הפרופסרים שתומכים במודל השבדי הגיעו לועדת הקורונה: “כיצד נקבע נפטר קורונה?”

על רקע העלייה בנתוני התמותה והחולים הקשים, ועדת הקורונה בכנסת בראשות ח”כ יפעת שאשא ביטון התכנסה הבוקר (שני) לדיון בעניין נתוני התחלואה ומדיניות בדיקות הקורונה בארץ. בכירי הרופאים בישראל דרשו לדעת: כיצד נקבעים החולים הקשים

על רקע העלייה בנתוני התמותה והחולים הקשים, ועדת הקורונה בכנסת בראשות ח”כ יפעת שאשא ביטון התכנסה הבוקר (שני) לדיון בעניין נתוני התחלואה ומדיניות בדיקות הקורונה בארץ. הבוקר חלה עלייה במספר הקשים- 473.

“תקופה די ארוכה מרחף מעלינו הסגר הכללי בטענה שאנחנו נמצאים במציאות אפדימיולוגית שמצריכה את זה”, החלה שאשא ביטון את הישיבה. “ככל שצללנו כאן לנתונים ראינו שאנחנו לא רואים נתונים דרמטיים גם העלייה שאנחנו רואים היא מאוד קטנה ביחס למאומתים”.

“בשבוע האחרון נוצרה אווירה שאנחנו לקראת קטסטרופה אם אנחנו לא בתוכה, חשוב היה לי לראות שאנחנו לא מפספסים כלום. חשוב להסביר שהעלייה במאומתים עולה בעקבות כמות הבדיקות שעולה. היום אנחנו רואים שיש עלייה בשיעור המאומתים מסך הנדבקים אך אנחנו לא יודעים מה מדיניות המשרד, מעדויות שונות שקיבלנו אין לנו מושג איך הדברים מתקיימים – האם אפשר להשוות את המציאות של היום לזו של אתמול ושל לפני שבוע. אנחנו ננסה להבין מאיפה נוצר הפער בין האווירה המאוד קשה לבין המספרים שאנחנו עוקבים אחריהם הרבה מאוד זמן במסגרת הוועדה”.

שאשא ביטון ביקשה בפני הוועדה נתונים על קורבנות המחלה: “כיצד נקבע נפטר קורונה? אנחנו מקבלים הרבה עדויות של אנשים שנפטרים מסיבות אחרות כמו תאונות אך נמצאו חיוביים לקורונה ולכן נחשבים למתיי קורונה. אני מקווה שהיום נוכל לקבל תשובות קצת יותר מדויקות ונרחבות כדי שנבין באמת מה מציאות המגיפה היום בישראל ונוכל להחליט האם מדינת ישראל באמת חייבת סגר או שאנחנו לא במציאות כזו כשברור לנו מה הנזק שייגרם מסגר כללי”.

ד”ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בלניאדו שאל בועדה: “אנחנו מגיעים ל-7% תמותה. זו תמותה של שפעת. אז מה האיום על האוכלוסייה? ממה אנחנו פוחדים? פחות או יותר מספר החולים הקשים נע בין 500-600 כבר שבועות רבים. אני איש השטח ולכן אני חושב שבתי החולים לא קורסים לא היום ולא מחר. הנקודה האחרונה היא איום החורף, היינו באיום הזה בשפעת החזירים ב2009, המסקנות הן מוגבלות אבל סביר שגם כאן תהיה שפעת קלה כמו באוסטרליה לדוגמא. אני לא רואה את מערכת הבריאות נכנסת לשום קריסה”.

פרופ’ אודי קימרון מאוניברסיטת תל אביב תומך במודל השוודי. “המצפון שלנו לא מאפשר לתמוך במגבלות וסגרים נוספים, צריך להסתכל על מבחן המציאות”, אמר. “במרץ דיברו איתנו על מגיפה של פעם במאה שנה, של שפעת ספרדית והמוות השחור – לא היה ולא היה קרוב לזה. אחרי זה דיברו על 100 אלף מתים – לא קרה, לא היה קרוב ולא יהיה. באמצע יוני דיברו איתנו על 6,000 מונשמים עד סוף יולי אם לא יהיו צעדים ולמרות שלא היו צעדים היה בערך 100 מונשמים בלבד! מערכת הבריאות לא קורסת!”.

עוד הוסיף קימרון: “באפריל שוודיה ובריטניה ניצבו בפני דילמת הסגר או חופש הפרט ומגבלות מועטות. בריטניה אמרה שהולכים לסגר ושוודיה הלכה למודל השוודי. חזו לשוודיה 100 אלף מתים אך אנו רואים ששוודיה הגיעה באמצע אפריל לפיק המגיפה והתמותה – היום אנחנו רואים שאין כמעט מתים בשוודיה – היא המדינה הירוקה ביותר באירופה”.

וקימרון, מסיק. “הניסוי המבוקר הזה הוכיח שלא היה צורך בסגר”, אמר בוועדה. “היו מספר מתים מועט למיליון למרות שלא היה סגר! צריך להפסיק את ההפחדות האלה ולהפסיק לדבר על הסגר – צריך להוריד את מסדר היום. חייב לאפשר לכל אחד לאפשר לבחור אם הוא רוצה לשים מסיכה או לא, לפתוח את התחבורה הציבורית. כך נוכל לייצר שרשראות חסינות”.

ד”ר אריאל מוניץ טוען בועדה כי: “לא צריך לעשות כל כך הרבה בדיקות. את כל המשאבים שמוקצים לבדיקות אפשר לתעל לבתי החולים. אלו לא בדיקות סקר ולכן הן לא עוזרות לנו בכלל בקבלת ההחלטות. בזבוז משווע של כסף – תנו אותו לבתי החולים”.‎

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.