“אני צופה עוד לא מעט בלגן בגלל המוטציות המחוברות”

המוטציות המחוברות שמדאיגות את העולם, פרופ’ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה באונ’ בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה מביע דאגה מפני התפשטותה של המוטציה החדשה ברחבי העולם

המוטציות המחוברות שמדאיגות את העולם, פרופ’ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה באונ’ בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה מביע דאגה מפני התפשטותה ברחבי העולם. “לצערנו, גם בפיו אין חדשות מעודדות: “כידוע, וירוסים משתנים ואוספים מוטציות באופן טבעי. מה שזיהו בבריטניה כפי שפרופ’ סגל אומר בהחלט מטריד. הוא למעשה מתכוון לכך שהזן הבריטי רכש מוטציה שאופיינית לזן הדרום אפריקאי”.

הוא הסביר כי ” בבריטית יש מוטציה מרכזית שנקראת 501, ובדרום אפריקאית יש גם את המוטציה הזאת אבל בנוסף לה – גם מוטציות נוספות: 484 ו-417. הכוונה היא למוטציות שנמצאות בחלבון הספייק של הווירוס, והבעיה בהן נובעת מכך שהן עוזרות לווירוס הקורונה להתחבר לתאי הגוף. בפועל זה יכול להוביל לכך שהמוטציה הבריטית תעבור סבב נוסף של מוטציות ותהפוך להיות דומה למוטציה הדרום אפריקאית. כידוע, אחת הדאגות לגבי המוטציה הזאת נובעת מהשאלה לגבי יכולת עמידותה בפני החיסון.”

לטענתו, “המשמעות בפועל היא שמי שנדבק במוטציה הדרום אפריקאית, או באופן תאורטי – במוטציה הבריטית שהפכה לדרום אפריקאית, לא יוכל לפתח נוגדנים ברמה מספיק טובה. הכוונה היא גם לאנשים שחוסנו על ידי חיסון וגם לכאלה שהחלימו לאחר שחלו”.

“אנשים חושבים שחיסון זה ‘זבנג וגמרנו’ אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. אני צופה עוד לא מעט בלגן. אחת התקוות הגדולות היא שנצליח לראות ‘עדכון גרסה’ של החיסון בקרוב, ואולי זו תהיה שגרת חיינו גם בהמשך”, הוא אומר.

הוא נשאל האם יעילות החיסון צפויה להיפגע באופן חלקי? והשיב: “כן, זה החשש. שיעילות החיסון תפחת לנוכח הווריאנט הדרום אפריקאי. כלומר – אם היום החיסון מגן ב-95 אחוז לפי מחקרים, במקרה הזה הוא יגן פחות ויוכל לפגוע ביותר אנשים. עם זאת, יש להניח שגם אנשים שיחלו בווריאנט האנגלי לא יגיעו למצב קשה, אבל עוד מוקדם להעריך”.

פרופ כהן מביא מחקר שלפיו כמחצית מהאנשים שהחלימו מקורונה לא פיתחו נוגדנים חזקים שינטרלו את המוטציה הבריטית. “אגב, המחקר אמנם מספק תמונה רחבה ומדאיגה, אבל צריך להבין שלא כל אדם שלא פיתח נוגדנים לא מפתח חסינות בפני מוטציות שונות. כלומר – לגוף יש מנגנונים נוספים לפתח חסינות, שהם לא רק נוגדנים, כמו תאי T למשל”, הוא מדגיש.

הוא הביע דאגה ואמר כי “זה בהחלט מדאיג אבל לא מפתיע במיוחד. אנשים חושבים שחיסון זה ‘זבנג וגמרנו’ אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. אני צופה עוד לא מעט בלגן. אחת התקוות הגדולות היא שנצליח לראות ‘עדכון גרסה’ של החיסון בקרוב, ואולי זו תהיה שגרת חיינו גם בהמשך, כלומר – מוטציות משתנות ואנחנו משנים את הרכב החיסונים בהתאם. אני רוצה לקוות שהחיסונים הנוכחיים יספקו הגנה גם במקרה שניתקל בווריאנטים שנים, כך שגם אם מישהו יחלה הוא לפחות לא יחלה באופן קשה”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.