הסיפור המדהים שהתרחש בזמן האחרון וגרם לשר התורה להתפעל

“שמעתי מעשה שכמעט אי אפשר להאמין לו” – סיפר הגר”י זילברשטיין שליט”א – “אבל כשסיפרתיו לגיסי מרן הגר”ח קניבסקי, הגיב ואמר שאי אפשר לזלזל בסיפור כזה!”…

 

“שמעתי סיפור שכמעט אי אפשר להאמין לו”, שח הגר”י זילברשטיין שליט”א, “אבל כשסיפרתיו לגיסי מרן הגר”ח קניבסקי, הגיב ואמר שאי אפשר לזלזל בסיפור כזה, ויתכן בהחלט שהמסירות שגילתה שם בת ישראל, עמדה לה לחזות בדברים שאיש אינו זוכה להם.

“מי יוכל לאמוד ולשער את כוחה של בת ישראל, הבונה את ביתה על אדני מסירות הנפש לתורה, ומוכנה להקריב את כל כולה על מנת שבעלה יישב וילמד ויעשה את רצון בוראו. – מהמעשה שלפנינו אפשר ללמוד שגם בימינו מתרחשים נסים מוחשיים, ועיקר העיקרים תלוי במסירות נפשו של האדם, ובמקרה שלפנינו: של עקרת הבית, לתורה ולמצוות. אדם המוכן להקריב את עצמו ורצונותיו, יכולותיו ושאיפותיו, למען בוראו, יזכה גם בימינו לראות נסים ונפלאות, מהסוג ששומעים על הדורות הקודמים”.

המדובר באברך ת”ח, שכוחו בפיו, ולשיעוריו ושיחותיו מגיעים אנשים רבים, הנהנים לשמוע את דבריו המאלפים. פעם, בערב פסח הגיעו למעונו פעילים מסורים של אחד הארגונים המתעסקים עם חוזרים בתשובה, והודיעו לו על קבוצה גדולה של יהודים המבקשים להתקרב אל המקורות, שישהו יחדיו בליל הסדר בבני ברק – ‘ואם תואיל בטובך להגיע אליהם בליל הסדר ולהשמיע בפניהם מנופת צוף אמריך, אין ספק שהדבר יגרום לחיזוק רב בקרב כל משתתפי הקבוצה הגדולה’, אמרו העסקנים לת”ח ההוא.

האיש הסתפק והתלבט קשות אם כדאי לעזוב את ביתו בליל הסדר, ובסופו של דבר – ולאחר שהתייעץ עם רעייתו, וקיבל את הסכמתה המפורשת – החליט לעשות את הצעד הלזה, ולדרוש בפני הקבוצה בת עשרות המשתתפים. התוכנית היתה שבתחילת ליל הסדר יגיע הת”ח לביתו, יעשה שם את הדברים ההכרחיים, וזמן קצר לאחר מכן יגיע למקום בו ישהו ה’מתחזקים’.

והנה, בפרוס ליל הסדר, כאשר הגיע האיש לביתו ראה שאשתו צריכה לנסוע בדחיפות לבית החולים, והוא הבין שעליו ללוות את רעייתו. והנה, כל מי שמצוי בנושא יודע שבליל הסדר יש בעיה של מחסור בכוח אדם בבתי החולים, מפני שגם המיילדות ויתר אנשי הצוות הרפואי מעוניינים לשהות בבתיהם בליל המיוחד הזה, אשר לילה כיום יאיר בו. ואכן, כשהגיעו בני הזוג ראו שאכן אלו הם פני הדברים, והמצוקה היתה גדולה במיוחד. על כולן היתה ממונה מיילדת אחת והמצב היה קשה מנשוא, כך שאם חז”ל מגדירים תמיד את זמן הלידה כמצב של פיקוח נפש, הרי שבאותה שעה עליה אנחנו מדברים על אחת כמה וכמה.

בעלה של היולדת הבין שעליו להישאר במקום, והוא לא יוכל בשום אופן להגיע ולהרצות בפני קבוצת המתחזקים. אבל, להפתעתו היתה זו אשתו שפנתה אליו וביקשה ממנו שיעזבנה לבדה ויילך לשאת מדברותיו בפני הקבוצה. “אתה הרי לא תעזור לי כאן בשום דבר, והשי”ת ישלח לי כבר את עזרו ממעל, בדיוק כפי שיעשה ליתר היולדות המצויות כאן עמי”, אמרה. הבעל לא הסכים, אבל האשה לחצה ולחצה, והסבירה לו ששהותו במקום לא תוסיף לה מאומה, עד שהצליחה לשכנע את הבעל שיעזוב את בית החולים ויילך למסור את השיחה המוסרית שתכנן לומר.

והנה, כאשר חזר הבעל מהשיעור, מצא את אשתו כשהיא כבר אחרי הלידה, ופניה קורנות בצורה מיוחדת. היולדת מרמזת לבעלה שהיא רוצה לספר לו דבר מה. האשה סיפרה, שמיד אחרי שהלך למסור את השיעור, נכנסה לחדר מיילדת חדשה שהיתה לבושה בחלוק לבן. “המיילדת, שלא היתה שם עד לרגע זה, ניגשה אליי, וסייעה לי בכל מה שהייתי צריכה”. היולדת היתה נרגשת מאוד, והעידה בפני בעלה שכאשר הביטה בפניה של המיילדת, הבחינה שהיתה זו רבנית שנפטרה לפני כמה שנים, ומיד לאחר שסייעה לה, נעלמה…!

“גיסי מרן הגר”ח קניבסקי אמר שהוא מאמין לסיפור כזה, כיון שהוא מגיע ממסירות נפשה לתורה של היולדת, שהיתה מוכנה להישאר לבדה ובלבד שבעלה יילך למסור שיעור ולכן זיכו אותה מן השמים במחזה המתואר”. (קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן בעריכת הרב משה מיכאל צורן)

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דופק התינוק נדם והבעל היה בחידר

    כשילדתי את בתי האחרונה הייתי גם גיבורה ואמרתי לו אסע לבד לביקורת ואל תפסיד ללמד בחידר באלול, כשהגעתי לביה”ח פתאום הדופק של התינוק נדם
    והריצו אותי לניתוח בלי אף אחד מהמשפחה, זה היה נורא, במיוחד שידעתי שהתינוק בלי דופק, מאז אני לא הולכת לשום טיפול רפואי בלי מלווה, זה מסוכן.

    מינדל |
    הגב