האם על בעלי האולמות להשיב את הכסף? הפסק הדרמטי של בית הדין

מגפת הקורונה הביאה אנשים רבים לבטל חתונות ואירועים. זוגות צעירים שהיו אמורים להתחתן באולם בחתונה רבת משתתפים, מצאו עצמם מתחתנים במרפסות עם מניין מצומצם כשהם כבר שילמו לבעלי האולמות מקדמות על החשבון.

זוגות שפנו לבעלי אולמות וביקשו את המקדמות בחזרה נתקלו בסירוב מצד בעלי האולמות שטוענים שגם להם נגרם נזק עקב הביטול.

בית הדין ביתר עילית בראשות הגאון רבי צבי ברוורמן ראב"ד ביתר עילית יצא בפסק דין תקדימי בהוראות מיוחדות בנוגע לתשלומים לאולמות השמחה ומוסדות החינוך.

בפתח פסק הדין נכתב: כי בהמשך לחוו״ד שניתנו ע״י בית הדין, הננו להתייחס לשאלות נוספות שהועלו בפני בית הדין לאור המצב שנוצר, ומסקנת הדברים כפי אשר נראה לנו נכון וראוי לנהוג, עפ״י הדין ועפ״י היושר. וזאת לאחר שביררנו את העובדות, ושמענו את הטענות בישיבת בית הדין.

לדעת בית הדין מן הראוי והנכון לנהוג כדלהלן אולמות שמחות בעיר ביתר עילית בלבד:

א. אולמות לחתונות

ההוראות ניתנות לפי שני האולמות המשמשים לחתונות בעירנו ביתר עילית.

ההבדלים בין סוגי האולמות נובעים מצורת ההפעלה השונות, הגורמים לשינוי בחיובי השוכרים, על פי הנפסק בשו״ע סימן שכ״א וכפי שכבר הוזכר במכתבנו הקודמים.

אולם הגפן

אולם הגפן יחזיר את כל הכספים שהתקבלו מהמזמינים, ההחזר יהיה בחלקו במזומן וחלקו בזיכוי. הסכומים ששולמו מעבר ל 2,500 ₪, יוחזרו במזומן תוך חדשיים.

הסכומים ששולמו עד לסכום 2.500 שקל, יוחזרו באופן של זיכוי כספי, בו יהיה אפשר להשתמש לחתונות אחרות של אותו מזמין, או להעברה לאחרים, [גם לאלו שהזמינו כבר שמחות, ועדיין חייבים כספים עבור האולם], דבר שיחסוך מהאולם את ההוצאה המיידית במזומן.
ככל שהמזמינים לא יצליחו להשתמש בזיכוי עד אלול תש״פ, בית הדין יקבע הסדר לכך.

אולם גולדן סקאיי
מאחר ומנהלי האולם משלמים דמי שכירות עבור האולם, הוחלט כי מנהלי האולם יחזירו את כל הסכומים ששולמו בתוך חודשיים, וזאת עד לסכום של 1.500 שקל לאירוע. ההכרעה הסופית לגבי היתרה בסך 1,500 ₪, תתקבל לאחר קבלת נתונים נוספים. כמו״כ ברור כי מנהלי האולמות אינם יכולים לחייב פיתרון חלופי שאינו דומה להזמנה המקורית.

ב. אולמות רגילים

באולמות המשמשים לשמחת בר מצוה, שבע ברכות וכדו׳, שרובם ככולם מופעלים ע״י מוסדות בעיר,
על בעלי האולמות להחזיר למזמינים את כל הכספים ששולמו, תוך שלושים יום.
הנימוק לתשלום המיידי הוא, מכיון והסכומים ששולמו לאולמות אלו, הינם נמוכים, וכן הוצאותיהם נמוכות, וכן מהטעם כי קיים קושי להשתמש בזכות שתנתן על ידם.
ברור ופשוט כי בעלי האולמות אינם יכולים לגבות כספים חדשים, או לפדות צ׳קים שניתנו על החשבון.
בהמשך פסק הדין, הדיינים מכריעים גם בעניינים נוספים שעלו על הפרק דוגמת קייטרינג על מי חובת התשלום, הסעות לבתי הספר, משפחתונים ומעונות, גנים ומטפלות, שכירות חנויות ישיבות ומוסדות.
קייטרינג

מכיון שההסכם עם בעלי הקייטרינג מוגדר כהסכם להספקת שירות, שבזה אין חיוב מצד אונס ומכת מדינה, הרי שעל בעלי הקייטרינג להחזיר את כל הכספים שכבר קיבלו על חשבון אירועים עתידיים.
הסעות בעיר ביתר עילית

א. חברות הסעות

הסכמי הסעות אלו, נחשבים עפ״י דין כהסכם להספקת שרות, ומאחר והחברות אינם יכולות לספק את השרות, מעיקר הדין אינם יכולים לגבות תשלום עבור שרות שאינו יכול להנתן.
אולם מאחר והחברות נמצאות בהסכם שנתי עם המוסדות וההורים, ועל סמך הסכמים אלו החברות השקיעו כספים רבים ברכבים, שיש להם עלות כספית גדולה, כמו תשלומי ליסינג או הלואות משכנתא, וכדו׳, וכן הוצאות נוספות, לכן יש מקום להתפשר בדבר.

נראה כי החסכון שיש לחברות מהשבתת הפעילות, מסתכם בקרוב ל50% מההוצאות, החסכון הינו בתשלומי שכר נהגים, תשלומי דלק, בנוסף על כך, ההורים פטורים מלשלם את רווחי החברה, שהיו לחברה אילו סופק השרות, כמו״כ חלק מההוצאות הקבועות של החברה, משמשות גם עבור נסיעות אחרות של החברה [כגון ירידת ערך הרכבים] כל זאת בלי לקחת בחשבון החזר מהמדינה ככל שינתן.
לאור כך, הפשרה הנכונה בזה לדעתינו היא, כי מאחר ששני הצדדים ניזוקו מהמצב, ההורים מאי קבלת השרות, והחברות מההוצאות הכספיות שלהם, על הצדדים להתחלק בנזקים שווה בשווה, כך שהחברות ישאו במחצית הנזק, וההורים במחצית הנזק, וכדלהלן.

בנוסף על כך, מגיע לחברות ההסעה את התשלום המלא עבור חופשת פסח, עבורה חברות ההסעה מקבלות תשלום כל שנה, גם ללא ביצוע הסעות בפועל.

ב. התשלום בפועל ימי חופשת פסח

עבור הימים שבכל שנה אין בהם הסעות, משום חופשת פסח, החברות יכולות לגבות מחיר מלא.
ימי חופשת פסח, מתייחסים לכל מוסד לפי הנוהג אצלו כל שנה. [ישנם המתחילים את החופש כבר מתחילת ניסן, ואלו ישלמו מלוא התשלום מתחילת ניסן].
שאר ימי עבודה
עבור שאר הימים בהם לא התקיימה הסעה ישולם סך של 25%.

לסיכום: בתלמודי התורה בהם חופשת פסח היא שבועיים ימים, הסכום הכולל שישולם לחברת ההסעות עבור החדשיים בהם לא התקיימו הסעות הינם כ 43% עבור כל חודש, הסכום מורכב מתשלום עבור חופשת פסח ו25% עבור שאר ימי העבודה.

ג. הסעות פרטיות

נהגים עם הסכם אישי. ישנם מוסדות שיש להם הסכם אישי עם נהג מסוים המקבל משכורת חדשית ישירה מהמוסד, אלו כלולים בדין שכירות פועלים, והם קיבלו כבר הוראות ישירות מבית הדין.

משפחתונים – מעונות
א. תשלומים

המשפחתונים והמעונות פועלים בהתאם לכללי משרד התמ״ת, ועיקר התשלום עבור הטיפול בילדים מועבר אליהם ממשרד זה, לפיכך הם כפופים להוראות התמ״ת לכל דבר וענין, לטוב ולמוטב.

לפי הוראות התמ״ת חל איסור לגבות כל כספים עבור הימים בהם לא התקיימה פעילות.

יש לציין כי אלו ברובם הגדול קיבלו פיצויים נדיבים מהרשויות, מעל ומעבר לסקטורים אחרים במשק, בניכוי ההוצאות אלו קיבלו רוב שכרם. [הפיצוי והמענק המיוחד מגיעים לכ70% מההכנסה הרגילה].
ב. חופשת פסח

גם בנוגע לחופשת פסח בהם לא היה על המעונות לפעול כלל, אין לגבות תשלום מההורים, שכן כפי הנראה ההוראה של משרד התמ״ת, אינה מתירה גביית תשלום מההורים עבור תקופה זו, וכאמור.

גנים פעוטונים ומטפלות
א. גנים ופעוטונים רשמיים

אלו שבהם הגננות יצאו לחל״ת, או המקבלים פיצוי כספי כעצמאים, הרי ככל שהתשלום של העובדות הינו מעבר למחצית המשכורת הרגילה, ההורים פטורים מכל תשלום, עבור כל החדשים בהם אלו שבתו. אולם עבור חופש פסח יש לשלם כמו כל שנה.

ב. גנים ופעוטונים פרטיים: אליהם לא מועבר שום פיצוי או תשלום מהמדינה.

כפי שנקבע בהחלטה קודמת של בית הדין, עבור חודש אדר שולם תשלום מלא, עבור חדש ניסן שולם אך ורק עבור חופשת פסח.

עבור הימים בהם לא עבדו בחודש אייר אי אפשר לחייב בתשלום מצד כו״כ טעמים הלכתיים, אך באם אפשר, מומלץ להתחשב ולשלם 20% מהתשלום על הימים בהם לא התקיימה פעילות.

שכירות חנויות ישיבות בניני מוסדות

חנויות בניני מוסדות וישיבות ככל שאלו אינם יכולים לשמש למגורים, פטורים מחלק מתשלומי השכירות עבור החדשים בהם אלו לא יכלו לפועל בצורה סבירה, ועל המשכירים לנכות סכום משמעותי. ככל ולא יגיעו להסדר, ביה״ד יחליט בענין.