היתומה מאסון מירון שריגשה את חכ אבוטבול

״אני רוצה לספר לכם שאני מאוד מתגעגעת לאבא שלי. עברו רק כמה ימים מהפעם האחרונה שאבא הרים אותי על הידיים, ואני רוצה רק עוד פעם אחת לחבק אותו, ולהרגיש אותו. אבא שלי לא חזר הביתה, אבא שלי עלה לשמיים יחד עם עוד הרבה יהודים שנסעו לרבי שמעון ולא חזרו.

ח״כ משה אבוטבול (ש״ס) בנאום על אסון מירון: ״אחרי האסון האדיר הכבד והנורא במירון כולנו חייבים להרתם לסייע למשפחות ההרוגים, לאלמנות והיתומים שנותרו בשבר גדול. שומה עלינו כמנהיגי הציבור למצוא כל דרך לסייע להם כלכלית הן ע״י חקיקה ועל כך יבורך חברי הטוב ח״כ יעקב אשר שפועל בעניין ויזם הצעת החוק שזכיתי להיות בין החתומים עליה לסיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון בל״ג בעומר תשפ״א, הן ע״י חברות הביטוח, והן ע״י העזרה האזרחית והערבות ההדדית. וכבר חז״ל ציינו שעם ישראל מצטיינים כרחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים.

שלחו לי מכתב מרגש מאחת היתומות שכותבת: ״אני רוצה לספר לכם שאני מאוד מתגעגעת לאבא שלי. עברו רק כמה ימים מהפעם האחרונה שאבא הרים אותי על הידיים, ואני רוצה רק עוד פעם אחת לחבק אותו, ולהרגיש אותו. אבא שלי לא חזר הביתה, אבא שלי עלה לשמיים יחד עם עוד הרבה יהודים שנסעו לרבי שמעון ולא חזרו. בלילה אני שומעת את אימא שלי בוכה, אימא שלי חושבת שאני לא שומעת אותה.. תדעו שגם לי קשה להרדם״.

היא ממשיכה בעוד דברים אבל מסיימת באמירה: ״אני מבקשת ממכם שתעזרו לי לעשות את אימא שלי מאושרת, אני מבטיחה להתנהג ממש יפה בבית, ולשמור על אח שלי הקטן שהוא רק בן 9 חודשים״.

דוד המלך אומר בתהילים פרק פ״ב: ״מזמור לאסף אלוקים ניצב בעדת אל בקרב אלוקים ישפוט. עד מתי תשפטו עוול ופני רשעים תשאו סלה. שיפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו. פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו. לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ. אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם. אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תיפולו. קומה אלוקים שופטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגויים״.

בואו כולנו נרתם למענם וה׳ הטוב יעזרנו לעבור את הכאב והשבר הכבד שעבר על כל עם ישראל, ואיחד את כל עם ישראל, ושלא נדע עוד צער ויגון חלילה אמן.

אנצל את הבמה להזכיר שמחר ערב ראש חודש סיון נהגו בקהילות ישראל לקרוא את תפילת האבות על הבנים של השל״ה הקדוש הטמון בטבריה, ויש הפוקדים את ציונו שם לאמר את התפילה שם, ובדור יתום כמו שלנו חייבים להתפלל ולהתאמץ מאוד בחינוך הילדים היקרים ונראה שללא תפילות, דמעות, ותחנונים לא בטוח שניתן לראות בהצלחת הבנים וחינוכם. וכבר אנו אומרים בהגדה של פסח ומפרשים את הפסוק: ״ואת עמלנו״ אלו הבנים העמל האמיתי בחיים זה לעבוד ולחנך את הילדים ברוח התורה היהדות, וזה מעבר לעמל – מחייב תפילות מכל הלב. גם בערב שבת בברכת האבות את הבנים שיזכו להיות כאפרים וכמנשה שהם צויינו בברכת יעקב אבינו״.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.