אורבך הודיע על תמיכתו בממשלה: “מאביב גפן ואברהם פריד הבנתי שאפשר שינוי”

ניר אורבך הודיע סופית שמצביע בעד הקמת הממשלה

לאחר ספקות ולבטים, ח”כ ניר אורבך הודיע כי “החלטתי להצביע בעד ממשלת האחדות”.

אורבך שהתחבט עד הרגע האחרון נימק את החלטתו. “זו לא החלטה פשוטה אבל היא מחוייבת במציאות של חוסר יציבות שילטונית, במשבר אזרחי, בשיח אלים, בתחושה של כאוס. על סיפה של מלחמת אחים”.

אורבך הסביר את החלטתו וכתב: “לצערי הציונות הדתית הפוליטית נוכסה ע”י כוחות שאינם מייצגים אותי או את הקהילה ממנה באתי. לצערי אין חוט המקשר בין הציונות הדתית הממלכתית לבין מפלגת הציונות הדתית. זו לא דרכנו”

 

אורבך הביא ראייה מהתלמוד וכתב: תיקו הוא מונח תלמודי המבשר על סיום דיון באי הכרעה בין אמוראים או תנאים כאשר לא ניתן לענות תשובה על שאלה באופן מוחלט. עם תחושה זו אני מסתובב בשנתיים האחרונות.

אחרי אלפיים שנות גלות זוהי מציאות חיינו, עם כל הקושי שבדבר הגיעה העת לשים סוף לתיקו הזה.

“אני צועד בדרך הזו לא בלב שמח או בנפש חפצה, אני צועד בדרך הזו דווקא בגלל שהיא לא ברורה, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. עם הנצח מפחד מהתיקו.”, כותב אורבך.

אורבך גם מציין על הדרך הארוכה שאזרחי מדינת ישראל הלכו בשנתיים ארבע פעמים לקלפי. “דור העתיד של מדינת ישראל, הילדים שלנו, הצביעו בשנתיים האחרונות 4 פעמים לכנסת. דמוקרטיה לא לתפארת מדינת ישראל. זו לא החלטה פשוטה אבל היא מחוייבת במציאות החיים בה אנו קמים בוקר בוקר, למעלה מ-700 ימים של חוסר יציבות שילטונית, במשבר אזרחי, בשיח אלים, בתחושה של כאוס. על סיפה של מלחמת אחים. כבר לא אור לגויים.”

נדמה כי הגענו לתיקו הזה כי שכחנו מאין באנו ולאן אנו הולכים ולפני מי אנחנו עתידים לתת דין וחשבון. אחרי תיקו בלתי נגמר בשלה השעה לנסות לנסח מחדש את אתגרי החזון הציוני, את המכנה המשותף של החברה בישראל בשנים הבאות.

מראשיתה כללה בתוכה האידיאולוגיה הציונית את יצירתה של ‘חברת מופת’ – חברה אידיאלית בארץ ישראל שתהיה צודקת יותר וטובה יותר מחברות אחרות. משמעותה של ‘חברת מופת’, וכיצד מעצבים אותה היתה אחת הסוגיות המרכזיות עליה כתבו רבים מהמנהיגים והוגי הדעות הציוניים, והיא נוגעת בשאלות של אחריות המדינה לאזרחיה, אחריות האזרחים כלפי המדינה, סולידריות חברתית, כלכלה, אי שיוון ועוד. חברת מופת יכולה להכיל ימין ושמאל בבית אחד. חברת מופת צריכה להקיא מתוכה כוחות שוליים.

בתוך חברת המופת הזו לציונות הדתית, על ערכיה הנצחיים של עם, תורה וארץ, צריך להיות מקום מרכזי.

לצערי גם הציונות הדתית הפוליטית ממנה באתי זאת שידעה לשתף פעולה עם ימין וגם עם שמאל איננה עוד, היא נוכסה ע”י כוחות שאינם מייצגים אותי או את הקהילה ממנה באתי. לצערי אין חוט המקשר בין הציונות הדתית הממלכתית לבין מפלגת הציונות הדתית. זו לא דרכנו. זו לא דרכי. זה לא בית המדרש שלי.

אורבך גם מספר על המניע להחלטה: “לפני ימים היה בירושלים אירוע מכונן. על במה אחת הופיע גדול המוסיקה היהודית אברהם פריד יחד עם כוכב המוזיקה הישראלית אביב גפן. חיבור שאם מישהו היה מדמיין אותו לפני מספר שנים היו אומרים לו שהוא הוזה.”אביב גפן שעל שיריו גדל דור שלם הכי רחוק מחיבור למסורת ישראל ולתורת ישראל, עמד כשכיפה לראשו ושר יחד עם אברהם פריד את השיר מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. ישבתי שם בקהל והבנתי שאפשר גם אחרת. אפשר לעשות שינוי, אנחנו רוצים שינוי, וממשלת שינוי, עם כל הקשיים והסכנות והאתגרים והמורכבויות, יכולה להיות דבר טוב לעם ישראל בעת זו”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.