התרומה המוזרה: “על כל בחור ישיבה שיקפוץ לבריכה בבגדיו – אתן 1,000 דולר”

הגביר התחייב לתת 1,000 דולר על כל תלמיד מהישיבה שיקפוץ לבריכה הפרטית שלו בבגדיו. ומה הגיב ראש הישיבה?

בישיבת פילדלפיה בארה”ב, בראשה עמד הגר”א שווי, מגדולי ראשי הישיבות, ביקשו פעם כמה מתלמידיו לעשות נחת רוח לרבם ביום הפורים. הם ידעו שהישיבה נתונה במצוקה כלכלית, והחליטו לסייע לו. מה עשו? הם ניגשו לאחד היהודים העשירים בפילדלפיה – ושטחו לפניו את מצוקתה של הישיבה, וביקשו ממנו לתרום סכום כסף נכבד לאחזקת לומדי התורה. הגביר שמע את הדברים, והסכים, אבל אמר שיעשה זאת בתנאי אחד.

באווירה של יום הפורים, הוא החליט ‘לעשות צחוק’ עם הבחורים, ואמר להם כך: הנה אתם כאן 6 בחורים; אני מוכן לתרום אלף דולרים עבור כל בחור שיקפוץ בבגדיו אל… בריכת השחייה הפרטית שלי הנמצאת בחצר! המעשה מובא הבוקר בעלון ‘קול ברמה’ היוצא בשכונת רמת אלחנן.

“אם כולכם תעשו זאת, ותקפצו לבריכה עם הבגדים, תצאו מכאן עם צ’ק על סך – 6,000 דולרים טבין ותקילין”, אמר הגביר.

הבחורים, שבאו מתוך כוונה טהורה לסייע לרבם, נענו לדרישה המוזרה, וקפצו אל תוך הבריכה. למותר לציין שהבחורים יצאו משם כשהם רטובים עד לשד עצמותיהם, אבל עם שמחה בליבם למראה הצ’ק הגדול בן 6,000 הדולרים שהתכוננו למסור לגר”א שווי.

והנה הם מגיעים בלב פועם אל ראש הישיבה, ומוסרים לו את הצ’ק. הגר”א שווי הופתע, ושאל את תלמידיו המסורים כיצד הצליחו להוציא סכום כה גדול. הבחורים לא הסתירו את האירוע שהיה בבית הגביר, ואת דרישתו מהם לקפוץ לבריכה. מששמע ראש ישיבת פילדלפיה כך, השתנה מראה פניו – ונראה היה שהוא כועס מאוד.

הגר”א שווי קרע את הצ’ק לגזרים, ואמר: ‘בשום אופן לא אקח כסף שהגיע בצורה שכזו. ישיבה אי אפשר לבנות על ידי ביזוי תלמידי חכמים! מה שהיה עליו לעשות זה לחלוץ את מנעליו ולבקש מחילה וסליחה מבני הישיבה שהגיעו לביתו. וכיון שלא עשה כך, לא זכה שהכסף שלו יגיע לישיבה הקדושה’.

השאלה שהגיעה אל רבה של רמת אלחנן, הגר”י זילברשטיין, היתה מה יעשה עתה הגביר ההוא עם הכסף שתרם? הרי מדובר לכאורה בנדר של צדקה, ואם הישיבה לא מוכנה לפדות את הצ’ק, מה דינו של הכסף?

הגר”י השיב שהכסף אינו צדקה, ואין כאן לא נדר ולא כלום. ולמשל, אם היה נודר לישיבה 6,000 ג’וקים היה בכך נדר? – בוודאי שלא! לכן, גם הזלזול בתלמידי חכמים אינו בגדר נדר. כיוון שהגביר התחייב לתרום את הכסף רק בדרך המשפילה, ובצורה שכזו לא בונים ישיבה, הוא לא התחייב.

ועוד נראה, שכיוון שהגר”א שווי, שהיה אחד מגדולי הדור, סבר שאין מצוה בנתינה זו, אלא להיפך, אם כן אין כאן נדר מצוה כלל, וממילא גם מטעם זה יכול לחזור בו, מפני שלא התחייב, ולא היה כאן נדר.

ובדרך אגב למדנו ממעשה זה על החיוב לשמור על כבודו של כל ת”ח באשר הוא, גם אם הוא ‘רק’ בגדר של בחור ובן ישיבה.

בקריעתו את הצ’ק לימד אותנו ראש ישיבת פילדלפיה על ערכו ושוויו של כל מי שעמל בתורה, ומשקיע בה את כל זמנו וכוחותיו.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הרב מאזוז כבר אמר את זה בשיעורו השנה, לפני פורים. תתעדכנוווו

    הרב מאזוז כבר אמר את זה בשיעורו השנה, לפני פורים. תתעדכנוווו

    גבריא-ל סרור |
    הגב