הגר"מ קסלר הורה: "לסגור את השטיבל – לא לחבוש פאות"

במודיעין עילית הוחלט לסגור עד להודעה חדשה את השטיבלך המרכזים בעיר היכל יצחק וכן יצא מכתב מרבני העיר שלא לחבוש פאות

בישיבה ובהתייעצות עם בונה ומייסד היכל יצחק, ר' משה שלזינגר וחברי הוועד ר' מאיר מורגנבסר, ור' אריה אלישיב בבית המרא דאתרא של מודיעין עילית הגר"מ קסלר שליט"א, הוחלט לסגור עד להודעה חדשה את השטייבלך המרכזים בעיר היכל יצחק ע"ש הרה"ג רבי יצחק שלזינגר זצו"קל.

מייסד השטיבלך, ר' משה שלזינגר, אומר כי המקום נבנה ע"י לפני כמעט 30 שנה ומשמש מגדל אור לכל העיר והסביבה ומתקיימים בו מאות מניינים בכל יום עם אלפי מתפללים. לדבריו, "זו החלטה קשה וכואבת, אבל לצערנו המצב מחייב ואנו מברכים את המרא דאתרא הגר"מ קסלר שליט"א על האומץ לטפל בהתפשטות בנגיף הקורונה.

בנוסף, יצא קול קול קורא מרבנים וביניהם המרא דאתרא הגר"מ קסלר לנשים שלא לחבוש פאה בזמנים אלו.

 

8 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. הפאות של היום, והפאות של אתמול

    האם הפוסקים אינם מתירים את "הפאות של היום"?

    אין בזה אפילו שמץ של אמת. ראשית כל – כחמישים פוסקים בדור שלנו התירו פאה, וברור שהם התכוונו לפאות "של היום" ולא של אתמול ושנה שעברה, ולפני 500 שנה; כשרב פוסק הלכה בימינו, הרי הוא מתכוון לפאות של ימינו, ואם הוא כותב שזה עדיף ממטפחת וכובע, הרי זה פשוטו כמשמעו.

    שנית, אין שום הבדל בין הפאות בזמן המשנה, הגמרא, הראשונים והאחרונים, לבין זמננו אנו במאה שנים האחרונות. אין שום הבדל בין הפאה משנה שעברה לפאה בשנה הזאת, למעט שכלולים זוטרים כמו "קרקפת לבנה" (ומי יודע, אולי את ההמצאה הזאת גם המציאו בזמנם). מראה השיער הוא בדיוק אותו דבר, כי השיער לא השתנה.

    וגם בזמן חז"ל יכלו לעשות פאות כמו בימינו, וכאשר כתב בספר "לבושה של תורה" חלק א': "כדי לעשות הפאה נכרית כמראה טבעי, לא משתמשים בשום המצאה טכנולוגית חדשה, רק משתמשים בשערות אדם בלי להכניסם לחומרים חריפים (שהיו עושים כן כדי להכינה לצביעה) ואין צובעים אותם כלל (ומעיקרא עושים פאה משערות שצבעם כצבע שערות האשה), ואין לוקחים שערות מכמה נשים לצרפם יחד (אלא כולה מאשה אחת או לכל היותר משתי נשים), וכל השערות מחוברת להבד של הפאה נכרית כהדרך שהן גדלין בראש (ולא מהפכין השערות מלמטה למעלה) והצד שהיה סמוך להקודקוד הוא הצד שמחברים להבד וכו', ומחברים השערות להבד באופן שיצא מהבד באופן שדומה ככל האפשר ליציאת השערות מעור הראש, ומחמת כל הדברים הטבעיים השערות שומרות זוהרן וטבען ויפיין. ונוסף לזה התפירה המדוייקת והמצומצמת להיות מכוון לראש האשה, ע"י זה הפאה נכרית נראית טבעית לגמרי וכאילו היא שערות האשה ממש. ובשאר הפאות מעבדים השערות כדי לצובען לצבע אחיד, וכדי לאחד שערות שונות יחד, וכל פעולות אלו מפקיעים מהם המראה טבעי שלהם. ולפ"ז אין שום סיבה שלא היה אפשרי לעשות פאה נכרית משוכללת לגמרי גם בימי חז"ל".

    גם בזמן הגמ', מייצרי הפאות ניסו לדמות לפאות מראה טבעי, ואת זה מתאר אברהם מאיר ליפשיץ בריזל (מלמד דרדקי, שנלחם בפאות במשך עשרות שנים, והראשון שהחל את כל התעמולה בנושא) בחוברת שפירסם, והביא שם את הגמרא בנזיר, וכתב בזה הלשון: "העולה מדברי הגמרא, שאין כל הבדל בין הפאה נכרית לשער הטבעי לענין יופיה של האשה. כלומר למרות שהבעל יכול להפר כל נדר בנוגע ליופיה של אשתו, ואפילו אם מדובר רק בחסרון קטן ביותר ביופיה בעיני בעלה, כמו שכתב ברמב"ם הלכות נדרים פרק יב' וז"ל: "בדברים שבינו לבינה כגון שנשבעה או נדרה שלא תכחול (את עיניה) או שלא תתקשט.. או שלא תלבש רקמה" עכ"ל. אפילו הכי לענין שצריכה האשה לגלח את כל ראשה בסוף נזירותה אין הבעל יכול להפר את נזירותה כיוון שאפשר לה בפאה נכרית. רואים שאפילו לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופיה של אשתו המגולחת, כי "אפשר בפאה נכרית". ולכן הפאה הנכרית היא תחליף מושלם של השער לענין יופיה של האשה".

    מראה הפאות בדורות הקודמים

    כאשר מעיינים בספרי ההלכה, רואים שמזה דורות רבים היתה הפאה בעלת מראה טבעי לחלוטין, ועם זאת התירוה פוסקי ההלכה, בניגוד גמור להטוענים ש"גם המתירים לא התירו מראה טבעי". ואלה המפרסמים כן, רצונם הוא לאסור הכל, רק שלא רוצים לכתוב זאת במפורש. כמו כן הם רוצים לגרום למצב שאף אשה לא תסכים ללבוש את הפאה המכוערת שלדידם מותרת.

    ולהלן לקט קצר מדברי הפוסקים שדיברו בנושא והזכירו את מראה הפאה בזמנם.

    במשנה בשבת (דף סד.) נאמר, "יוצאה אשה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה". ומכאן הביא הגר"א ראיה לדברי הרמ"א שהתיר פאה נכרית. וכן המג"א. וביאר מחצית השקל את דבריו: "ועיקר ראייתו מסיפא, דילדה לא תצא בשיער של זקנה", כלומר שהזקנה התקשטה בשערה הנאה של הילדה, ויצאה עמו לשוק (שבזה מדובר במשנה). ובגמ' שם: "בשלמא זקנה בשל ילדה, שבח הוא לה". ועוד שם, "כדי שלא תתגנה על בעלה". וברש"י שם: "כדי שלא תתגנה התירו לה קצת קישוטים הנאים". ובתשובות הגאונים שם: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן". ובתוס' רי"ד שם: "וגם בפאה נכרית שהיא תכשיט". ובפני יהושע שם: "דשבח הוא לה, ומקישוטים הנאים שבאשה הוי". וברש"י בסנהדרין (דף קיב.): "פאה נכרית. גדיל של שערות דעלמא שעושין לנוי".

    והרמב"ם בפירוש המשניות כתב: "פאה נכרית. כמו מגבעת, ידבקו בו שיער נאה, והרבה… כדי שתתקשט בשיער". הרי לך שכתב "שיער נאה" ולא נראה כקש, והדגיש שהאשה מתקשטת בו. והשלטי הגבורים כתב: "אותן הצדקניות דקאמר התם היו מתקשטות בפאות ההם". ועוד כתב, "לא שנא שערות דידה לא שנא שערות חברתה". וכן הרמ"א העתיק דבריו אלה והוסיף: "אע"ג דעבדה לקישוט". ושיער חברתה הרי הוא שיער טבעי, ויכול להיות יותר יפה משיער האשה עצמה.

    וכן העתיק הפרישה, "לא שנא אם עשויה משערותיה, או משיער חברתה". וכן כתב הבאר היטב שם, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה". והפמ"ג כתב, "עיין מגן אברהם, דפאה נכרית אפי' משערותיה התלושים אין הרהור". וכן העתיק אליה רבה את דברי הש"ג, "מותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, אפי' עשויה משערותיה". וכן כתב עטרת זקנים שם על דברי הרמ"א, "דוקא שערות הדבוקים לבשרה ממש, אבל בנחתכו אין בהם משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פריעת ראש".

    וכן כתב המשנה ברורה, שהביא את פמ"ג וכתב "ומשמע מיניה שם דאפילו שיער של עצמה שנחתך ואח"כ חיברה לראשה ג"כ יש להקל". וכן העתיק כף החיים, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה". וכן כתב ערוך השולחן, "בין שהם עשויים משערה או משיער חברתה". וא"כ איך יתכן לומר שכל אותם המתירים לא התירו בפאות של ימינו, העשויות משיער טבעי, או נראות במראה טבעי, ואסרו בזה משום פריצות וכדומה?

    bit.ly/peanew

    אבריימי |
    הגב
  2. "פריצות" פירושה דבר הבולט ויוצא דופן, פורץ גדר. והפאה היא הכיסוי ראש הכי נפוץ בציבור החרדי, לכן היא לא יכולה להיות פריצות

    ראשית, מאות פוסקי הלכה בכל הדורות, עד לדורנו אנו, התירו לבישת פאה. ולכן, אין זה משנה אם בפועל יש מאן דהו שטוען בלהט שיש לו הרהור כתוצאה מחבישת פאה.

    ברור לכל בר דעת, שאם אדם יטען שגילוי פניה וידיה ורגליה של האשה גורם לו הרהור (במה שהותר לה לגלות ע"י כל הפוסקים), הרי לא נתחשב בדעתו ולא נכפה עליה לכסות את פניה וידיה, גם אם יעמוד ויצווח כל היום שהיא גורמת לו הרהורים. והוא הדין לפאה שהותרה ע"י רוב ככל הפוסקים.

    אך באמת יש לשאול, כיצד באמת יש אנשים שנוח להם יותר להתהלך בערים חילוניות ולא בבני ברק, ושערות יבשות של פאה גורמות להם הרהורים יותר מנשים פרוצות ממש ההולכות בביגוד מינימלי ביותר, וכמובן ללא כיסוי ראש כלל, עם תסרוקות שונות ומשונות?

    התשובה היא, בוודאי שנשים חילוניות גרועות פי אלף מאותן נשים צדקניות שהולכות עם פאות (ששערן לכל היותר דומה לשיער הרווקות), אך התעמולה הבלתי פוסקת נגד לבישת פאה, גורמת לכך שאנשים תמימים מהרהרים ע"י ראיית פאה, ובפרט שאשה צנועה הולכת עם פאה, הרי זה נדמה בדמיונם כביכול רצונה להכשיל אותם.

    וכפי שכתב בספר "כפתור ופרח" להגאון רבי גרשון גולדשלגר שליט"א:

    "התועמלנים המפיצים כאילו יש בפאות משום פריצות ח"ו, גורמים שאנשים מתחילים לחשוב שזה באמת כך, והדבר מפריע להם וגורם הרהורים ח"ו. אך אם ידעו האמת, שאין בפאות כלום ואינם אלא כמטפחת, זה לא יפריע כלל. וזה אחד מהמכשולים שגורמים מפיצי הכרוזים, ומסיבה זו גם אי אפשר לשכנע אותם שהפוסקים התירו את הפאה, כי מטבע הדברים הם השתכנעו שזה כך אחר שקראו את דברי הגנאי החמורים שהתפרסמו בנושא, ואיך יסכימו לדבר שהוא נגד ההגיון וההרגשה שלהם? אך למי שלא נשבה בתעמולתם, אין הבדל לדידו בין פאה צנועה למטפחת בענין זה".

    "כשטענתי בפני אחד העסקנים בנושא מדוע אתם מתמקדים דוקא בפאה, שהיא מותרת לרוב הפוסקים, ולא בבגדים צרים וקצרים שהוא באמת איסור ותועבה, וביותר יקשה שהרי מאבק זה הורס את כל המאבקים האחרים למען הצניעות, שהרי הנשים משוות בין הנושאים במודעות, ומסיקות שהמודעות מגזימות, או שממילא כל הנשים לא בסדר, ולא מייחסים לזה חשיבות. וענה לי הנ"ל, שלדעת כמה נשים שחשבו בענין, הכל תלוי בכיסוי הראש, ואם הוא יהיה צנוע יותר, הנשים יקפידו יותר בכל לבושן ותיפתר בעיית הצניעות…"

    "אמנם מה נעשה שכנגד "כמה נשים" שיש להם "דעת תורה" (ויתכן בהחלט שהקנאה והרצון שכולן יהיו כמותן גרם להם לחשוב כך), שמענו דעת תורה מגדולי תורה מפורסמים, ולדעתם נשים שיחליפו את הפאה למטפחת בלחץ התעמולה, ישלימו את החסר בהתקשטות יתר בצורה לא צנועה ובבגדי שחץ. וזאת מבלי לדבר על כך שהתרבו לאחרונה המגלות שערן מבעד למטפחת שאינה מכסה היטב, וכמדומה שזה אצל רוב רובן רח"ל. וכפי ששמענו מכמה וכמה. וצניעות לא משיגים כשאוסרים את המותר, אלא ע"י חינוך והסברה שהתבלטות מגונה היא ומחטיאה את הרבים. וידועים גם בעיות חמורות בשלום בית ע"י שנוצרו כתוצאה ממעבר מפאה למטפחת".

    "כלל הדברים, העמדת המנהג על ההלכה, מהווה תועלת רוחנית לנשים רבות, ומהתעמולה בנושא נגרמים נזקים רבים והרס הצניעות. וכנ"ל. וסביר להניח שחלק מהתעמולה נעשית כתוצאה מנגיעות אישיות. מי שרוצה להדר וללבוש שני כיסויים ובעלה מסכים לכך תבוא עליה הברכה, אבל מכאן רחוקה הדרך לתעמולה בסגנון של כזבים כאילו אין על מי לסמוך. ואם יש מקום לתעמולה בנושא הוא רק בסגנון של בואו ונהדר יותר בצניעות".

    ומצינו לרבנים נוספים שזעקו על תעמולת הכזב, והתוצאות החמורות הנגרמות מכך.

    הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב דק"ק חרדים בחיפה וראש בית המדרש להוראה שם, במכתב שפורסם בקובץ "אהלי שם" (קובץ ט'), כתב:

    "ב"ה, חיפה ח' מרחשון תשל"ז לפ"ק. יהא שלמא רבה מן שמיא וחיים להרה"ג… אחר דרישת שלומו הטוב כמשפט. הנה כבר כתבתי בענין זה להראב"ד הגר"י וייס שליט"א, וגם לר' אלעזר בריזל שליט"א, אבל אחשוב שיהיה לתועלת שיתערבו בזה גם אנשים אחרים, שיש הכרח לסלק ממשמרת הצניעות את האנשים הנותנים חיתתם בארץ חיים, ורוצים לכוף רצונם על בעלי הוראה.

    אמנם מחלה ירושלמית היא לומר דעות לרבנים, אבל עד הנה לא היה בדרך כלל דברי גנאי, ויש צורך להשתיק זאת ההנהגה בעודנה באיבה. אם לא יסלקו את האנשים האלה, יהא דין משמרת הצניעות כדין המזרחי וגרוע מזה, כי גם המזרחי רגיל לכוף דעותיו על רבנים.

    מה שראיתי מתוך מכתבו של מעלת כבודו שכבר העיזו פניהם כלפי הפמ"ג (אולי עוד יעיזו כלפי מג"א ורמ"א) לא אבין בכלל, והרי המשנ"ב הוא שהסכים לפסק הפמ"ג, וא"כ לא בלבד על הפמ"ג אנו סומכין אלא אף על המשנ"ב.

    ומה שטענו ששלטי הגיבורים מיירי בחצר דוקא, כבר שמעתי, ואיני מבין הרי זו ממש טענת החולק מהר"י קצנלנבוגן זצ"ל, ולא עלה על דעתו להפוך בזכותו של שלטי הגיבורים דמיירי בחצר דוקא. ומה שהעתיקו במודעה שלהם דברי המשנ"ב במקוטע, דהיינו הצד להחמיר ולא הצד להקל, זהו זיוף… זהו מה שבדקתי אחריהם והחלק יעיד על הכלל… ואכפול דברי שיש הכרח לסלק את האנשים הללו ממשמרת הצניעות".

    והגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, מגדולי דורנו (הובאו דבריו בקובץ בית הלל – י"ט), כתב שיש עדיפות לפאה על מטפחת כיון שאינה מגלה שערות, ובגילוי דעת שהתפרסם בשמו הוצאו דבריו מהקשרם לגמרי – כלומר רמאות ממש, ובתעמולה נגד לובשות הפאות יש סכנה:

    "בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב… על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

    הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

    ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

    אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

    והגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בארץ הקודש, פרסם כרוז בחודש מרחשון תשל"ז (והעתיק דבריו הגר"ז שכטר שליט"א, בקובץ אור ישראל כ"א):

    "לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה, וכן ברשות הרבים לא מספיק מטפחת לבד, וצריכה מעיקר הדין גם רדיד, דהיינו שני כיסויים כמפורש בשו"ע, שלא להיכשל במקצת שערות מגולות, והיות שלא מסכימות לכסות כל השערות, על כן מקצת שערותיהן מגולות, ויש בזה איסור תורה וגילוי ערוה.

    הריני מודיע דעתי שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים, ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי שלטי גיבורים"

    ההרהור תלוי באיסור

    המתנגדים לפאות וסבורים שפאות הן פריצות איומה ונוראה, לא מתרגשים מרווקות ההולכות בשיער ארוך ופרוע. הגר"ע יוסף התיר פאה לגרושה ואלמנה, זאת אומרת – אשה שעד עתה כיסתה את ראשה, ובכל זאת אינו סבור שיש בזה פריצות.

    הכיצד?

    התשובה לכך מובאת בשו"ת "רבי עזריאל" (חלק א' סי' ח') להגר"ע הילדסהיימר זצ"ל, ושם שאל השואל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו: "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה".

    וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא איסור בזה". ע"כ לשון התשובה. וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה. וממילא הוא הדין גם לפאה נכרית, שאחר שהתירוה עשרות הפוסקים, אין בה הרהור יותר, כי האיסור גורם את ההרהור, וכשיודעים שהדבר מותר, אין מהרהרים. אולם התעמולה האדירה שיש בנושא זה כבר עשרות שנים, ע"י עלונים, חוברות, דיסקים לצפיה ולשמיעה, מודעות רחוב וכו', הזועקים שיש בזה פריצות איומה ונוראה, גרמו לאנשים לחשוב שיש בזה איסור – וממילא יש בזה הרהור.

    יהונתן |
    הגב
  3. הפאות הם ———- פ ר י צ ו ת – ו ז י מ ה

    הפאות הם ———- פ ר י צ ו ת – ו ז י מ ה

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  4. מגיב 1 הוא חולה פאה. אל תתיחסו אליו דבריו דברי הבל

    הוא משוגע מבית משוגעים שמידי פעם מתפרץ ל

    לרשתות להכשיר הפאה אפילו עבורו זו מצוה. גם בגד ים בתוך בית הכנסת עבור המהבול הזה זה מצוה

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  5. הכותרת מעוותת, והפשקוויל מזוייף

    מבלי להתייחס לכותרת המעוותת לגמרי, מדובר בפשקוויל ישן ומזוייף, כדרכם בקודש, שמוחזר כעת ע"י אותם נוכלים שהוציאו אותו לאור בפעם הקודמת. וגם כאשר יש הוספה בכתב יד, הם משנים את הכיתוב של הפשקוויל ומוציאים מהקשרם את ההוספות בכת"י.

    וכמובן שדעת רוב גדולי ישראל היא שפאה עדיפה על מטפחת. החזו"א, הגר"ש משאש, הגר"ח קניבסקי, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ח גריינמן, הגר"י פרידמן (מתפרח), הגר"מ שטרנבוך, הגר"מ פיינשטיין, הגרמ"י לפקוביץ, הגר"י טשזנר, הגר"ג ציננער, הגר"י קאפח, מוהרא"ש, הגרש"ז אויערבאך, הגר"י שפירא, ועוד ועוד.

    bit.ly/peaomitpachat

    מה גם שהמושג צניעות הוא מושג דינמי ומשתנה לפי הזמן, כפי שהשיב הגרש"ז אויערבאך בספר "ועלהו לא יבול" (ועוד פוסקים רבים) ומה שהיה אתמול פריצות מחמת שהוא בולט ויוצא דופן, לאחר שפשט המנהג כבר אין בו פריצות כי דשו בו.

    ישראל מאיר |
    הגב
  6. הרבנים כבר אסרו הפאות מזמן !!!!!!!!!!!!!!!

    הפאות הם ———- פ ר י צ ו ת – ו ז י מ ה

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  7. פאה או מטפחת? יש לי שאלה לכל הנשים היקרות..... **** ----- ///// \\\\\ ;;; ~~~ }}} |||| {{{{ """"

    לצערינו אסון רודף אסון, מוות מיותר שזועק זעקה אילמת. אם זו "קורונה" או תרבות הדחיפות, אם זה אסון הטביעות ואם זו שפיכות הדמים המיותרת והמרושעת ברשתות החברתיות. ואם מישהו כאן לא יתעורר, ולא יקח על עצמו את האחריות הציבורית הדרושה, על מנת לשפר החינוך של צניעות בנות ישראל, בגיל צעיר, הצניעות – ע”פ דעת תורתינו הקדושה, זה יכול ליגמר חלילה בעוד שורה של אסונות מיותרים שצפויים לנו ח”ו.

    ידוע שברגע שאשה סוטות הן מדרכי הצניעות, ולא מקדשות את גופן לבעליהן בלבד, מרחיקות הן את הגאולה, ומרבות פריצות וניאוף בעם ישראל. וברגע שמתנהגות הן כיאה לבת מלך, ושומרות את יופיון רק לבעליהן, הם מרבות קדושה בעם ישראל, משרות ברכה בתוך ביתם, ומקרבות את הגאולה לכל עם ישראל.

    ולא כאן המקום לפרט את כל הנקודות שטעונות שיפור משמעותי אצלינו בצניעות. אבל האדישות שפושה בציבור, לצד אנחות של “אוי ויי”, והנה, ממשיכים הלאה, כאילו כלום לא קרה כלום, ואז גם לא משפרים הצניעות, זה אסון גדול שצריך תיקון גדול מאוד. היופי שלך, זה הצניעות שבך! נא לזכור; ~~~ כל אישה שהולכת בצניעות, היא כמו יהלום בתוך ערימה של חול!

    אם אישה תחשוב פעם או תגיד “בעלי רצה שאלך שלא בצניעות”, בעולם הבא יאמרו לה: “האם באמת הלכת בשביל בעלך, בבית, או בשביל שאחרים שיביטו בך, ואם זה בשביל בעלך, לא יכולת לקנות שמלה או בגד צנוע ויפה שימצא חן בעיניו ללבות בבית?”. כי שם זה עולם האמת ושם אומרים רק את האמת! והעונש הוא כל כך גדול, שאי אפשר לתארו בכתב. ומה שלא עשו אושויץ הנעצים והציונים עשתה הפאה נכרית הלטאים של הבני תיייייירה. גדול מחטיא מהרג “ברוך שלא עשני אשה”!!! פאה נכרית מעגיל. כל אשה שלובשת פאה נכרית מקבלת גיהנום!!! ממש מ ז ע ז ע! הצרות של היום בעם ישראל בגלל הפאה נכרית. ומהפאה נכרית מתחיל כל הצרות…

    לא לחשוב אפילו לרגע שלאשכנזיות מותר פאה, כי כל הפוסקים האשכנזים היודעים לפסוק הלכה נכונה כבר אסרו את הפאות של היום! ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר חמור כזה??? ואף בפאה וכובע ראוי לכל "אשה כשרה" להחמיר בצניעות שלה. עכשיו זה הזמן להתעורר, מרגישים שהמשיח כבר בפתח.

    אני באמת לא אוהבת להעיר על הנושא הזה, כי לי לא חסר דברים שצריך לתקן… אולי יותר קל לי בנושא צניעות ואני מקפידה על כך, אך בדברים אחרים די קשה לי, שהם פחות סממנים חיצוניים כמו תפילה ועבודה על המידות… אני יהודיה כמוכם ואף פשוטה יותר מכם, איני מתיימר להיות חכמה או נביאה ויש לי המון מה ללמוד מכל יהודי/ה. מכל הלב אני אוהבת אתכם!!! אוהבת עם ישראל מאוד מאוד! וזו הסיבה שאני פונה אליכם מכל הלב!!! אנו לקראת אחת התקופות הקשות בהיסטוריה שלנו, לקראת חבלי משיח!!! וכולנו חייבים לחזור בתשובה תיכף ומיד. וכך נזכה למשיח בקרוב.

    ברגע שאשה סוטות הן מדרכי הצניעות, מרחיקות הן את הגאולה. |
    הגב