הטכנולוגיה ששינתה את עולם הניתוחים הסבוכים

במחלקת ניתוחי חזה במרכז הרפואי שיבא עוברים מידי שנה מאות ואלפי מטופלים לפרוצדורות רפואיות שונות. ד"ר רן קרמר, מנהל המחלקה, סיפר בראיון מיוחד לפרופ' רפי קרסו על החידושים והשיפורים האחרונים בתחום, כאשר גולת הכותרת היא ניתוחי חזה לחולים בסרטן ריאה.

"רוב המטופלים", מקדים קרמר ואומר, "באים אלינו בשלב מתקדם של המחלה וזה מה שהופך אותה לקשה כל כך. אם היינו מזהים אותם בשלב 1 ו2 הסיכוי שנרפא את רובם היה גדול יותר. 35 – 40 אחוזים הם בשלב שהוא נתיח, כי רק להם יש סיכוי להחלמה מהמחלה הנוראית הזו". לדבריו, "נכון שהטיפולים האמינולוגים עשו מהפכה בתחום והם מאריכים חיים, אבל כדי להתרפא צריך ניתוח שמסיר את הגידול לגמרי. זה הבסיס החשוב ביותר בריפוי סרטן ריאה. שלב 1 ו2 הולכים ישירות לניתוח. שלב 3 יש טיפול מקדים ואז ניתוח. שלב 4 אף פעם לא מנתחים".

"בעבר", כך הוא אומר, "היינו פותחים פתח רחב מאוד בחזה לצורך הניתוח וזה היה מאוד טראומתי…הריפוי היה קשה מאוד. החולים היו סובלים מכאב רב. הכנו אותם לתקופת סבל ושיקום ארוכה של שנים וחודשים. לפני עשור התחלנו לעשות את הניתוחים בשיטה שנקראת טורוקוסקופיה. אנחנו מכניסים מצלמה זעירה לתוך החזה, עושים חתך קטן בכדי לעשות את הפרדת הרקמות ובסופו של דבר להוציא את האונה ולפעמים גם ריאה".

"כשהתחלנו את התהליך הזה עשינו 4 חורים דרכם השחלנו פורט – מעין צינורית קטנה. מה שתסכל אותי זה שעדיין החולים סבלו מכאבים גדולים. כשחקרתי את זה הסתבר שאותן צינוריות קטנות גורמים לפגיעה עצבית, ומטופלים היו חוזרים למרפאה עם כאבים אחרי תקופה", הוא משחזר.

אולם כיום המצב שונה בתכלית. "היום אנחנו עושים את הניתוח דרך חתך אחד ולא משתמשים בפורטים בכלל, וכתוצאה מכך נמנעים מפגיעה עצבית במקומות רגישים".

מה ההשלכות של זה מעבר למניעת כאב? "המטופלים עוברים ניתוחים יותר גדולים ומורכבים מבעבר – ועדיין בתוך ימים ספורים, לפעמים יממה, הם משתחררים הביתה ללא כאבים". קרמר מדגיש כי "הנושא של מניעת כאב הוא חשוב היוץ והוא מונע סיבוכים. מטופל שמסתובב ללא כאב יכול לתפקד כרגיל לאחר הניתוח, וכך לנשום להשתעל וכו באופן שמפנה את ההפרשות בצורה שמבריאה את הגוף. הוא לא לוקה בדלקת ריאות או קריסת ריאות. לא מפתח כרישי דם בגפיים התחתונים או תסחיפי ריאה. בכך הרחבנו את היריעה של המטופלים שמסוגלים לעבור את הניתוח ללא סיבוכים. כולל אנשים הרבה יותר מבוגרים. זו מהפכה". קרמר מציין כי "בעבר הייתי שולח מטופלים למרפאות כאב והיום אני לא משתמש בתרופות מסוג האופיאטים בכלל. מקסימום תרופות בנאליות כמו אופטלגין וכו כי בכל זאת יש חתך בעור".

קרמר מדגיש כי הניתוחים הללו רלוונטים גם לחולי סרטן הריאות בשלב 3 (לאחר טיפולים מקדימים) – ולא רק להם. "זה הפך להיות ניתוח סטנדרטי. יוצאים מן הכלל גידולים ענקיים שאנחנו נאלצים לפתוח את החזה, וגם בהם אנחנו משתמשים בחלק מהטכניקות…הטכניקה הזו משמשת אותו גם בניתוחי וושט. גם בניתוחים של מצר. זו הרוח שלנו. 95 אחוז מהמטופלים עוברים ניתוח בלי לפתוח את החזה. זה דרמטי".

"85 אחוז מהמטופלים הם מעשנים כבדים. אנחנו כורתים להם אונה בדרך כלל. תודות לניתוח הזה אנחנו מנתחים אנשים חולים יותר מבוגרים יותר ועדיין הריפוי שלהם טוב יותר. לא פוגעים בדופן של החזה ומרוויחים גם היעדר פגיעה בעצבים הבין צלעיים".

"פעם לא הייתי מנתח מעל גיל 70. היום בזכות שיטת הטיפול הזו מנתחים עד גיל 90", הוא מסכם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *