהולכה העצבית בין נוירונים וכן מגוון תפקידים במערכות ורקמות אחרות בגוף. האם חומצות השומן יכולות לסייע לסובלים מהפרעות קשב?

מאת : ד"ר טמיר אפשטיין

לאומגה 3 יכולות אנטי דלקתיות שעשויות לשנות את מידת 'הנוזליות' של ממברנות ואת ההרכבים של חומצות שומן שונות בקרומים ובממברנות של תאים במערכת העצבים המרכזית.

המספור של חומצת השומן – 3 או 6 – מתייחס למיקום הקשר הכפול בשרשרת אטומי הפחמן. בקבוצת האומגה 3 קיימות מספר חומצות שומן, העיקריות שבהן הן חומצה אלפא-לינולנית (ALA), חומצה איקוסאפנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסאהקסאנואית (DHA).

מקורות אפשריים לחומצות שומן אלו קיימים בשמנים של דגים מסוימים – בעיקר דגי מים קרים, בשמנים מצמחים בהם פשתן וצמח המרווה, בצמחי מים קרים כגון אצות, באגוזי מלך ובצמחים נוספים.

מה לאומגה 3 והפרעות קשב?

ההשערה כי יש קשר בין אומגה 3 להפרעת קשב וריכוז (ADHD) מסתמכת על מספר ממצאים. אצל מטופלים עם ADHD נמצאו רמות נמוכות משמעותית של אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות מאשר אצל אנשים ללא הפרעת קשב. זאת, למרות שבקבוצה עם הפרעת קשב, צריכת השומנים הייתה גבוהה יותר ב- 30% מאשר בקבוצה ללא הפרעת קשב.

עדות תומכת לכך שההבדל ברמות האומגה 3 לא נובע מצריכה נמוכה של חומצות השומן, נמצאה במחקר שבדק רמות של אתן – תוצר פרוק של אומגה 3 – בנשיפה. אצל ילדים עם הפרעת קשב שיעור תוצר הפירוק היה גבוה יותר מאשל אצל ילדים ללא הפרעת קשב, מה שעשוי להעיד על קצב פירוק גבוה יותר של אומגה 3 אצל ילדים עם הפרעות קשב.

עדויות אלו ואחרות הובילו להשערה כי ייתכן ולחומצות שומן רב בלתי רוויות יש קשר להיווצרות של הפרעות קשב. בנוסף, מחקרים על בעלי חיים קשרו בין היפראקטיביות לרמות נמוכות של אומגה 3 בקורטקס הפרונטלי במוח. כעת נשאלת השאלה, האם צריכת תוספי מזון של אומגה 3 עשויה לסייע לסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

מה אומרים המחקרים?

מספר מחקרים הראו כי שימוש באומגה 3 יעיל לתסמינים של הפרעת קשב, אולם חלקם הגדול של מחקרים אלו היו עם מתודולוגיה לקויה ולכן לא ניתן להסתמך על ממצאיהם.

מחקרים שנערכו תוך הקפדה מתודולוגית – כאלה שהשתמשו בקבוצת ביקורת שנטלה פלצבו (תרופת דמה) ושגם החוקרים וגם הנבדקים במחקר היו עיוורים לסוג הטיפול שקיבלו (כפול סמיות) – הראו בדרך כלל כי לא קיימת השפעה לאומגה 3, מעבר להשפעת הפלצבו. חלק מהמחקרים אף הראו שאומגה 3 השפיעה על הנבדקים פחות מפלצבו.

כך למשל, מחקר כפול סמיות שנערך בשוודיה, השווה בין חצי גרם של חומצת השומן EPA לבין פלצבו. שניהם ניתנו ל – 92 ילדים עם ADHD שמעולם לא טופלו בסטימונלטים כמו ריטלין, במשך 15 שבועות. התוצאות נקבעו לפי שינוי במדד קונורס – אמצעי הערכה מקובל ונפוץ לילדים עם הפרעות קשב. מחקר זה לא הראה כי יש יתרון כלשהו ל– EPA על פני פלצבו.

ב- 2009, פרסמו בלנגר וחוקרים אחרים בעיתון הנחשב Pediatrics את תוצאות מחקרם שהיה גם הוא כפול סמיות. המחקר נמשך 16 שבועות וכלל 37 ילדים עם ADHD. במחקר הושוו תוספי אומגה 3 לתוסף אומגה 6 (שמן חמניות) ששימש כפלצבו. כ- 10 ילדים נשרו במהלך המחקר, מה שמעמיד את מסקנותיו בספק, אולם 8 ילדים הדגימו שיפור קליני משמעותי סטטיסטית – במיוחד במרכיבים של חוסר קשב. 12 ילדים דיווחו על שיפור מסוים ואצל 6 ילדים לא נרשם כל שינוי. הילדים שנטלו אומגה 3 לא דיווחו על תופעות לוואי כלשהן.

אחד מהמחקרים הממושכים ביותר שנערכו עד כה, אותו פרסמו ג'ונסון ועמיתים, נמשך שישה חודשים. בתקופה זו קיבלו 75 ילדים ומתבגרים בגילאי 8-18, במשך 3 חודשים אומגה 3 או פלצבו ואז, במשך 3 חודשים נוספים, אומגה 6 או פלצבו. עד תום שלושת החודשים הראשונים נשרו 22% מהמשתתפים, אולם עבור הנותרים נרשם שיפור במדד התרשמות קלינית כללית (CGI – Clinical Global Impression) אך לא נרשם שינוי במדדים או תסמינים של הפרעת קשב. תוצאות דומות נרשמו גם עבור החלק השני של המחקר בו נטלו הילדים אומגה 6. החוקרים סיכמו את המחקר בכך שלא הודגמה יעילות לחומצות שומן רב בלתי רוויות על פני פלצבו.

מחקר אחר בדק את התוצאות באמצעות מדדים 'אובייקטיביים' – שינוי בתוצאות מבחן TOVA. במחקר שבוצע על-ידי רעננן רז מאוניברסיטת בר אילן ועמיתיו מבתי החולים הלל-יפה ותל השומר, 73 ילדים עם הפרעת קשב חולקו לקבוצת פלצבו ולקבוצה שטופלה בתוספי חומצות שומן רב בלתי רוויות קצרות שרשרת. המחקר נמשך 7 שבועות. מלבד מבחן TOVA, הוריהם ומוריהם של הילדים מילאו שאלונים. גם במחקר זה, לא הודגמה תועלת גדולה יותר לשימוש בתוספי חומצות שומן רב בלתי רוויות מעבר לזו של פלצבו.

נקודת אור?

לעומת המחקרים שפורטו, שלא הדגימו יעילות של חומצות שומן רב בלתי רוויות כטיפול עיקרי או כטיפול נוסף בילדים עם הפרעת קשב, מטא אנליזה (מחקר על) שפורסמה לאחרונה מציעה כי תוסף אומגה 3 עשוי להפחית סימפטומים של ADHD בילדים.

המאמר ניתח תוצאות של 10 מחקרים מבוקרי פלצבו, שכללו יחד 699 נבדקים עם הפרעת קשב. כותבי המאמר מצאו שאלו שקיבלו אומגה 3 היו עם שיפור "קטן אבל מובהק סטטיסטית" בחומרת סימפטומים בהשוואה לאלו שקיבלו פלצבו.

התוצאות הראו יעילות מובהקת סטטיסטית של תוספי אומגה 3 בהשוואה לפלצבו רק בשני מחקרים מתוך העשרה. מבין השאר, 6 לא הראו כל יעילות ושניים הראו יעילות בחלק ממדדי הפרעת הקשב. עדיין, סיכום ואיגום התוצאות, הראה שיפור מובהק סטטיסטי בתסמיני הפרעת קשב עבור משתתפים שנטלו אומגה 3 לעומת אלו שנטלו פלצבו.

יש לציין כי המאמר הראה שיעילות אומגה 3 הייתה צנועה יחסית בהשוואה לשיעורי היעילות של טיפול תרופתי להפרעת קשב כגון פסיכוסטימולנטים (ריטלין וקונצרטה לדוגמה), סטרטרה או אגוניסטים של אלפה 2 (קלונידין).

בניתוח משני, החוקרים העריכו את המשמעות של הכמויות והשיעורים השונים של חומצות שומן שונות שהרכיבו את תכשיר האומגה 3 (ALA, EPA ו- DHA). הם מצאו כי אומגה 3 שכללה שיעורים גבוהים יותר של EPA הייתה משמעותית יותר בהטבה בתסמיני הפרעת קשב. לא נמצאו הבדלים משמעותיים עבור המינונים השונים של יתר חומצות השומן שנבחנו.

להערכת הכותבים, יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש ולשחזר את התוצאות

בשורה התחתונה

בשלב זה, נראה שיש עדויות לכאן ולכאן. מה שכן ניתן לומר, לפחות בנקודת זמן זו, הוא שאומגה 3 אינה יכולה להחליף טיפול תרופתי, אבל עשויה להיות אפשרות עבור מי שאינם מגיבים לתרופות או שאינם מעוניינים ליטול תכשירים אחרים.

נקודה נוספת שטרם קיבלה מענה מספק קשורה לפרופיל תופעות הלוואי של אומגה 3, שלמעשה, גם במחקר האחרון שהוזכר, לא נותחה באופן מספק.

ד"ר טמיר אפשטיין הוא מנהל מרפאת 'פוקוס' להפרעות קשב במבוגרים, במרכז הרפואי שיבא

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.