ההגדרה החדשה של לפיד לאנטישמיות מעוררת סערה

לפיד ממשיך לעשות פדיחות לישראל וסופג ביקורת נוקבת מראש הממשלה לשעבר

ראש הממשלה בנימין נתניהו יוצא בחריפות נגד שר החוץ יאיר לפיד שקבע אמש “שהאנטישמיות היא לא רק שנאת יהודים אלא שנאת בני אדם באשר הם.”

לפיד אמר עוד כי: ״האנטישמים לא היו רק בגטו בודפשט. האנטישמים היו סוחרי עבדים… בני שבט ההוטו ברואנדה שטבחו בבני שבט הטוטסי… האנטישמיות היא כל מי שאכול שנאה עד כדי כך שהוא רוצה לרצוח ולהשמיד ולרדוף ולגרש אנשים רק בגלל שהם שונים ממנו״.

נתניהו תקף את שר החוץ החדש ואמר כי “האמירה של לפיד מגמדת את הייחודיות של שנאת היהודים בהיסטוריה ואת גודל הטרגדיה של השואה שהשמידה שליש מבני עמנו. ”

נתניהו המשיך: “זו אמירה שערורייתית וחסרת אחריות שמעוותת את ההיסטוריה ומרוקנת את מושג האנטישמיות מכל תוכן. אם כל אלימות נוראה היא אנטישמיות אז כולם אנטישמים וממילא אין אנטישמיות”.

אם זה מה שאומר שר החוץ, איך מדינת ישראל תמשיך לדרוש ממדינות העולם להמשיך להשקיע מאמץ מיוחד בהגנה על הקהילות היהודיות בחו״ל מהתקפות אנטישמיות ובמלחמה עיקשת בהסתה נגד בני עמנו? אם לפיד מעוניין להבין לעומק את מושג האנטישמיות הוא מוזמן לקרוא את הדברים החשובים שכתב אבי, פרופ׳ בנציון נתניהו ז״ל, בפרק הראשון בספרו המכונן והמהפכני על מקורות האינקוויזיציה.

-לפיד כתב בפייסבוק בתגובה את הדברים הבאים: “דוברי הימין הקיצוני תקפו ביממה האחרונה את הנאום שנשאתי בכנס למאבק באנטישמיות שנערך אמש בירושלים. מתברר שלא רק את החברה הישראלית האנשים האלה מנסים להרוס, בשביל ניגוח פוליטי הם מוכנים לעזור אפילו לאנטישמים. כדי לעשות את זה, הם הציפו את הרשתות בקטעים מקוצצים ונטולי הקשר מתוך הנאום, מה שישמש כמובן את שונאי ישראל בכל מקום. מצד שני, אין רע בלי טוב, כי זו הזדמנות להעלות כאן את טקסט הנאום המלא. למען הסר ספק, אני עומד מאחורי כל מילה הכתובה בו:

ב-27 לדצמבר 1944 אבא שלי היה ילד בגטו בודפשט. הם גרו אז 600 אנשים במרתף קטן יותר מהאולם שבו אתם יושבים עכשיו. בשלב הזה הם חיו בעיקר מבשר של סוסים מתים שהם מצאו ברחוב. באותו בוקר אמא שלו – הסבתא שלי – קראה לו ואמרה, “טומיק’ה, אתה לא יודע את זה, אבל היום זה הבר-מצווה שלך. אבא שלך לא יבוא כבר,” סבא בשלב זה כבר מת בתא הגזים במחנה הריכוז מאוטהאוזן, “אני לא יכולה לאפות לך עוגה”, היא המשיכה, “אבל יש דבר אחד שאני יכולה לעשות.” והיא הוציאה בקבוקון קטן של בושם “שאנל 5”. זה היה הבושם הקלאסי של גברות אלגנטיות כמו שהיא היתה לפני המלחמה, ורק אלוהים יודע איך היא שמרה עליו שלם כל השנים האלה. ואז סבתא שברה בכוח את הבקבוקון על הרצפה ואמרה, “לפחות לא יהיה מסריח בבר-מצווה של הבן שלי.”
הסיפור הזה בא עם שאלה: למה?
למה הם שנאו אותו כל כך?
למה הם רצו להרוג ילד בן 13 שהם לא הכירו. שלא עשה להם שום דבר רע?

אבא שלי לא כתב את הפרוטוקולים של זקני ציון. הוא לא היה בנקאי בינלאומי. הוא לא ענה על אף אחד מהסטריאוטיפים האנטישמיים. למה הם רצו כל כך להרוג אותו?
התשובה היא שהם לא רצו להרוג אותו למרות שהם לא הכירו אותו, אלא בגלל שהם לא הכירו אותו.
האנטישמים תמיד אומרים, ״כמה מידידי הטובים הם יהודים״. האבסורד הוא שזה כנראה נכון. הם לא שונאים את היהודים שהם מכירים, מפני שהם יודעים שהם בני אדם כמוהם. הם שונאים את היהודים שהם לא מכירים, מפני שקל לשנוא אנשים בקבוצות. ככה השנאה עובדת. התנאי הראשון הוא הדה-הומניזציה של מי שאתה שונא. הוא לא באמת בנאדם. הוא קבוצה נטולת פנים שאתה יכול לזרוק עליה את כל הפחדים ואת כל השנאה ואת כל הדיעות הקדומות. היהודי שאתה מכיר אוהב את ילדיו, היהודי שאתה לא מכיר שונא את הילדים שלך.

אז השאלה היא לא ״איזה בן אדם הוא היהודי״, אלא ״איזה בן אדם מסוגל לשנוא כל כך מישהו שהוא לא מכיר?״ איזה בנאדם כל כך מלא בשנאה וארס ודיעות קדומות וגזענות שהוא רוצה להרוג ילדים שלא עשו לו שום דבר רע?
יותר מדי זמן התגוננו. יותר מדי חשבנו שאנחנו צריכים לספר את הסיפור הנכון על היהודים כדי שהאנטישמים יפסיקו לשנוא אותנו. אני רוצה להציע לכם את האפשרות ההפוכה:

הגיע הזמן שנתחיל לספר את הסיפור הנכון על האנטישמים. הגיע הזמן שנגיד לעולם בפני מה אנחנו ניצבים. האנטישמים לא היו רק בגטו בודפשט. האנטישמים היו סוחרי עבדים שזרקו מספינות עבדים למי האוקיינוס עבדים כבולים בשרשראות. האנטישמים הם בני שבט הההוטי ברואנדה שטבחו בבני שבט טוטסי. האנטישמים הם קנאים מוסלמים שהרגו בעשור האחרון יותר מ-20 מיליון מוסלמים אחרים. האנטישמים הם דאעש, ובוקו חארם. האנטישמים הם אנשים שהורגים במכות צעירים מהקהילה הלהט״בית. האנטישמים הם כל מי שרודף אנשים לא בגלל מה שהם עשו, אלא בגלל מה שהם. בגלל איך שהם נולדו.

האנטישמיות היא לא השם הפרטי של השנאה, היא שם המשפחה שלה. היא כל מי שאכול שנאה עד כדי כך שהוא רוצה לרצוח ולהשמיד ולרדוף ולגרש אנשים רק בגלל שהם שונים ממנו.
העם היהודי מצפה בצדק מהעולם לזכור את השואה. השואה היא תופעת הקצה של השנאה. היא הדוגמא מה קורה לשנאה כשאיש אינו מתייצב מולה. לא היה שום דבר דומה לשואה בתולדות האנושות. תופעה כמו האנטישמיות המודרנית, איתה אנו מתמודדים היום, יש דווקא בכל מקום. כדי להלחם בה, אנחנו צריכים בעלי ברית. אנחנו צריכים לגייס אלינו כל מי שמאמין שאסור לרדוף אנשים בגלל דתם, או נטייתם המינית, או בגלל המוצא שלהם או בגלל המגדר שלהם. אנחנו צריכים להגיד להם שהאנטישמיות לעולם לא תעצור ביהודים בלבד. היא תמיד תמשיך הלאה. המאבק אינו בין אנטישמים ויהודים, המאבק הוא בין אנטישמים וכל מי שמאמין בערכים כמו שיוויון, וצדק ואהבת האדם.

האנטישמיות היא גזענות, אז בואו נדבר עם כל מי שמתנגד לגזענות. האנטישמיות היא קיצוניות, אז בואו נשתף פעולה עם כל מי שקיצוניות מפחיד אותו. האנטישמיות היא שנאת זרים, אז בואו נגייס אלינו כל מי שהיה אי פעם זר ונגיד לו, ״זו גם המלחמה שלך״. אם לא תעזור לנו היום להלחם נגד האנטישמיות, מישהו עלול בעתיד להסתכל על הילד שלך ולהגיד לעצמו, ״אני שונא אותו, אני רוצה שהוא ימות.״

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.