הזייה: הבחורות מירושלים שסובלות מחרדת אקלים

הצעירות שמתמודדות עם דיכאון בגלל מצב כדור הארץ ומשבר האקלים, מספרות לכאן חדשות איך נראים החיים לצד הפחד מהעתיד

הצעירות שמתמודדות עם דיכאון בגלל מצב כדור הארץ ומשבר האקלים, מספרות לכאן חדשות איך נראים החיים לצד הפחד מהעתיד.

צפו בפרויקט מיוחד בשני חלקים של יפעת גליק במוסף הזמן הירוק.

עיתונאים רבים גיחכו על התופעה החדשה. העיתונאי עקיבא נוביק כתב בטוויטר: “הכתבה הזאת צריכה לעורר את השאלה- מה גורם לחרדות האלה. איך נזרעה בראשם חרדה כל כך קיצונית. לצד נזקי האקלים, מתפתח פה נזק של מפחידני אקלים”.

במקביל לכתבה, הוועדה לאתגרי הצעירים בישראל, הייתה היום (שלישי) לראשונה בוועדות הכנסת העוסקת בתופעה חדשה, מתפשטת בין צעירי ישראל: חרדה ממשבר האקלים.

לדברי יו”ר הוועדה, רם שפע (העבודה) המודעות לתופעה זו נמוכה למדי, אך התברר כי יותר צעירים וצעירות חשים בחרדה מתמשכת מהשפעות האקלים, ועד כמה קיום האנושות מובטח. “ההשפעות הנפשיות של משבר האקלים הן חלק בלתי נפרד מהנזקים הפוטנציאליים לאנושות, אנחנו חייבים לעלות זאת למודעות. התמודדות משרד החינוך – היא שתקבע את המוכנות הנפשית של דור העתיד עם האתגרים. קצת פחות ציונים ומספרים – ויותר הכנה לחיים”.

לטענת מיכל דויטש, מנציגות סטודנטיאלית אקלימית, צעירים רבים הם בסכנה מוגברת לחרדה מחשש מקיום העולם בהתמודדות עם תופעות טבע, אסונות טבע, שיטפונות והתחממות-יתר. ככל שהלחץ יותר כרוני, כך השפעותיו גוברת, ועוד ועוד צעירים חשים אובדן אמון במערכות הממשלתיות והממוסדות. היא סיפרה על מחקרים וסקרים שנעשו בין כ-10,000 צעירים בגילאי 25-16 מרחבי העולם ממגוון חברות ואוכלוסיות שחוו את שינויי האקלים במידות שונות.

83% מרגישים שהם נכשלו בדאגה לכדור הארץ, 60% מודאגים מאוד ואף באופן קיצוני משינויי האקלים, 77% דיווחו שהעתיד מפחיד אותם, ומעל 45% דיווחו על השפעות על תפקודם היום יומי.
81.2% אמרו שהם מדברים על הנושא עם אחרים, ומתוכם 48.4% דיווחו שביטלו את דבריהם או התעלמו מהם. במדינות בהן ההשפעות כבר ניכרות האחוזים גבוהים יותר, מעל 50% חשים מפוחדים, עצובים, חרדים, חסרי-אונים, מיואשים או אשמים.

לדברי יפעת גליק, כתבת “כאן” 11, צעירים רבים גם בישראל חשים בדאגה, חרדה ופאניקה מהנושא – עד כדי ניסיונות התאבדות. “השליחות העיתונאית שלנו לחשוף את התופעה כדי לדאוג לאותו חלק באוכלוסייה. לצעירים וילדים רבים מחסור בחומר לימוד ועידכון בנושא, וכשאין מבוגר אחראי שמסביר, החרדות ברשת מציפות”.

לפי פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רפאי הציבור, אין די נתונים בישראל על חרדה המביאה לחוסר תפקוד, והגיעה העת לבצע מחקר על כך, ואילו אלון טל (כחול לבן) סיפר על חוק חינוך סביבתי חובה שהוא מקדם, “עשייה היא התשובה לייאוש, ואנחנו צריכים לספק תשובות ישירות למשבר האקלים לדור הצעיר”.

עדי אסף מנהלת “מגמה ירוקה” טענה לחוסר במידע מדויק ואמין על משבר אקלים, וכי מערכת בריאות הנפש בארץ לא מצליחה לעמוד בעומס של צעירים הסובלים מהתופעה, וקראה למינוי אחראי במשרד הבריאות על הנושא, ולהסדרת מערכי-שיעור בבתי הספר. ואכן, גילמור קשת-מאור מנהלת אגף מדעים במשרד החינוך, סיפרה על הכנת היערכות להשלכות של משבר האקלים, “הנושא משמעותי לנוער, לילדים ולמשפחות המודאגות ואנחנו מתייחסים אליו ברמת החינוך בבתי הספר וברמה המערכתית”.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.