אבל בקהילה התימנית. אשת גדול הרבנים: הרבנית יהודית צוברי ע”ה

לאחר 20 שנה מפטירתו: הלכה לעולמה הרבנית הצדקנית מרת יהודית צוברי ע”ה אשת גדול רבני תימן בדור האחרון מרן הרב יוסף צוברי זצוק”ל • בת 96 בפטירתה

אבל כבד עם הישמע הבשורה המרה על הסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת יהודית (תורכיה) צוברי ע”ה, אשת חבר למרן רבינו יוסף צוברי זצוק”ל רבה הראשי של יהודי תימן בת”א יפו וגדול רבני תימן בדור האחרון.

הרבנית ע”ה נולדה בשנת ה’תר”פ לאביה ר’ לוי גיאת זצ”ל. בשנת ה’תרצ”ד בהיותה בת 14 שנה בלבד זכתה להינשא להגאון רבי יוסף צוברי, מי שלימים נודע כאחד מגדולי וחשובי רבני תימן בארץ הקודש, ושימש בקודש ברבנות תל אביב יפו שנים רבות ובשלל תפקידים תורניים אותם מילא במשך השנים, ובפרט כמנהיג העדה התימנית בארץ הקודש.

מכריה ובני משפחתה של הרבנית יהודית ע”ה, מספרים על דמות הוד מהדורות עברו, ששימשה סמל ודוגמא למופת בהנהגותיה הנאצלות והמיוחדות, במידת הצניעות המופלגת, ובית שכל כולו תורה וחסד.

למעלה מ60 שנה, סעדה ושימשה את בעלה הגדול הרב זצוק”ל, עמדה לימינו בכל עת על מנת שיוכל לשבת ולהגות בתורה הקדושה משוש חייו, ולכתוב את חיבוריו הרבים בכל חלקי התורה בהשקט ובטח, ללא שעול הבית יטרידהו מעמל התורה ויגיעתה. כמו כן, הייתה דואגת בכל עת שלבושו הרבני של בעלה הגדול זצ”ל, יהיה נקי מכל רבב ולכלוך, באופן שבגדיו היו מצוחצחים בכל עת וזמן, וכך היה נראה כמלאך ה’ צבאות, הן בלבושו הצח הודות להשתדלותה של הרבנית, והן בהילוכו האומר כבוד.

בני הבית מספרים, כי שנים רבות הייתה טורחת להשכים עוד קודם עלות השחר, על מנת להספיק לאפות לבעלה הרב זצ”ל פיתה (צאלוף) חמה וטריה, כך שמיד כשיחזור מתפילת הנץ החמה, יוכל לסעוד את לבו בפת חמה, וללא שהות מיותרת לשקוע ולצלול בעמל התורה ובכתיבת ספריו הקדושים.

תדיר התרגשות מיוחדת אחזה בה באופן מיוחד על הזכות העצומה שנפלה בחלקה, להיות אשת חבר אל הרב זצ”ל, והייתה מספרת בערגה על עמלו בתורה ללא הרף החל משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת לילה מאוחרת ממש.

הרב ירון כלף שליט”א, נכד הרבנית ומי שגדל על ברכי הרבנית שנים רבות, מספר כי בשנים האחרונות לצערינו עקב גילה המתקדם ומצב בריאותה הרופף, הייתה רוב הזמן רתוקה למיטה עם העוזרת האישית שלה, בעוד שהיא רדומה לגמרי. נדיר היה לראותה פוקחת את עיניה ומדברת עם הסובבים אותה.

וכך הוא מספר: “בשנה האחרונה, כשחוליה הכביד עליה מאד והייתה תשושה ולא יכלה לתקשר עם בני הבית, באתי אליה בהתרגשות וצעקתי לה: סבתא! משיח הגיע! הנה – הוא הגיע!!! – רציתי לבדוק את מידת עירנותה לדברים שבקדושה שהיו כל חייה – מיד שסבתא שמעה את זה, אנחנו רואים את הרבנית נעה לכאן ולכאן במיטתה מתוך חולשה עצומה, ובעוד כולה מלאה חיוך רחב, היא ממלמלת מילים בהתרגשות גדולה… העוזרת הצמודה לרבנית, לא האמינה למראה עיניה!”…

זכתה והעמידה דור ישרים מבורך, בנים ובנות ההולכים בדרכה ובהליכותיה המיוחדות. בפטירתה נגדעה חוליה נוספת בשרשרת הנשים הצדקניות הללו שהקרינו מהודם והדרם ללא אומר וללא דברים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.