הלם בגבעת שאול: 2 צעירות ממשפחות חרדיות נפלו מגובה מול עשרות בחורי ישיבה

הלם בשכונה החרדית: 2 צעירות בנות למשפחות חרדיות נמצאו ללא רוח חיים. מוישי הירשמן חובש באיחוד הצלה סיפר: "כשהגענו למקום נתקלנו בשתי צעירות ללא רוח חיים בסמוך למבנה משרדים. למרבה הצער לא נותר אלא לקבוע את מותן"

‏בשעה 01:34 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב ירושלים על 2 צעירות שנמצאו מחוסרות הכרה עם פגיעה רב מערכתית, סמוך למבנה מסחרי גבוה ברחוב בית הדפוס בירושלים. חובשים ופראמדיקים של מד"א דיווחו על 2 צעירות בשנות העשרים ללא סימני חיים וקבעו את מותן.

מדובר ב-2 צעירות בנות למשפחות חרדיות, השנים נמצאו ללא רוח חיים כאשר בתהליך הזיהוי ניתן היה לחשוב כי מדובר בכאלו שאינן חרדיות. השניים כנראה שנפלו מגובה רב מישיבה חרדית. הבנות, קרובות משפחה נפלו מגג הישיבה לעיני עשרות בחורים המומים. שני תלמידי ישיבה סמוכה היו עדים לאירוע. הם סיפרו כי שמעו צרחות ואז את הרעש של הפגיעה בקרקע. הם סבלו מטראומה ותושאלו על-ידי השוטרים שהוזעקו למקום ופתחו בחקירה.

מוישי הירשמן חובש באיחוד הצלה סיפר: "כשהגענו למקום נתקלנו בשתי צעירות ללא רוח חיים בסמוך למבנה משרדים. למרבה הצער לא נותר אלא לקבוע את מותן בזירת האירוע עקב אופי הפציעות הקשות מהן סבלו".

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים -- הנה קצת הלכות של נשים לזכותם. כנסו

    חז"ל העירו על שלוש בעיות בסיסיות בהסתכלות בנשים ומחשבות על נשים רח"ל:
    1) איסור עצמי מדאורייתא "ולא תתורו" – או "ונשמרת" – או "לא תקרבו".
    2) האיש ממשיך לחשוב ולדמיין את אותה אשה.
    3) נסיון להתקרב אל אותה אשה ולמצוא חן בעיניה ולפתח איתה קשר של חביבות.

    האחריות של האשה על צניעות לבושה, תקפידו לשמור על המקומות המכוסים מעין זר, ועל תשדורת של עדינות, ואי הבלטת טיפוח המראה כדבר עיקרי באישיותה. לפיכך אחריותה של האשה היא גם ביחס להתבשמות ברבים, ואופי ההתנהלות הקולני שלה בפרהסיא, בפרט ברחוב על הפלפון.

    לגבי תקשורת באמצעות דיבור פוסק השו"ע "אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפילו ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה."

    רש"י מסביר שהבעיה בשאילת שלום היא "שמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שלוחם ויבואו לידי חיבה… שמרגיל ליבה ודעתה אצלו", דהיינו הפניית תשומת לב אישית (דרישת שלום) שלא אגב מפגש מקרי (שיחה ארעית מזדמנת) היא מעבר לנימוס מפני שהיא משקפת את העובדה שהוא זוכר אותה וחשוב לו להזכיר לה שהוא זוכר אותה. תשדורת כזו מפתחת חיבה אישית בין אנשים מפני שלכל אדם נעים לדעת שמתעניינים בו באופן אישי.

    באופן כללי לא צריכה להיות לאיש התעניינות בחייה הפרטיים של אישה אחרת אלא אם כן זה מגיע במקרה של נימוסין או חסד, אך גם במקרה של נימוסין וחסד יש לעשות זאת בזהירות שלא ללבות את הצד האישי שביניהם.

    מידת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל מפני יצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במידת הצניעות … מידת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדיבורים הנוחים היה ראוי להיות שוה בין במינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מידת דרך ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום שום אשה.

    חז"ל העירו והזהירו להישמר בפיתוח הרגשות מכל הנשים ובעיקר מנשים שהן חלק ממעגל החיים הטבעי של האיש, כמו חמותו, כלתו, גיסתו, שכנתו ונשים שעובד עימן, וכו' מפני שעקב תדירות המפגשים ביניהם ושלל החוויות המשותפות שלהם עלול להתקיים טשטוש גבולות שיובילו לפריצת קשרים רגשיים לא רצויים.

    "מצד אחד" אלו מעגלים חברתיים שיש לגלות כלפיהם רגישות והתייחסות כדרך הטבע, וכמידת יהודים שהם רחמנים וגומלי חסדים,
    "ומצד שני" יש לשמור על מרחק של עדינות וכובד ראש בשיחה עימן.

    וכן על הנשים לתרחק מהגברים. ….

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב