האברך עמד בחנות ירקות וטעם מהענבים בלי לשלם

איפה נשמע כדבר הזה?! כך מתנהג יהודי חרדי, אברך שנראה ירא שמים?! האם לא לימדו אותך בחיידר ש”לא תגנובו” זה אומר שאסור לגנוב, וגם לא ‘לטעום’ ממשהו ששייך לזולת?

מספר בעל העובדה סיפור אמיתי שקרה ביום שישי האחרון ממנו צריך ללמוד כמה חייבים וצריכים לדון כל אדם לכף זכות.

הסיפור ארע בחנות הירקות הסמוכה לביתי: עמדתי בתור כשבעגלה בלפני סלסלה של ענבים, אבטיח ירוק ירוק, שכולנו מקווים שאין תוכו כברו, שקית עם תפוחים וכמה בצלים.

אני עומד בתור, יום שישי זה יום עמוס בכל חנות ירקות בארץ.

על ידי ארגזים עם סלסלות של ענבים.

מגיע יהודי שנראה כמו אברך כולל חשוב, הוא מושיט את ידו, מברך ‘בורא פרי העץ’, תולש ענב ואוכל להנאתו… טועם את ענבים אם הם מתוקים מספיק או לא.

הצטמררתי. מה זה? אתה אוכל ענב לפני ששילמת על הסלסלה?

איפה נשמע כדבר הזה. יהודי חרדי, אברך שנראה ירא שמים? מי חינך אותך. לא לימדו אותך בחיידר ש”לא תגנובו”, זה אומר שאסור לגנוב, וגם לא ‘לטעום’, ממשהו ששייך לזולת, בלי לקבל רשות מפורשת???

הסתכלתי עליו בחוסר אמון, אבל הוא בכלל לא הרגיש. טעם עוד ענב או שניים, ואחרי שהחליט שהם טעימים מספיק, הוא לקח סלסלה והמשיך לאגף השני של החנות.

לקח לי קצת זמן להירגע ממה שראו עיני, וחשבתי לעצמי שזה רק מראה כמה צריכים לדבר עם הילדים ולהחדיר בהם את החינוך הנכון.

“השבת אני אספר לילדים שלי סיפור על גנב ועונשו, ועל זהירות בממון הזולת, כדי שהילדים שלי לא יתנהגו ככה חלילה”, הבטחתי ביני ובין עצמי. הנה, הגיע התור שלי.

האבטיח עלה אחר כבוד על המשקל, הוא שקל כמעט עשרה קילוגרמים, אם חשוב לכם לדעת. אחר כך שמתי על המשקל את התפוחים, את הבצלים, ואז את הענבים.

הבעלים של החנות בדיוק עבר שם ליד. אני לא כל כך קונה ירקות בחנות, בדרך כלל הילדים שלי עושים את העבודה הזאת, אבל הבעלים של החנות מתפלל איתי בבית הכנסת. אברך צדיק אמיתי, אני מכיר אותו באופן אישי…

הוא רואה אותי מניח את הענבים על המשקל ועוצר אותי: “לפני שאתה קונה ענבים, אתה חייב לטעום”, הוא אומר לי, “אצלנו בחנות טועמים לפני שקונים, כדי שלאף אחד לא יהיו תלונות שהוא קנה חלילה וחס משהו שהתברר כפחות מוצלח ממה שהוא נראה…”.

בום!

התביישתי כל כך. לא גזל ולא גניבה היו כאן בחנות, אלא חשד בכשרים ואי לימוד זכות.

והנאשם האמיתי הוא לא האברך ההוא שטעם מהענבים, אלא זה שעמד לידו ושפט אותו לחומרה. במקרה זה אני…

בשבת האחרונה לא דיברתי עם הילדים על חומרת עוון גזל, ולא סיפרתי להם סיפורים על גנבים. בשבת האחרונה סיפרתי להם סיפור עסיסי וטרי, ישר מהתנור, ממנו כולנו יכולים ללמוד מה זה נקרא ללמד זכות על הזולת, וכמה אנחנו יוצאים מגוחכים ועלובים, אם אנחנו נמנעים מלעשות זאת חלילה…

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. טועם ...

    זה נכון באותה חנות אבל אני ביקרתי באושר עד בכמה סניפים וראיתי אנשים שכאילו “טועמים ” מהפיצוחים וכמובן ללא תשלום ואני שואל את עצמי הרי כל שבוע הטועם קונה כאן לשם מה הוא צריך לטעום שוב ושוב ?

    אבי |
    הגב