המנוח הגיע בחלום: מעשה נורא שהתרחש לפני כשבועיים

סיפר הרה"ג רבי יונתן טויב שליט"א, מוהל מומחה ור"מ מתיבתא "לב אריה" דחסידי גור – קרית גת:

בשבוע האחרון שמעתי סיפור מופלא. אני הכרתי אישית את היהודי הזה, שהתגורר באחד הישובים בסביבה.

לפני כשנה אותו יהודי היה מאושפז בבית החולים 'שערי צדק' ובנו היה שם איתו. הוא הרגיש לפתע צורך גדול לעשן, וביקש מבנו שיתן לו סיגריה. אמר לו בנו שכדאי שהוא יקח אותו לעשן במרפסת, באופן שלא יפריע לשאר המאושפזים, אך בפועל הדבר לא הסתדר מחמת חולשתו הרבה, והוא נאלץ לעשן בתוך החדר. לאחר כמה חודשים נפטר היהודי לבית עולמו .

לפני כשבועיים, ביום ראשון כ"ט ניסן תשפ"א, יהודי אחד מלונדון, שהיה מאושפז באותו חדר עם היהודי הנ"ל, התקשר לאחד מבניו של המנוח שגר בלונדון, וסיפר לו כי אביו בא אליו בחלום ואמר לו שכיון שבעת שעישן בביה"ח, הדבר מאוד הפריע לאדם נוסף שהיה איתם בחדר, והלה מאוד מקפיד עליו, הדבר מפריע לו מאוד. אבקשך שתלכו אליו בהקדם וספרו לו שבאתי מהעולם העליון לבקש ממנו סליחה ומחילה.

אותו יהודי מלונדון, וכן בניו של היהודי הנ"ל, לא ידעו איך לאתר את האדם השלישי ששהה בביה"ח באותו חדר. ניסו בהתחלה לברר דרך בית החולים, אולם לא הצליחו בכך, כי עקב חסיון רפואי לא הסכימו למסור להם את שמות המאושפזים בשנה הקודמת. ניסו בצורות אחרות ולא השיגו דבר.

תפנית חיובית החלה, כאשר נזכר היהודי מלונדון שבעת שהיה מאושפז לצידו של היהודי הנ"ל, הגיע אליו קרובו מירושלים לבקרו ושהה אצלו זמן רב. הוא התקשר אליו אפוא ושאל אותו האם הוא זוכר ויודע לזהות מי היה האיש השלישי ששהה עימם בחדר במחלקה. השיב לו הלה, כי הוא זוכר רק ששמו דניאל, והוא מוכר פרחים בשכונת קטמון בירושלים.

בו ביום יצאו עם רכב לבדוק בכל שכונת קטמון, עד שמצאו חנות פרחים, ושאלו את המוכר לשמו, ואמר ששמו דניאל… שאלוהו האם היה מאושפז לפני כשנה בשערי צדק, וענה להם שאכן אמת הדבר. ואז שאלוהו האם זוכר שמישהו הפריע לו עם ריח של עשן. ואמר שבוודאי הוא זוכר, והוא לא יכול לשכוח מכך, ואף הבטיח לעצמו שלא ימחל לו על כך לעולם.

עתה העלו בני המשפחה על הקו את היהודי מלונדון, שסיפר לו כי המעשן, שכמובן עשה את הדבר בשגגה, התגלה אליו בחלום וביקש שיבקשו בשמו מחילה סליחה וכפרה על עגמת הנפש שגרם לו. בשמעו זאת, אמר להם הנפגע שא"כ הוא מוחל לו מחילה גמורה.

למדנו מסיפור מבהיל זה, עד כמה חשובה ההקפדה בענייני בן אדם לחבירו, ובפרט עתה בימי הספירה הק', הזמן גרמא להתחזק באהבת ישראל ולנהוג כבוד זה בזה.

יה"ר שנזכה לראות כל אחד 'במעלת חברינו ולא חסרונם' – כנוסח התפילה של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א, וסימנא מילתא, שכבר אין צריכים לחבוש את 'המסכות', וזהו רמז לכך שיש להסיר את כל ה'מסכים' המבדילים בין אדם לחבירו ולהתחזק באחדות וחיבור בתוך כלל בני ישראל.