לאחר 103 שנה: הערבי מצא את ציונו של הצדיק במרוקו

התרגשות מרובה בקרב יוצאי מרוקו: לאחר 103 שנה מהסתלקותו, ובסמוך ליום ההילולא י”ז טבת, אותר באופן שמימי ציונו הקדוש של האדמו”ר הרה”ק רבי מכלוף אלחרר זצוק”ל – בבית העלמין הישן בקזבלנקה.

לאחר שנים בהם תרים יוצאי חלציו, אחר מקום מנוחתו במרוקו שנעלם ברבות השנים והעליה לארץ הקודש, בשבועות האחרונים יצאו שוב יוצאי חלציו להשתטח על ציוני הצדיקים במרוקו, ולהמשך החיפושים אחר ציון זקנם הגדול, כאשר הפעם הם משקיעים את החיפושים בבית העלמין הישן בקזבלנקה.
“בכניסה לבית העלמין” מספר אחד מהצאצאים וממשיך “פגשנו את הערבי ששומר על המקום ודואג לנקיונו, אמרנו לעצמנו מה נפסיד אם נשאל אותו, היה שם עוד אנשים מישראל ביקשנו מהם להסביר לערבי גם בערבית וגם בצרפתית “האם הוא יודע היכן קבור רבי מכלוף אלחרר” “לא עברה דקה” הוא מתאר בהתרגשות “והערבי מסמן בידו ‘בואו אחרי’ כולנו אחוזי התרגשות הלכנו חפוזים אחריו עד כמעט קצה בית העלמין סמוך ונראה לציון רבי חיים פינטו, והנה הערבי עוצר, מנקש עשבים, ומצביע על גבי מצבה עתיקה שכמעט והכיתובים שעל גביה נשחקו ברבות השנים, ואומר בהבהרה ערבית מרוקאית “הדא רבי מכלוף” הציבור ששהה במקום לא היה יכול לעצור את התרגשותו נוכח הגילוי המרעיש והצורה השמימית של התגלות הציון הנכסף, ומבלי להתמהמה, החל הציבור להשתטח בתפילה בזכות הצדיק שבכח תורתו זכה ופעל ישועות בקרב עמו, כאשר הערבי מביא דלי מים ומנקה את הציון מהעפר שהצטבר וכדי להאיר את הכיתוב שעל גבי המצבה.

הגאון הקדוש רבי מכלוף אלחרר זצוק”ל נמנה על גדולי חכמי העיירה “איליג” הסמוכה לתיזנית ואופראן שבמחוז סוס – דרום מערב מרוקו, שמו נודע לתהילה כחכם גדול בתורה ומופלג בחסידות ודבק בו התואר והכינוי הנעלה “לחזאן מכלוף” תואר שהיה נלוה לשמם של חכמים רשומים במרוקו ובהם גדולי עולם ומצוקי תבל.

גם יוצאי חלציו של הצדיק זכו לכבוד והערכה בזכות אביהם הגדול ולשמותיהם הצמידו את העובדה שהם בני הרב, לדוגמא “יצחק לחזאן מכלוף” “לאלא חנינא לחזאן מכלוף”
אף “השריפים” חכמי דת המוסלמים, שהיו בעיר איליג נשאו בליבם את זכרו של החכם הקדוש והנערץ שחי בעירם, ושנים רבות אחרי פטירת רבינו כשהיו מבקרים אצל חתנו הצדיק רבי יעקב שריקי זיע”א היו שואלים מה שלום “בנת לחזאן” כשכוונתם לאשתו מרת חנינא ע”ה בתו הקטנה של רבינו.
נכד רבינו, ר’ שלמה אלחרר מקרית שמונה, מספר ששמע מבן משפחה תלמיד חכם ושמו רבי אברהם בוגאנים זצ”ל כי רבינו זיע”א זכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב.

ביתו של רבינו היתה אכסניה של תורה לתלמידי חכמים מאיליג ומחוצה לה, בביתו התקבצו החכמים ועסקו עמו בעמל התורה ופילפולה כאשר אף פרנסתם היתה מצויה להם בריוח מידו של רבינו שזיכהו ה’ לשתי שולחנות, שולחן התורה הקדושה והנאמנה ושולחן של עושר למען התורה והעניים.
מלבד חלק הארי באישיותו של רבינו בהיותו שקדן וחריף נורא בכל חלקי התורה, מידה מיוחדת ובולטת באישיותו היתה מידת החסד והצדקה במידה מופלאה, מנהג חזק היה אצל הצדיק והוא שלא תעבור עליו שבת קודש מבלי שעשרה עניים יהיו סמוכים על שולחנו הטהור במשך כל השבת.
בהקשר לזה מסופר מעשה נורא: הדבר קרה בשנת תרס”ו ביום שבת קודש, בתו הגדולה של רבינו שהיתה בסביבות גיל העשרים לחייה ונישאה להרה”ק רבי אברהם אמזלג זיע”א נפטרה לבית עולמה בהותירה את בנה יחידה עולל בן שנה וחצי (לימים נודע שמו לתהילה כאותו צדיק, הרה”ק רבי שלום אמזלג זיע”א מאשדוד). אשת רבינו הצדקת מרת רחל ע”ה שידעה על פטירת ביתה לא רצתה לצער את בעלה הגדול ביום קדוש כזה, אך כוחותיה לא עמדו לה עד שנאלצה לבשרו את הבשורה המרה על פטירת ביתם בטרם עת, הצדיק כששמע את הבשורה הקשה לא איבד את עשתונותיו ומיד הורה לאשתו שלא תעשה שום הרגשה בבית שאירע דבר וכן ציוה שהדבר לא יתפרסם בעיירה כלל וטעמו עמו שאם יתפרסם ויורגש הדבר הרי שאותם אומללים הסמוכים על שולחנו לא יוכלו להעביר את השבת כראוי באש”ל כדת היום.

הצדיק נתבקש בישיבה של מעלה בי”ז טבת תרע”ז בעת ביקורו בעיר הגדולה קזבלנקה אצל בנו איש החסד רבי נסים אלחרר זצ”ל ומנוחתו כבוד בבית העלמין הישן של קזבלנקה סמוך לציונו של הרה”ק רבי דוד לסקאר זיע”א ושל הרה”ק רבי חיים פינטו זיע”א השני.
על המצבה שאותרה נכתב: מצבת קבורת החכם השלים החסיד העניו והכולל והוו’ כמוהר”ר מכלוף אלחרר נלב”ע ביום ה’ בשבת טו”ב לחוד’ טבת שנת עזר”ת לפ”ק תנצב”ה.
מבין יוצאי חלציו: ביתו הצדקת מרת זוהרא ע”ה אשת האדמו”ר הרה”ק רבי אברהם אמזלג זיע”א, ביתו הצדקת מרת חנינא ע”ה אשת הרה”ק רבי יעקב שריקי זיע”א. נכדו, האדמו”ר הרה”ק רבי שלום אמזלג זיע”א מאשדוד, נכדו החכם החסיד רבי מכלוף שריקי זצוק”ל ויבדלו לחיים טובים הרבנים לבית משפחת דבדה.

עם איתור ציונו הקדוש שלא היה נודע עד כה, רבים מהמבקרים במרוקו בכלל ובבית העלמין הישן בקזבלנקה בפרט יזכו לפקוד את מקום מנוחתו ולזכות בדבר ישועה ורחמים.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מדהים מדהים. בשעה טובה. מהיום הילולה כל שנה לכבודו

    הילולה כל שנה לצדיק ב”ה

    יהודה |
    הגב