בשנה האחרונה יזם בית הדין להקדשות בירושלים, בראשות אב בית הדין, הדיין הרב שלמה שטסמן, מהלך משולב וראשון מסוגו בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ורשות התאגידים (רשם העמותות ורשם ההקדשות) להצלת נכסי הקדשות 'תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים' – מוסד תורני שנוסד בירושלים לפני 170 שנה, בשנת 1841, ושאליו נתרמו מאז הווסדו נכסי נדל"ן רבים בירושלים שכיום שווים מוערך בעשרות רבות ואולי אף מאות מיליוני שקלים. בית הדין קבע לאחר בדיקות ראשוניות כי קיים חשד שהקדשות 'עץ חיים' אינם מתנהלים בצורה תקינה ושאפוטרופסי ההקדשות אינם מקיימים את חובת נאמנותם. בנסיבות אלו, השעה בית הדין את האפוטרופסים מתפקידם ומינה את השופט (בדימוס) יוסף אלון לבדוק את התנהלות ההקדשות ונאמניהם. בעקבות הדו"ח שהגיש השופט אלון כשנה וחצי קבע בית הדין כי התבסס חשד להתנהלות בלתי ראויה של נאמני ההקדש והמסייעים להם, אשר הביאה לפגיעה קשה וחמורה בהקדשות. בית הדין ציין כי ההיגיון הכלכלי שעמד מאחורי חלק נכבד מהמהלכים כלל אינו ברור ושפעולות רבות נוספות של נאמני ההקדש מעלות תמיהות ותהיות.
בנסיבות אלו, יזמו בית הדין הרבני והנהלת בתי הדין הרבניים מהלך משולב, במסגרתו מינה בית הדין את עו"ד רונן מטרי, כנאמן וכאפוטרופוס על נכסי ההקדשות 'עץ חיים'. במקביל הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו לפירוק עמותת 'עץ חיים' ולמינויו של עו"ד מטרי כמנהל מיוחד של העמותה וההקדשות הציבורים של 'עץ חיים'.
לפני כחודשיים הגיש עו"ד רונן מטרי אל בית הדין הרבני דו"ח רחב היקף בעניין עמותת והקדשות עץ חיים השופך אור על התנהלותם הבעייתית של מנהלי מוסדות עץ חיים בשנים האחרונות ועל פעולות ועסקאות מפוקפקות שנעשו בנכסי הקדשות עץ חיים. הדו"ח קובע כי התנהלותם המופקרת של נאמני ההקדשות ושל גורמים נוספים אשר סייעו להם הביאה לדילול מצבת נכסי הקדשות עץ חיים ולניתוב תמורתם כנראה לגורמים חיצוניים.
בית הדין הרבני והנהלת בתי הדין הרבניים ממשיכים לפעול בשיתוף פעולה עם רשות התאגידים ופרקליטות המדינה, על מנת שניתן יהיה להמשיך לקיים את מוסדות 'תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים' כרצונם של המקדישים, ולהשיב עד כמה שניתן את הנכסים הרבים שנלקחו מהם.
נוכח הממצאים החמורים העולים מהדו"חות שהוגשו על ידי השופט (בדימוס) אלון ועו"ד מטרי והעניין הציבורי שבהם, החליט בית הדין הרבני אתמול (יום ראשון) להתיר את פרסום הדו"חות
תגובות