הנפטר האלמוני מגרמניה התגלה בחלום ל’משגיח כשרות’ • מדהים

זה קרה לפני כחודש: משגיח כשרות השוהה בגרמניה, זכה ל’ביקור’ לא מוכר בחלומו, כל הפרטים מפי עד ראייה וכלי ראשון לאירוע המפעים, שעדיין לא נפתר והושלם, הובאו השבוע ב’יתד נאמן’. הכתבה המלאה

הרב א. חפץ מביא השבוע במוסף שבת קודש של ‘יתד נאמן’, סיפור מדהים:

הרב אליעזר ליפא זריל הוא משגיח כשרות מטעם העדה החרדית. במסגרת תפקידו הוא פוקד מקומות שונים ברחבי העולם, ובתקופה זו שוהה הוא באזור שטרסבורג שבגרמניה. נקודות הציון חשובה, שכן יש המחליפים בין שטרסבורג של צרפת לזו של גרמניה, בעוד שבצרפת שטרסבורג היא עיר גדולה, מקבילתה שבגרמניה הינה מחוז מקומי.

בשיחה טלפונית שאנו מקיימים עמו השבוע ממקום מושבו, הוא נשמע נסער ונרגש. איננו מכבירים בשאלות, והסיפור קולח מפיו, מרתק, מפעים ומעודד, עדות מכלי ראשון:

“אנו יוצאים מארץ ישראל כקבוצות משגיחים, ומתפזרים בזוגות, למפעלים ברחבי גרמניה להשגיח על כשרותם של מוצרים שונים. בכל ימות השבוע אנחנו רחוקים מקשר פיזי ליהודים בכלל, וליהודים שומרי תורה בפרט. אנו מצטיידים במזון אישי כשר ואוכלים מעט ממה שיש פרות וירקות פה ושם, וברוך ה’ מתמסרים לנושא הכשרות, לפי הנדרש לטובת עם ישראל שמצפה לכשרות מהודרת. בשבתות, מתקבצים כל חברי הקבוצה מכל האיזורים בצוותא לעיירה אחת, שם יש לנו בית כנסת וחדר אוכל, ושובתים את השבת בצוותא מרומם, לומדים ומתפללים יחד.

אני כעת נמצא כאמור בשטרסבורג הגרמנית יחד עם שותפי לצוות ההשגחה, במקום קטן, כעין כפר – אולי נכון יותר לקרוא לזה חווה גרמנית, בשם ניווסונד, שבמחוז שטרסבורג. יש בגרמניה כפרים כאליו לרוב, ולצדם גם מפעילים שונים, כאשר אנו בתפקידנו משגיחים על פיתוח מוצרים המיועדים למזון חלבי”.

 

מראה מקום ובקשה בחלום

 

חודש וחצי לפני כן, מתעורר שותפו של הרב זריל משנת הלילה, ואומר לרב זריל בבהלה קמעא: “שמע נא החלום אשר חלמתי, ובחלומי, נשמה באה אליי ואומרת לי, כי לא רחוק מכאן נמצא הקבר שלה, והיא רוצה מאד שאומר פרקי תהילים על קברה, בי’ באייר, יום היארצייט שלה”.

בעל החלום [ בן למשפחה מאד מיוחסת, וצאצא ישיר לאחד מגדולי ישראל שהרעיש את העולם כולו בתורתו וספריו], נראה סהרורי ומוטרד, כשלדבריו, הוא חש שזה ‘יותר מסתם חלום’. הוא הוסיף ופירט את אשר נראה לו בחלום: “הנשמה לקחה אותי בחלום, והעבירה אותי את פסי הרכבת שנמצאים כאן בסמוך ,(מרחק 2 דקות נסיעה מהאכסניה), ואף הצביעה לי על בית גדול, כשהיא טוענת שהקבר נמצא מאחורי הבניין. מיד לאחר מכן אני רואה את הקבר בחלומי, כאשר על המצבה מופיע תבליט של כד, והשם המופיע עליה – אליעזר”. השותף הנ”ל גם קלט באיחור קל את תאריך החלום – ח’ באייר, והוא נזעק: “רגע, י’ באייר, זה בעוד יומיים!”

“כמובן”, ממשיך הרב זריל את עדותו, “שביום המדובר, י’ באייר, יצאנו ברכבנו למקום המתואר בחלום, כש’אמצעי הניווט’ היחיד שיש בידינו הוא התיאור מפי הנשמה בחלום… הגענו לפסי הרכבת, והנה, לאחר נסיעה איטית וקצרה, מזדעק שותפי בקולו: הנה הבניין! זהו הבניין שראיתי בחלום!

“עצרנו אפוא מיד את הרכב, והתקרבנו לבניין. הוא נראה ישן ועזוב, עשה רשום שעומד כך כמה עשרות שנים אם לא יותר. התחלנו לתור את סביבותיו, עד שהגענו אל אחוריו, שם גילינו חורשת עצים ושיחים, ובמרכזה שביל קטן”.

 

שער ומגן דוד, מצבה וכד

 

השניים, שמבינים כבר כי יש דברים בגו, ממשיכים בדרכם, נרגשים ותוהים. לקראת סוף השביל, נראות כמה מצבות עומדות, אלא שהן חסרות זיהוי. ויתכן כי מדובר בכלל בקברי גויים. מספר צעדים קדימה, ונשימתם נעתקת לא בפעם הראשונה ולא האחרונה היום הזה:

“אנו מגלים שער מעץ, סגור, עליו חרוט ציור מגן דוד! קברי יהודים! אנו דוחפים את השער שמתברר שאינו נעול, ונכנסים לשטח התחום מעבר לו. שם נגלה מולנו שטח של כחמישה עשר מטר רבוע, ירוק כולו. במרכזו של השטח מתנוססת גבעה, כשני מטרים רוחבה, וסביב לה כעשרים מצבות. התחלנו אפוא לחפש ולאתר את הנשמה ‘שלנו’. עברנו קבר אחרי קבר: פ”נ יהודה, פ”נ יענטא וכן הלאה, כולם שמות יהודיים מסביבות השנים תרפ”ז –תרפ”ח. “לפתע קורא לי שותפי בהתרגשות: הנה המצבה ועליה הכד!

“התיאור מפי הנשמה התברר כמדויק עד לפרט האחרון. הנה כי כן, אנו עומדים ניצבים מול מצבה, עליה חרוט הכד – בדיוק כפי שנראה בחלום!”

לשניים נדרשות כמה דקות להתאוששות. “לאחר שהתאוששנו”, ממשיך הרב זריל כשההתרגשות נכרת בקולו, “אמרתי לו בוא ונלמד משניות, אך הוא סירב: לא, הבקשה הייתה להגיד כמה פרקי תהילים! אמרנו אפוא כמה פרקי תהילים בהתעוררות ובהתרגשות עצומה”.

גם כעת, בשיחה עמנו חודש וחצי אחרי המקרה המדהים הזה, הרב זריל טרם מוצא מרגוע לנפשו: “לפי הרישום שעל המצבה עולה, כי מדובר באדם שנפטר בשנת תקע”ו, כלומר לפני 203שנה. התובנה אליה הגעתי היא כמובן, ידועה לכולם אך כשנחשפים אליה מקרוב היא מדהימה שוב: מה כוחו של פרק תהלים וערכו, וכמה הוא חשוב עבור נשמה המתחננת ומשתוקקת, למעלה ממאתיים שנה מהסתלקותה, ‘לקבל’ עוד פרק אחד עבורה!”

רשכבה”ג מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א בהתיחסות לסיפור המעשה:

“כנראה יש לו שייכות לתיקון הנשמה”

בעל המעשה הרב אליעזר ליפא זריל שליט”א שנפשו לא ידעה מרגוע מהעובדה המופלאה, העלה את סיפור  הדברים על הכתב, ושלח את המעשה בידי הגאון רבי אליהו מן שליט”א נאמן בית רשכבה”ג מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א, לקבל התיחסות ודעת תורה לענין.

מרן שליט”א עיין ממושכות בדף והשיבו, זה תוכן ותמצית דבריו והתיחסותו: אף שעברו כל כך הרבה שנים, אבל לפעמיים, עדיין הנשמה צריכה תיקון גם אחרי זמן רב כל כך. הרבה נשמות אינן צריכות כבר תיקון, אבל יש עוד נשמות הצריכות תיקון, אלא שיש חשבונות שמים נוספים, למי נותנים רשות שיוכל להשתדל לתקן את עצמו.

ולגבי חולם החלום, אף שמסתמא אינו מיוצאי חלציו של הנפטר, מכל מקום הודיעו לה לנשמה, שהאיש נמצא במקום זה (וזה כעין רוח הקודש), ונתנו לה יכולת לבקש ממנו בקשה שטוחה, לומר תהילים על קברו, ביום היארצייט. ובקשו זכות זו דוקא מאיש זה, שכנראה יש לו ולנשמתו שייכות לנפטר.

ועניין מה שביקש התהילים דוקא ולא משניות, זה שייך ליארצייט. וגם יש ענין במה שביקש לומר את התהילים ליד הקבר עצמו. ולגבי שנים הבאות, אין מוכרח שצריך לעשות דבר.

 

תעלומה ואין קורא לה

 

יש לכם קצה חוט לשער במי המדובר? השערה כלשהי מדוע הגיעה הנשמה דווקא לשותף שלכם?

“הסיפור כולו תעלומה אחת גדולה. אנחנו בתפקידנו בהשגחה של הבד”ץ חדשים יחסית. כשרות במפעל זה, לא הייתה בעבר. ביום היארצייט בשנה שעברה, לא הייתי כאן, אך שותפי כן היה כאן לראשונה בשנה שעברה. מדוע הנשמה לא באה אליו לפני שנה? ומדוע כעת כן הגיעה, ודווקא אליו? אין לנו מושג ואנחנו רחוקים מהבנת הדבר הזה, פרט לעובדה אחת שגם לעומקה טרם ירדנו, ששם הנפטר הוא כשלי – אליעזר ליפמן (ליפא). גופא דעובדא הכי הוה,

ואין לנו הבנה בנסתרות ובעולמות אלו”.

כמובן, שהשניים ביקשו לברר ככל יכולתם מי הוא הנפטר האלמוני. לשם כך הם תיעדו את המצבה, ואת התמונה שלחו לרב בנימין המבורגר שליט”א מבני ברק, מומחה ובקי לענייני יהדות גרמניה ודברי ימיה.

הרב המבורגר בחן את המצבה, ולפי אבחנתו ע”פ נוסח המצבה, נראה כי לא מדובר ביהודי מפורסם יתר על המידה באותה התקופה, כך ששמו כנראה לא יימצא במאגרי הספרים ובתיעודים המופיעים כיום, מה שהופך את הסיכויים להתחקות אחריו כיום, לקלושים מאד.

עם זאת, ניתח הרב המבורגר את המצבה והנוסח המופיע עליה, כשהוא מסביר ומפרש את החקוק עליה – שורה אחר שורה:

וכה תעשה להמ לטרוב – צ”ל ‘להם לטהרם’, אלא שהסתת הגרמני לא הבין את פשר ציור האותיות העבריות שרשמו לו , וחקק את המלה ‘לטרוב’.

ציור כד וקערה – מצוי מאוד על מצבות הלווים כסמל לכך שנוטלים את ידי הכהנים .

פ”נ איש אמונה הלך בתמים

בעל טוב – כפשוטו, לנוות ביתו.

ידו שלח לאב –יונים – המילה ‘לאביונים’ פוצלה לשתי שורות

עשה צדקות – כפשוטו.

ה”ה – ראשי תיבות לא מחייבים: כגון האיש החשוב, הרב החכם וכד’, ר”ת אלו בד”כ נכתבים על מי שלא נתפרסם על שום מעשים או פעילות מיוחדת וכד’.

הישיש והנכבד כה”ר אליעזר ליפמן

כה”ר – ככל הנראה האות כ’ התחלפה באות ב’, וצ”ל ‘בה”ר’ – בן הרב.

יחיאל מיכל סג”ל – סגן לוויה, תואר ללווים, בתקופה זו לא בהכרח שם משפחה פורמלי.

ברידלאנד מעקל – פרידלאנד זו שבמדינת מעקלענבורג, מקום המוצא שלו או של אבותיו, אולי שם המשפחה הפורמלי.

הלך לעולמו ביו[ם] י’ אייר ונקבר בי”ב אייר – באיחור של יומיים, לפי החוק הגרמני הנהוג באותו מקום.

תקע”ו לב”ק – צ”ל לפ”ק, היינו פרט קטן.

***

203 שנה אחרי פטירתו של “הישיש הנכבד כה”ר אליעזר ליפמן”, וקבורתו בנתיב אשר לא ידעו איש, אי – שם, אחרי הבניין הסמוך לפסי הרכבת אשר במחוז שטרסבורג  – באה נחמה פורתא לנשמתו, אחר שהיא עצמה התחננה וגילתה את מקומה, להעלותה ולצחצחה באור פני מלך חיים.

תם – אך ממש לא נשלם – סיפור של חלום, שהעיר, וממשיך לעורר, להאיר ולהעיר.

הכתבה פורסמה ב’יתד נאמן’ ובאתר ‘דרשו’

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.