תגלית מרגשת בליטא: לראשונה מאז תחילת פרויקט החפירות לחשיפת בית הכנסת הגדול של וילנה אשר שנשרף בשואה ונהרס ע"י הסובייטים, נחשפו במקום כתובות בשפה העברית.
לדברי החוקרים, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית, אשר מנהלים בליטא חפירות מדי קיץ ב-4 השנים האחרונות, "הכתובת הגדולה והמשמעותית, מ-1796, משלבת ביטויים מספר בראשית ומספר תהילים, והיא היתה חלק משולחן אבן לקריאת התורה אשר ניצב על הבימה המפוארת של בית הכנסת בוילנה.
השולחן נתרם – ע"פ הכתוב, על ידי שני אחים – ר' אליעזר ור' שמואל, לזכרם של אמם, שרה, ושל אביהם, ר' חיים. מהכתובת עולה כי ר' חיים עלה מליטא לארץ, השתקע בטבריה, ונפטר בירושלים. משולחן זה הקריאו את התורה במשך כ-200 שנה, עד לשריפת בית הכנסת ולחורבנו הסופי בידי הסובייטים, לפני 70 שנה.
כך נכתב בכתובת, שנקראה יחד עם ד"ר ולדימיר לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים: "לפרט 'תעלנו' (שנת 1796) בשמחה לארצנו. נדבו ר' אליעזר ור' שמואל בני ר' חיים שחי בטבריא תוב"ב וחי"ש תמת שרה אב"ר שבתי ד' אדר, ולירושלים 'מבשר' (שנת 1782) אתן, וא"ר חיים ב"ר חיים מת שם ז' ניסן, אתה 'תקום' (שנת 1786) תרחם ציון".
לדברי החוקרים, "משפטים קצרים אלה, מצביעים על הקשר העמוק בין קהילת ליטא לבין ארץ הקודש, שהתקיים מאז ימי הגאון מווילנה ועד ימינו. מבירור ראשוני שערכנו עולה, כי המשפחה התורמת היתה מהמשפחות הרבניות המובילות בליטא בתחילת המאה ה-18. יחד עם זאת, בשל היעדר שם המשפחה בכתובת, המידע שבידנו אינו שלם, ואנו מזמינים את הציבור להוסיף חלקים לפאזל ולמסור מידע אודות המשפחה באמצעות עמוד הפייסבוק של הפרויקט.
דרישת שלום אישית נוספת, התגלתה בדמות לוחית מושב כסאו של מנהל אגודת 'צדקה גדולה', האגודה שניהלה את בית הכנסת הגדול בוילנה מסוף המאה ה18 ועד 1931.
"אלה התגליות שמרגשות אותנו במיוחד: חפצים אישיים שמספקים חיבור ישיר לאנשים, למי שהתפללו כאן. זה מיד מצית את הדמיון", אומרים החוקרים.
חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "פרויקט חשיפת בית הכנסת העתיק בוילנה הינו חלק מתפישת ״מורשת ללא גבולות״ של רשות העתיקות, במסגרתה נחפרים ומתועדים גם אתרים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אשר יש להם ערך מורשת משמעותי בתולדות העם היהודי. זאת, כחלק
מהתפישה שהרשות הופקדה ע"י הציבור בישראל לשמש כ"תורנית השמירה" מטעמו על נכסי המורשת והתרבות".
תגובות