לא ייאמן: נותר ללא קורת גג לאחר שהעביר דירה לבתו במתנה

״דוגמא קיצונית לחובתם של הורים להיזהר גם מילדיהם״.

השופטת הילה גורביץ שינפלד דחתה לאחרונה תביעה שהגיש אב נגד שתי בנותיו. בשנים 2015 ו-2017 העביר האב לאחת מהן את זכויותיו בשתי דירות שהיו בבעלותו. הוא טען שהנתבעות עשקו אותו וניצלו את מצבו השברירי באותה עת. השופטת קבעה שעסקאות המתנה הושלמו וכי לא הוכחה עילת ביטול כלשהי.

התובע סיפר כי הוא פרוד מאם הבנות מאז 2015. לדבריו, תביעתו היא ״דוגמא קיצונית לחובתם של הורים להיזהר גם מילדיהם״.

הוא ציין כי הייתה בבעלותו דירה וכן זכויות בדירה נוספת שהייתה משותפת לו ולאם. זכויותיו בשתי הדירות עברו על שם אחת הבנות בשני תצהירי מתנה. בהמשך העבירה פרודתו את זכויותיה בדירה המשותפת לבת השנייה, והיא נמכרה לצד שלישי.

באשר לדירה הראשונה, בה גר התובע, הוא טען כי העברת הזכויות נעשתה למראית עין ולבקשת הבנות, על מנת להגן על זכויותיו בדירה מפני נשים זרות. לטענתו, בפועל סוכם כי הוא ימשיך לגור בדירה כל חייו והוא יישאר בעליה. הוא הוסיף כי לא התכוון לתת את הדירה במתנה עוד בחייו ובתו לא הייתה אמורה לקבל חזקה בנכס.

עוד נטען כי הוא זכאי לבטל את הסכם המתנה בשל מרמה ו״התנהגותה הבוגדנית״ של בתו המבקשת ״לזרוק את אביה לרחוב״.

באשר לדירה השנייה, התובע טען שמסמכי העברת הזכויות נעשו שלא בידיעתו ומבלי שהתכוון להעניק לבת את חלקו בדירה. הוא ציין כי הגיע למשרדי עורכת הדין שערכה את המסמכים פעם אחת, כשהבנות מסבירות לו שהן רוצות להגן על הזכויות בדירה מפני נשים זרות. באותו מועד עורכת הדין הגישה לו מסמכים שונים שתוכנם לא הוקרא לו ולא ניתן לו זמן לקרוא אותם, והוא חתם עליהם מתוך אמונה שעורכת הדין מייצגת אותו. מאחר שהדירה נמכרה הוא זכאי לדבריו לחלק היחסי בדירה החלופית שנרכשה ולחילופין לשווי מחצית משווי הדירה.

הוא סיכם כי הנתבעות פעלו במרמה, הטעייה וניצול מצבו הרפואי והנפשי.

בכתב ההגנה טענו הבנות כי המתנות הושלמו ואינן ניתנות לביטול. עוד נטען כי התובע הביא אסון על משפחתו כשהודיע ״ביום בהיר אחד״ שהוא עוזב ובדיעבד התברר כי חי חיים כפולים ועבר לגור עם בת זוגו מזה שנים רבות, עמה יש לו ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואיו.

אין ראיות אובייקטיביות

השופטת הילה גורביץ שינפלד מבית המשפט למשפחה בחיפה הבהירה כי עיון במסמכי המתנה מעלה שהתקיימו בהם כל התנאים הנדרשים לקיומו של הסכם מתנה תקף.

״תצהירי המתנה מנוסחים באופן קצר וברור״, כתבה השופטת והוסיפה שהתובע חתם במקביל על ייפויי כוח בלתי חוזרים כך שוויתר על זכותו לחזור ממתן המתנה.

לכך מצטרפת העובדה שהתובע חיכה עם הגשת תביעתו והגישה רק לאחר שבתו הגישה נגדו תביעת פינוי.

עוד קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח כל עילת ביטול ולא די בכך שהוא מצביע על חוסר היגיון כלכלי בהעברת זכויותיו בדירה בה הוא גר כשאין לו קורת גג אחרת.

כמו כן, אין ראיות אובייקטיביות שתומכות בטענת התובע כי הנתבעות נהגו כלפיו בהטעיה, ניצול או מרמה אחרת.

לפיכך דחתה השופטת את התביעה. התובע חויב בהוצאות בסך 3,000 שקל ובשכ״ט עו”ד בסך 15,000 שקל.

הופיע באתר פסק דין

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.