הסיפור שלא נחשף: מדוע פרץ מרן הגר”ח קניבסקי בבכי?

“לפני מספר ימים, כשעזבו המשלחות את ביתו של סבא, ונשארנו רק בני המשפחה הקרובה, אמר לנו הסבא – אתם רוצים לדעת מהי יגיעת התורה אמיתית? זה רק רבי דוד קארלינער!”… הגאון רבי גדליה הוניסברג שליט”א מספר על הבכי הסוער של סבו מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א

בשכונת פרדס כץ בבני ברק נערך מעמד סיום הש”ס של כולל ‘רינה של תורה’. בין הנואמים היה נכדו של מרן הגר”ח קנייבסקי, הגאון רבי גדליה הוניגסברג, שהצליח להפתיע את הציבור כאשר סיפר להם מה הכי ריגש את סבו בכל סיומי הש”ס, שאף גרם לו לפרוץ בבכי.

במעמד השתתפו רבנים, ראשי ישיבות ורבני השכונה, ובראשם הגאון רבי שרגא שטיינמן, הגה”צ רבי בנימין פינקל, הגאון רבי חיים פרץ ברמן, הגאון רבי גדליה הוניגסברג וראש הכולל הגאון רבי אליעזר שטיינמן.

במעמד ניגש לדבר בפני הקהל נכדו של מרן הגר”ח קנייבסקי, רבי גדליה הוניגסברג, שהצליח להפתיע את הציבור עם סיפור שעדיין לא נחשף על סבו.

וכך הוא סיפר: “מטבע הדברים, בימים האחרונים, מגיעות עשרות משלחות לביתו של סבי שיחי’, כדי לעדכנו ולהזמינו לסיומי הש”ס הרבים המתקיימים במאות שקהילות ברחבי הארץ.

“לפני מספר ימים, כשעזבו המשלחות את ביתו של סבי ונשארנו רק בני המשפחה הקרובה, אמר לנו הסבא, אתם רוצים לדעת מהי יגיעת התורה אמיתית? זה רק רבי דוד קארלינער”.

וכך סיפר לנו הסבא: “רבי דוד קארלינער היה מתמיד גדול הבקיא בכל התורה כולה. בסוף ימיו היה לו קשה לראות והוא רק ישב ולמד ושכח מכל ענייני העולם הזה.

“יום אחד הוא ישב ושקע בלימוד כהרגלו. אחד מאוספי הנדבות, הגיע להתרים אותו עבור ה’תלמידי חכמים בארץ ישראל’. אותו משולח ישב והמתין עד שר’ דוד ירים את עיניו מהגמרא וישים לב לקיומו, לאחר דקות ארוכות ר’ דוד הרים את עיניו והבחין באותו יהודי ושאלו לרצונו. אמר לו היהודי, שהוא נוהג לבוא אליו מדי תקופה ומקבל ממנו תרומה הגונה. ואכן גם הפעם ר’ דוד הכניס ידו לכיסו ושלף תרומה נדיבה.

“היהודי ‘המשולח’, שם לב שר’ דוד ‘לא אתו’ והוא שולף כסף בלי לשים לב, וחשב בליבו: אני אקפוץ על ההזדמנות… וכך הוא ישב וחיכה עד שר’ דוד ירים את עיניו שוב מהגמרא, וכשר’ דוד הרים את עיניו ושאלו לרצונו, הוא חזר על מה שאמר לפני מספר דקות, ור’ דוד שוב הרים לו תרומה הגונה.

“וכך חזר המעשה על עצמו מספר פעמים, עד שר’ דוד קלט את ההתחכמות של אותו ‘משולח’, ואמר לו – הרי היית כאן ונתתי לך מה שאני נותן, למה אתה מגיע שוב?

“ואז ר’ דוד אמר לאותו יהודי משהו מבהיל: ‘אתה חושב שאני זקן סנילי ושוכח הכל, אך דע לך שאולי אני שוכח כמה דברים בענייני העולם הזה, מי מגיע אלי וכו’, אך דע לך, כי מן התורה הקדושה לא שכחתי מאומה, כקוצו של יו”ד’.

“וכאן”, מתאר הנכד הרב הוניגסברג, “מרן הגר”ח פרץ בבכי שלא נפסק במשך כמה דקות. אז ראינו בחוש מעט מסערת לבבו ואהבת התורה הבוערת שבו. ללמדנו מאי משמע ‘לקבוע עיתים לתורה”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.