הרפורמה שלא נגמרת. נמשכת הסחבת סביב רפורמת "מה שטוב לאירופה"

בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, מתחו חברי הכנסת ביקורת על הרפורמה שלדבריהם תחול על מספר מועט של מוצרים. יו"ר הוועדה טען כי מדובר ברפורמה של יחסי ציבור

ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום (ראשון) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקנים, על־מנת לאמץ את ההוראות המחייבות בדין האירופי. הצעת החוק נועדה להסיר חסמים ולאפשר יבוא חופשי של מוצאים עם תקינה אירופית, תחת ההנחה לפיה "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". כל זה במטרה להפחית את יוקר המחיה בישראל.

יו"ר הוועדה, חה"כ דוד ביטן (הליכוד) ביקש במהלך הדיון סקירה על התקנים שנמצאים ברפורמה, ובתגובה לסקירה אמר כי יש הבדל בין יחסי הציבור של החוק לבין הצעת החוק בפועל: "זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל זה לא יהיה המצב בפועל. זה לא שמה שנמכר באירופה יימכר בישראל. הרפורמה תיתן פתרון חלקי, אבל ביחסי הציבור היא תיתן פתרון מלא. זה לא יוריד את המחיר. יש הבדל בין יחסי הציבור של ההצעה לבין הצעת החוק בפועל. זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל זה לא יהיה המצב בפועל".

סמנכ"לית לובי 99 שהתייחסה בדיון לחוק המוצע, איששה את דברי ביטן באומרה כי בחוק נכללים 538 תקנים אך לפי המיפוי של משרד הכלכלה, 300 מהם כלל לא נכללים ברפורמה ומוחרגים מראש. ואילו מתוך 200 התקנים שנותרו יש עוד 100 שיש לגביהם תנאים מגבילים אחרים או רגולטור אחר במשרד ממשלתי אחר, ומתוך ה־100 שנשארו יש עוד 20 תקנים ייחודיים לישראל. עליהם ככל הנראה יוחל החוק. "במתכונת הנוכחית אין פה בשורה", אמרה.

ראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר מנגד כי המילה 'החרגה' לא קיימת במשרד שפועל להקל על התהליכים. הוא הסביר שמדובר בנושא סבוך ומורכב ואמר שהמשרד פועל ויפעל לאתר את כל התקנים. "החלטנו לשים את הפוקוס על מוצרי הצריכה, והרפורמה תחול על 80% מערך הייבוא של מוצרי הצריכה מהרגע הראשון. אנחנו עובדים להוסיף עוד ועוד תקנים והחיסכון בעלות הייבוא יהיה משמעותי", אמר. הוא הוסיף כי באירופה יש בכל מדינה רגולטור שיכול לבדוק עמידה ברגולציה.

חה"כ משה פסל (הליכוד) העלה חשש: "יש פה ישראבלוף, אם מאמצים רק 17 תקנים אז זה לא מה שטוב לאירופה טוב לישראל". הוא אמר כי מה שנמכר באירופה צריך להימכר גם בישראל. חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הוסיף שצריך להכניס את כל 538 התקנים לרפורמה, וועדת חריגים תדון בתקנים שההצעה לא צריכה לחול עליהם. חה"כ אוהד טל (הציונות הדתית) אמר שתמיד אפשר להצדיק החרגות, אבל הכוונה היא לצמצם את רשימת ההחרגות למינימום. הוא הוסיף כי הצעת החוק עדיין לא מבושלת מספיק.

הממונה על התקינה במשרד הכלכלה אמר בדיון שאם רוצים לאפשר לכל מה שנמכר באירופה להימכר בישראל, צריך שיהיה גם מי שיוכל לאכוף את זה. הוא הוסיף: "אם הרגולטור אומר שהוא לא יודע לאכוף אז לא תהייה אכיפה. אתם מוכנים לקבל את זה? אני אומר כרגע שאין לנו יכולת כזו בישראל, ואני הראשון שביקשתי להקים את היכולת הזו". המשנה ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה, הוסיפה: "אפשר להחליט שבודקים רק מסמכים, אבל אז לא נדע לבדוק אם זה עומד בתקינה אירופית".

כנראה שבמשרד הכלכלה לא אהבו את הביקורת של חברי הכנסת משום שהם אמרו לנוכחים: "קחו בחשבון שלא יהיה אף אחד שיוכל לבדוק עמידה בתקן אירופי. אתם חברי הכנסת תיקחו אחריות על בטיחות הציבור, תסמכו על זה שהמוצר נמכר באירופה, ואם משהו קורה, אז שהאזרח שנפגע יתבע את מי שמכר לו את המוצר".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *