דב הלברטל. צילום: שלומי כהן
פסטיבל נעמה יששכר, עומד להתחיל. היא תגיע בזמן הקרוב לארץ. כל כלי התקשורת יחכו בכיליון עיניים לירידתה מן המטוס. ראש הממשלה, הנשיא, פוליטיקאים בכירים, כולם יהיו שם, או היא תהיה אצל כולם. בכבוד מלכים, יקבלו את העבריינית הקטנה. זו מדינת ישראל בתפארת הקרתנות שלה.
יעשו עליה כתבות צבע. עיתונאים ואישי תקשורת יתחרו ביניהם על הראשוניות. היא תופיע בכל במה אפשרית. יתכן שהמונים יקבלו אותה בשדה התעופה. היא תרוויח מיליוני דולרים, מזכויות היוצרים על ספרה, שייקרא 'חיי בכלא הרוסי'. תישקל בחיוב האפשרות שהיא תדליק משואה ביום העצמאות.
יכול להיות שלא רק היא תדליק משואה. אלא גם אמא, יפה. גם היא כבר סלבריטאית עצומה. מסתבר שלהיות עבריין קטן, זה משתלם לעיתים. למשפחה המורחבת. אז אולי שתיהן ידליקו משואה אחת, או שכל אחת בנפרד. ואולי לאחת יתנו פרס ישראל למפעל חיים, והיא תהיה הנואמת הראשית, והאחרת תדליק משואה.
מסתברת גם האפשרות שאחת מהן, הבת או האם, תקבל הנחייה של תוכנית טלוויזיה בפריים טיים. אם זו תהיה האם, יתכן שהבת תמונה לשגרירה בארצות הברית. או להיפך. מה שברור שאחת מהן תהיה מועמדת לכנסת הבאה, מטעם הליכוד. אולי שתיהן. ואלי אחת תמונה כבר עכשיו לשרת התפוצות. הרי כבר יש להן השפעה על פוטין. ואולי אחת תהיה בליכוד והשניה בעוצמה לישראל.
הן יוזמנו לבתי ספר, למכונים לדמוקרטיה, לארגוני הנשים, ויוזמנו עם ראש הממשלה לעצרת האומות המאוחדות, ופגישה עם טראמפ. אחרי הכל, נעמה ויפה, הן נשים אמיצות, וסיפורן הוא סיפור הצלחה נדיר של שחרור האשה. לאחר שיצא ספרה של נעמה, אז יפה תכתוב ספר משלה 'חיי בצל הכלא הרוסי'. הספר הזה יוקדש לבנימין ושרה.
הנשיא יציע לקיים מידי שנה רב שיח על הפרשה. משהו על דמוקרטיה וזכויות הפרט. משרד החוץ יציע לערוך איתן מסע עולמי בתפוצות ישראל, לחזק את הערבות של יהודי אל אחיו. הסוכנות תיקח אותן למסע דילוגים אצל ראשי מדינות, כחלק מהמאבק נגד אנטישמיות.
אני לא כותב סתם. זה כבר התחיל. היא נפגשת עם נתניהו בתדירות שאף אחד אחר לא זוכה לו. היא נפגשת עם פוטין. עולה על הבמה המשותפת, עם חיוך נסוך על הפנים. אשף יחסי הציבור נתניהו, מודה לאלוקים על הפרשה שהזדמנה לו. הוא ייזכר לדורות כמשחרר הלאומי. פעם עם השבוי, ועכשיו עם השבויה.
אם הייתי קונספירטור, ואני לא כזה, הייתי אומר שכל הפרשה מתואמת בין המוסד, שהוא האחראי לעבריינות של נעמה, ובין נתניהו, שינצל כל פיסה של רגע לתעמולת בחירות, ובין פוטין, שגם הוא יצא נשכר מן הפרשה. מכל מה שכתבתי עד כה, אני חושב שזה הדבר היחיד שלא נכון.
אז זהו. כולם מרוצים. כולם. ביבי. פוטין. יפה. נעמה. כולם. ואנחנו, מדינה עלובה בקרתנויותה, בתאוותנותה לרייטינג, במי האפסיים המוסריים, נהפוך את העבריינית הקטנה, ואת אמה, ואת ביבי ואת פוטין, לגיבורי על, שרק באגדות של אנדרסון סופרו סיפורים כאלה. חכו, זה עוד יגיע, זה כבר התחיל.
אז זו הסיבה, שיחד עם זאת שצריך לעשות הכול כדי לשחרר את נעמה יששכר מהכלא הרוסי, הייתי רוצה שהיא לא תחזור לארץ. לפחות לא בקרוב. שתחיה בקהלה יהודית בצרפת או באמריקה. כך ייחסך מאיתנו הפסטיבל של יפה וביבי, והמחזה המביש של הקרתנות הישראלית במרעה.
24 תגובות