אירוע של 65,000 פצועים, 693 הורים שכולים, מאה אלמנות ו־600 יתומים

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה • דיון טעון וכואב התקיים היום בוועדת הבריאות של הכנסת בהשתתפות נציגי משפחות חטופים מהמעגל השני

ועדת הבריאות קיימה היום (שלישי) דיון נוסף במצבם הרפואי של בני משפחות החטופים. בפתח הדיון התייחס יו"ר הוועדה חה"כ יונתן משריקי (שס) למותה של ליאורה ארגמני, אמה של נועה ארגמני ששוחררה משבי חמאס, ואמר: "בסרטון שהוקרן כאן בדיון הקודם על מצבן הרפואי של משפחות החטופים ביקשה ליאורה בקשה אחרונה 'לראות אותה שוב לפני שאלך לעולמי'. הבוקר שמענו את הבשורה הקשה על לכתה. ליאורה זכתה והגשימה את משאלתה ונפטרה כשנועה לצידה, לאחר שנלחמה כלביאה על חזרתה. אנחנו מבקשים לשלוח מכאן תנחומים לנועה ולמשפחה כולה".

ד"ר עינת יהנה הציגה מחקר שבחן את ההשפעות וההשלכות של המצב המתמשך על בני משפחות החטופים. "המחקר מצביע על השלכות רבות וארוכות טווח על מצבם הפיסי והנפשי בהן קשיים בתפקוד הכללי, פגיעה תעסוקתית, קשיים פדגוגיים וקוגנטיביים, קושי ביחסים במשפחה ועוד. נוכח הימצאות המשפחות במצב של סטרס טראומתי מתמשך המאופיין בעמימות, חוסר אונים ואימה לצד המאבק להשבה, צפויה מגפה של פסיכופתולוגיה נפשית ומחלות כרוניות בקרב המשפחות, שתהיה מורגשת ביתר שאת גם לאחר החזרה מהשבי".

קובי בן עמי, אח של אוהד בן עמי שנחטף מקיבוץ בארי: "אמא שלי בת 78 חולת דיאליזה שלפני חודש, עקב כל המצב, השתילו לה קוצב לב ומצבה מידרדר מיום ליום. אנחנו עוברים התעללות נפשית במשך תשעה חודשים. אנחנו לא זקוקים לרחמים או לצל"ש, רק שהמדינה תעשה מה שצריך לעשות כדי להחזיר אותם הביתה ושידעו לתת את המענה המתאים שיקל עלינו במעט את ההתמודדות המטורפת הזאת שאנחנו נמצאים בה. אני בסך הכל רוצה שאמא שלי תזכה לראות את אח שלי בחיים ואני לא יודע כמה זמן נשאר לה ומה יהיה מחר בבוקר. אם יהיה מרכז ייעודי שירכז את הטיפולים במשפחות זה היה עוזר לנו מאוד".

רעות אבן טוב ויס, בת רעייתו של החטוף חיים פרי ז"ל: "אנשים בקרב המשפחות נמצאים בסיכון למגוון מחלות שסטרס מגביר את הסיכון לחלות בהן ובהרבה פחות מסוגלות לבצע פעולות מניעה וניטור של מצבים רפואיים. פרואקטיביות חייבת להיות חלק מהטיפול בנושא אחרת הדברים פשוט לא קורים. אין לנו זמן לבזבז על מחקרים ארוכים, מוכרחים ליזום את זה כבר עכשיו, להכניס אנשים לבדיקות ולא להמתין, אחרת נהיה מול מציאות שבה הסיכונים מתחילים להתממש לפני שתפסנו אותם בזמן".

מספר בני משפחה ממעגלים ראשון ושני העידו בוועדה כי לא קיבלו כל פנייה יזומה מקופות החולים, או שקיבלו פנייה אחת בלבד. אסתר בוכשטב, אמו של החטוף יגב בוכשטב: בשביעי באוקטובר הייתי בצוות החירום של נירים, אני גננת וגם מנהלת בריאות ורווחה בקיבוץ ומנהלת מרפאה של שלושה קיבוצים, אבל מרגע שהבנו שיגב ורימון אשתו חטופים שמתי את כל תפקידיי ועיסוקיי האחרים בצד, כולל נושא הבריאות. אין לי אפילו מרפאת אם ואין לי שירותי אונליין כי אין לי רופא ולאף אחד זה לא מפריע. כשאני צריכה להוציא מרשם אני מבקשת מאחת החברות שלי שהיא אחות שתעשה לי טובה. אני אדם שיכול לעשות הרבה דברים בשגרה, היום אין לי את היכולת לעסוק בזה. יהיה נכון לתת לכל משפחה של חטוף אחות שתהיה ממונה על המשפחה, שתוכל להרים טלפון מידי פעם ולשאול מה נשמע".

פרופ' חגי לוין, יושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור שמלווה את המשפחות, אמר: "מדובר במצב מאוד יוצא דופן. כל פנייה שלנו לקופות, למשרדי הממשלה ולקופות החולים נענית, אבל זה לא מספיק. צריך מרכז ייעודי שיקומי שייבנה את התורה שאינה כתובה היום, ללמוד איך עושים את זה נכון. האירוע הזה ילווה אותנו בדור שני ושלישי וצריך לטפל בזה מעכשיו. כיום המעמד של בני משפחה לא מופיע במערכות ולכן לא תמיד יודעים לתת להם את המענה הנדרש".

יעל גורן חזקיה ממנהלת החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה, הסכימה והוסיפה: אין עוררין על זה שמצבם של בני המשפחות לא טוב נפשית ובריאותית. אנחנו יודעים, נתקלים בזה ומסייעים ככל שזה מגיע לפתחנו. ברור שהם לא יוכלו להרגיש טוב עד שיקיריהם יחזרו. המנהלת הוקמה לצורך סיוע למעגל הראשון ראשון, להם הוצמד מלווה קבוע. יש פניות גם בתחום הבריאות אבל יכול להיות שלחלק מבני המשפחות קשה להציף נושאים כאלה ואולי נכון לייצר ציר נוסף בתחום הזה. מבחינת מעגל שני, במענקים הורחבה הזכאות גם לאחים וילדים בוגרים, מעגל הכרה שלא היה קיים טרם השביעי באוק'. מעבר לזה אנחנו מוגבלים בחוק לתת ולהעניק להם סיוע ויש כיום ועדה מקצועית שבוחנת את נושא ההכרה בהם. כרגע ככל שעולים צרכים של מעגל שני דרך הקשרים הקיימים שלנו מול המעגל הראשון אנחנו מטפלים, אבל אין לנו מנדט לפנות אליהם ישירות".

עו"ד שלומי מור מהביטוח הלאומי, אמר: "למעגל הראשון יש את כל הזכויות והטיפולים. לצערי הביצוע והיישום קצת יותר קשה אבל צריך לזכור שאנחנו בתוך מגה אירוע של 65,000 פצועים, 693 הורים שכולים, מעל מאה אלמנות ו־600 יתומים. תפקיד הכנסת הוא לבקר וגם לחוקק. אם רוצים להסדיר את מעמדם של מעגל שני ושלישי יש לעשות זאת בחקיקה, כי למצוא פתרונות מכאן ומשם לא באמת מחזיק ולא נותן את המענה".

לסיכום הדיון קרא משריקי לקופות החולים לפנות באופן אקטיבי לבני משפחות החטופים ולהציע להם שירותים מותאמים וזמני המתנה מקוצרים: "מדובר בתמיכה שצריכה להינתן לטווח הארוך, פניות חוזרות לאורך זמן ולא פנייה אחת. אנחנו מבקשים לקבל דיווח מכל הקופות בתוך חודש על מספר המבוטחים ממעגל ראשון והפניות שנעשו אליהם. לגבי המעגל השני, נביא את מסקנות הוועדה המקצועית לכנסת כשיפורסמו ונקדם בהקדם את ההסדרה הדרושה. לצד זאת יש לבצע חשיבה משותפת לגבי הקמת מרכז שיקומי ייעודי עבור בני המשפחות".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *