אלפים ליוו את חבר בד”ץ דקהילת ויז’ניץ שנפטר מהקורונה

אבל כבד השתרר אתמול בבוא הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו של עמוד התורה וההוראה, מגדולי ומוותיקי הפוסקים, הגאון הצדיק רבי טוביה אריה טוביאס זצ”ל, דיין ומורה צדק וחבר הבד”ץ דקהילת ויזניץ במשך עשרות בשנים, וראש כולל אטיניא. המונים הלכו אתמול אחר מיטתו של האי גברא רבה.

בהסתלקותו אבדה דמות הוד תפארת של גאון חריף ובקי בכל מכמני התורה, שדלתו פתוחה היתה לשרת בקודש ולהשיב לשואלים דבר ד’ זו הלכה, וזכה להערצתם של גדולי ישראל שסמכו עליו. מתמיד בתורה ועובד ד’, לצד היותו מופלג בחסידות, עמוד האמת, ענוותן וצנוע, שייף עייל ושייף נפק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, ידיד נאמן לכל אחד, אהוב ונערץ על המוני יודעיו.

הגה”צ רבי טוביה אריה זצ”ל נולד לפני ע”ט שנים ביום ז”ך באב תש”א, בעיר פיאטרא-ניאמץ שברומניה, לאביו הגה”צ רבי שמואל טוביאס זצ”ל רב העיר פיאטרא ומחשובי הרבנים מחסידי בית רוזין, שטפנשט, סדיגורא ובוהוש, ולאמו הרבנית מרת פרידא ע”ה.

בנערותו למד אצל אביו הגדול, אשר השקיע בו ובאחיו הרבנים הגאונים יבלחט”א את כל כוחותיו לרוממם בכל מכמני התורה, בבקיאות ובעיון. לאחר מכן למד תורה במסירות נפש בעיר אראד, בישיבתם של הגה”צ רבי שמעון זאב מילר זצ”ל רבה של אראד, ושל חותנו לעתיד הגה”צ רבי מרדכי זלמן ויזניצר זצ”ל.

כשתיאר הגר”ל זצ”ל את הימים ההם תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה, ציין שהיתה זו הישיבה היחידה בכל רחבי רומניה שיכלו ללמוד בה תורה בפרהסיא באופן רשמי. דבר זה לכשעצמו הביא בחורים רבים מכל רחבי רומניה ללמוד בישיבת אראד, כדי להיפטר מגזירת הגיוס. “אני אישית נאלצתי לכתת רגלי היגעות משך 24 שעות, בנסיעתי הארוכה והמפרכת ממקום מגורנו בפיאטרא-ניאמץ עד אראד הנמצאת בקצה השני של רומניה הגדולה. זכורני שנסעתי עם הרכבת על פני שלשת-רבעי שטחי רומניה, אבל הכל היה שווה משתי הסיבות האמורות: הראשונה – היתה זו הישיבה היחידה שיכלו ללמוד בה כראוי על מי מנוחות; השניה – כדי להיפטר מהצבא ולקבל אישור מהיר יותר לצאת את מסך הברזל ולעלות לארץ הקודש”.

הגר”ל מילא כרסו בש”ס ובפוסקים בשקידה עצומה, עד שהוסמך לרבנות על ידי הגרש”ז מילר זצ”ל אב”ד אראד, הג”ר ישכר דוב דכנר זצ”ל אב”ד סאטמר, והג”ר יצחק מאיר מרילוס זצ”ל אב”ד באקו ואראד.
בשנת תשכ”ד עלה עם אביו לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת ויזניץ. בימים ההם זכו הוא ואחיו יבלחט”א הגה”צ רבי משה מרדכי שליט”א אב”ד קדימה, ללמוד בצוותא עם מרן ה’ישועות משה’ זי”ע – אז ראש הישיבה, שנהנה מאוד מבקיאותם במכמני התורה, ומשקידתם הנפלאה, וקירבם מאוד.
בשנת תשכ”ו הקים את ביתו עם הרבנית תליט”א, בת הגה”צ החסיד רבי מרדכי זלמן ויז’ניצר זצ”ל, שכיהן כראש הישיבה באראד ובארה”ק היה ראש כולל אנטניא. לאחר נישואיו היה מחשובי מרביצי התורה ורבני הכולל בקרית ויזניץ. לימים מילא את מקום חותנו בראשות כולל אנטניא בב”ב, תפקיד בו כיהן עד יומו האחרון.
פרק מרכזי בחייו היה כאשר התמנה בשנת תשל”ו לדיין בבד”ץ ויזניץ, לצד רב הקריה דאז – יבלחט”א מרן אדמו”ר מויזניץ שליט”א, והדומ”ץ הגה”צ רבי משולם זושא לוריא זצוק”ל, שרחשו לו הערצה רבה.

מאז היתה דלתו פתוחה לכל שואל, במאור פנים ובידידות. המונים נהנו הימנו עצה ותושיה, ברוב חכמתו ובבינתו הרחבה בכל מכמני התורה ובהליכות החיים.
גדולי ישראל הכירוהו כבעל הוראה מובהק אשר בקיאותו העצומה בכל מכמני התורה הקנו לו שם בפסקיו. היה יושב על מדין בדיני התורה שנערכו בבד”ץ ויזניץ, כשידיו רב לו בחלק חושן משפט בבקיאות עצומה. כן היה בקי בהל’ שחיטה, ובמיוחד בניקור, ולבקשת גדולי ישראל היה נוסע לחו”ל לפקח על מערך השחיטה והניקור שתחת הכשרויות המהודרות.

היה יד ימינם ואיש סודם של אדמור”י בית רוז’ין ושל הרה”ק רבי יצחק מבוהוש זצוק”ל. בלהט עשייתו עמד לימין האדמו”ר בהקמת מוסדות בוהוש ברח’ חגי בבני ברק, וגייס את הנה”ח ר’ שמואל דסקל ז”ל להוזיל מהונו לצורך רכישת המגרש. הרבי מבוהוש זצ”ל התבטא: “מימות זקני המגיד הגדול ממעזריטש ועד לזמננו, לא היה אחד שעשה למען כבוד בית רוז’ין, כמו רבי לייבל!”

פעל רבות להנצת תורת גדולי ישראל ברומניה, בב”ב הקים ביהמ”ד על שם גדולי ישראל שברומניה, ובת”א הקים כולל אברכים על שם רבני רומניה, כן הקים מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה. בהמשך פעל בהקמת מוסדות שטפנשט, וישיבתו של אביו ‘באר חיים מרדכי’ – ניאמץ בהרצליה.

כדיין בבד”ץ ויזניץ וכראש כולל אטיניא הרביץ תורה וחסידות בקרב שוחרי התורה בדרכו הייחודית והעמקנית, שיעוריו היחודיים בנושאי ריבית, מידות ושיעורי תורה, מקוואות, כמו גם סוגיות הלכתיות שמעטים עוסקים בהם, ושיעורי עמקות בחסידות, קנו להם שם ותהילה. מצוייני האברכים ברשת כוללי ויזניץ ברחבי הארץ, קנו אצלו הדרכה והכוונה רחבה בהלכה ובהוראה, כאשר בחנם ועודדם להתעלות בסולם המעלות עד שיזכו להורות הוראה בישראל.

היה קשור בהערצה עצומה לרבוה”ק מויזניץ זי”ע וליבלחט”א מרן אדמו”ר שליט”א, מדי שבת בשבתו השתתף בתפילות בשולחנות הטהורים, ופיאר בהדרתו את כל השמחות והמעמדים בבית ויזניץ. כמים הפנים לפנים רחש לו מרן אדמו”ר שליט”א הערכה עצומה שבלטה ביותר, תוך ששאלו והתייעץ עימו לעיתים תכופות במכמני ההוראה וההלכה.
הגאון זצ”ל היה מרבני קופת הצדקה ‘להחזיקם ולהחיותם’ מיום היווסדה, היה מעורב בכל פרטי מפעלות הצדקה והעזרה למשפחות במצוקה, כשהוא מקדיש שעות ארוכות לדון ולפסוק בכל בעייה ומשאלה לגופה, במסירות עצומה לעזור ולסייע למשפחות נשברות.
פרק מיוחד היה חברותו בוועד רבני התקשורת דקהילת ויזניץ. בנאמנות ובמסירות עצומה עמד לימין מרן אדמו”ר מויזניץ שליט”א בניהול המלחמה הגדולה נגד המכשירים המהרסים, בעמידה על משמר טוהר המחנה, תוך עקביות להתרחק ולהתנתק לגמרי מכל אותם מרעין בישין.

כוחות רבים השקיע כדי לבדוק ולאשר מכשירים ראויים וכשרים לבעלי עסקים הנדרשים לכך לצורך עבודתם, תוך תיאום וקשר עם מומחים, ועם ועד התקשורת הכללי שנתמנה ע”י גדולי ישראל. בחברותו בוועד הרבנים קיבל פניות מיהודים או מסוכני מכירות על כל האפשרויות הקיימות, דן על כך בכובד ראש, והביא את הדברים להכרעה.
חלק מדברי תורתו נדפסו בקובצי ‘מאור החיים’ ויזניץ, ‘שלהבת שמואל’, ו’תורת אמת’ שטפנשט. שיעוריו הרבים כונסו על ידי תלמידיו ושומעי לקחו בכתב יד בספר ההלכתי ‘מידות אריה’, ודרשותיו ומוסריו ‘ט”ל אורות’.
עם פרוץ המגיפה בשנת תש”פ, הוציא יחד עם הגאוה”צ חברי בד”ץ ויזניץ שליט”א פסקי הלכה להיזהר ולהישמר. לדאבון במהלך החורף דהאי שתא נדבק בנגיף ואף החלים ממנו. אולם גופו לא עמד לו, ומצבו הבריאותי הלך והחמיר. לילה לפני אשפוזו בביה”ח, כשאברך ת”ח בקרית ויזניץ נכנס אליו לבקרו, והוא חלוש מאוד, ביקשו שיעלה לפניו שאלה בהלכות מקוואות. דקות ארוכות התפלפל עם האברך בריתחא דאורייתא בהל’ מקוואות, כי התוה”ק היתה נשמת רוח אפיו, עד שאמר כי הוא מרגיש שאינו יכול יותר…
עם שחר יום שלישי ג’ בניסן, לאחר אשפוז של כחודש ימים בבית החולים, השיב את נשמתו הטהורה. כרע שכב הארי וכבוד התורה גלה מישראל.
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מביהמ”ד הגדול בקרית ויזניץ. הספידוהו מרה אחיו הגאון רבי משה מרדכי טוביאס זצ”ל אב”ד קדימה, הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט”א אב”ד שכונת אור החיים וראב”ד בד”ץ ויזניץ, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט”א דומ”ץ ויזניץ ואב”ד ”קהילות יעקב’, ובנו הרה”ג ר’ יצחק אייזיק טוביאס שליט”א ר”מ בישיבת ויזניץ מודיעין עילית וחבר בד”ץ ‘הישר והטוב’.

הרבנים שליט”א זעקו במר כי גדולה האבדה ואין לה תמורה, הגאון זצ”ל היווה דוגמה ומופת לשקידת התורה, וחריף ובקי עצום בכל מכמניה. כל מהותו היתה אהבת התורה, מדי יום ביומו השכים לעסוק בתורה בשמחת לב ובצימאון נפש, וכל מי שבא במחיצתו, במיוחד מצאצאיו שהתמסר אליהם, ביקשו אם יש בפיו ד”ת וחידושי תורה, כי זו היתה תמיד כל חיותו.
יחד עם זאת היתה יראתו קדמה לחכמתו, הוא עזב חשבונות רבים שבקשו בני אדם וחיפש תמיד את הישרות והאמת בטהרתה, הן בתורה, הן ביר”ש, והן בחסידות, ובמיוחד במידות שבין אדם לחברו, בהיותו הולך תמים ופועל צדק, ענוותן וצנוע, שעשה הכל כדי להתרחק מכבוד.
בנו ממלא מקומו הגרי”א שליט”א אמר כי אנו עומדים עתה בפרשת הקרבנות, מי יתן ויתקיים ‘עליה השלם כל הקרבנות כולם’, וכלל ישראל יוושע במהרה בישועה ובגאולה השלימה.
הלווייתו המשיכה לבית החיים ויזניץ, שם נשאו דברי מספד ופרידה חתניו הרה”ג ר’ יחיאל מיכל פרידמן שליט”א רב ביהמ”ד לעלוב ב”ב וחבר הבד”ץ של הראב”ד הגרמ”ש קליין שליט”א, והרה”ג ר’ אפרים יהודה וייס שליט”א מו”ץ בב”ב.

עם תום מסע ההלוויה הגיעו לבית האבלים ראב”ד בד”ץ ויזניץ הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט”א, וחבר הבד”ץ הגאון ר’ שרגא פייבל ויינברגר שליט”א רב בית מדרשנו ‘ישועות משה’ באלעד, והודיעו כי באו בשליחות מרן אדמו”ר מויזניץ שליט”א, שביקש מרבני הבד”ץ להתוועד יחד, ולמסור את בקשתו שבנו של הגאון המנוח זצ”ל, הגאון רבי יצחק אייזיק טוביאס שליט”א ר”מ בישיבת ויזניץ במודיעין עילית וחבר בד”ץ ‘הישר והטוב’, חתנו של הגאון רבי מנחם מנדל פוקס שליט”א רב שכונת שומרי החומות ברמות, ימלא את מקום אביו כחבר בד”ץ ויזניץ.

בדמעות של התרגשות איחלו הנוכחים ברכת ‘מזל טוב’, בתקווה כי יאריך ימים בכהונתו הרמה לדון ולהורות הוראה לעם ד’, עביגוא”צ.

הגאון רבי לייב זצ”ל הותיר אחריו את זוגתו הרבנית הדגולה תליט”א, בת גדולים שעמדה לימינו במסירות רבה כל השנים, אחיו הרבנים הגאונים רבי יואל שליט”א אב”ד שיכון ו’ ב”ב, רבי משה מרדכי שליט”א אב”ד קדימה, רבי מנחם מנדל שליט”א רב ביהמ”ד ‘דרכי שמואל’ פיאטרא-ניאמץ, ורבי שלמה שליט”א אב”ד יאס, אחותו הרבנית סלומון אשת הרב יצחק זאב שליט”א, בנו וחתניו הרבנים שליט”א, נכדים ונינים ההולכים בדרכו הברוכה לשם ולתפארת.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.