בית משפט השלום בירושלים הורה על פינוי השטח בכניסה לירושלים המהווה חלק מתכנית הכניסה לעיר

תביעת הפינוי, שהוגשה בשנת 2010 על ידי עו"ד חלי לסר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) בשם מנהל מקרקעי ישראל, התבססה על כך שהמקרקעין נשוא ההליך הופקעו כבר בשנות ה 50. בשנת 1985 ולצורך סיום המחלוקות הנוגעות לפיצויי ההפקעה סוכם על הקצאת מקרקעין בהיקף של 92 דונם למפעלי תחנות, כאשר באותה עת הוקצו כבר 82 דונם. על אף האמור אגד ומפעלי תחנות החזיקו במשך השנים בכניסה לעיר שטח גדול בהרבה מ 10 דונם ובעת הגשת התביעה החזיקו שטח של כ 20 דונם בכניסה לירושלים.

הנתבעות טענו להפרת ההסכם על ידי המדינה בכך שלא הקצתה 10 דונם בהתאם להסכם ובמועד הקבוע בהסכם וביקשו את דחיית התביעה. בשנת 2015 הגיעה המדינה להסכם פשרה עם חברת "אגד" המסדיר את מועד הפינוי מהמקרקעין (בכפוף להכשרת חניונים מתאימים בתיאום עם משרד התחבורה).

במקביל המשיך התיק להתנהל נגד מפעלי תחנות. רק לאחר ניהול דיון ההוכחות, במסגרתו הוזמן מהנדס העיר, מר שלמה אשכול, להעיד על חשיבות תוכנית הכניסה לעיר לפיתוחה של העיר ירושלים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה ולו ניתן תוקף של פסק דין.

במסגרת ההסכם הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ניתן פסק דין פינוי אשר יבוצע תוך 90 יום מיום דרישת המדינה לפינוי בפועל. כן סוכם כי הצדדים יפעלו במשותף למציאת שטח חלופי מתאים בהתאם להוראות הסכם משנת 1985 אך כי אין בהסכמות הצדדים בכדי להוות ויתור על כך שהשטח אשר תוכנן על ידי המדינה בשנים האחרונות מהווה שטח מתאים בהתאם להסכם משנת 1985.