אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת.
התרגשות רבה אופפת אותי, לעמוד בפניכם על דוכן הנואמים כאן בכנסת לראשונה.
זהו רגע מכונן, בו מהותו של נציג ציבור משתקפת מבעד לאחריות הכבידה, המוטלת עליו כמיצג ציבור.
במיוחד כנציג ציבור חרדי, כחבר בסיעת יהדות התורה מטעם אגודת ישראל. אני חש התרגשות ומרגיש את גודל הזכות שמלווה אותי בבית זה, כשליחם של גדולי ומאורי הדור רבותינו חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, אשר מפיהם אנו חיים ובהוראותיהם אנו פועלים בכל דבר וענין.
ברשותכם, אדוני היו"ר וחברי הכנסת, אחסוך מכם את מילות הפתיחה המוכרות: מי אני ומה עשיתי, מה הספקתי בדרך, ותודות להוריי שהביאוני עד הלום.
במקום זאת, אתעכב יותר על המהות הערכית והמחייבת שבשליחות, שבשמה אני עומד כאן.
מהותו של נציג ציבור חרדי הוא, שמירת העבר דאגה לעתיד, לטפח את ערכי היהדות ומסורת ישראל, לשמור שמירה הדוקה על צביונה היהודי של המדינה ולהגן עליהם מכל פגיעה. אף אחד לא יעשה זאת במקומנו.
בשביל זה אני כאן.
הכרסום השיטתי והמתמיד בסטטוס קוו – לרעה כמובן, גרם לכך שכיום כמעט ואין לו משמעות. חומת השבת, המחוללת פעם אחר פעם במרחב הציבורי, דורשת אף הוא הגנה מכל פגיעה.
ובשביל זה אני כאן.
בני הישיבות שתורתם אומנותם, צריכים לדעת ולהיות בטוחים שמעמדם לא יפגע ולא ישונה. שכן לימוד התורה הוא ערך יהודי שלאורך כל הדורות מסרנו נפש בשביל לימוד התורה. החכם הבבלי המפורסם, רבי סעדיה גאון, קבע לפני כמעט 1,100 שנה ש"אין אומתנו אומה, אלא בתורותה". לימוד התורה וקיום מצוותיה, מאפשרות לנו לשמור על זהותנו ועל היותנו עם, מחורבן הבית ועד ימינו.
ומשכך, במדינה יהודית לא נעלה על דעתנו להגביל את לומדי התורה.
ובשביל זה אני כאן.
אדוני היו"ר. שבעים ואחת שנים חלפו מאז הקמת המדינה, ולציבור החרדי עדיין אין זכויות משלו. זכויות בסיסיות שהן היו צריכות להיות מובנות מאליהן. במציאות שלנו אם לא נילחם בעבורן, אף אחד לא ידאג להן.
והמדובר הוא כמעט בכל תחום: בדיור, בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה. קחו לדוגמא: הרי אין כל הסבר רציונלי, מדוע ילדי החינוך החרדי מפלים לרעה לעומת ילדי החינוך הכללי? למשל אם קיימת הקצאה עירונית למוסד חינוך, הרי שתמיד ילדי החינוך הכללי קודמים לילדים החרדיים. תירוצים לא חסרים. תקראו לזה מוכש"ר, תקראו לזה מוסדות פטור, או איך שתרצו! זהו עוול משווע.
אין כל זכות במדינה דמוקרטית, להתנות הקצאה ציבורית למוסד חינוכי, בהתערבות וקביעת תכני הלימוד.
אם למדתם ליב"ה, תקבלו מבנה! אבל אם תחנכו את ילדיכם כפי השקפת עולמכם, חכו לסוף התור.
זה אבסורד, זהו רק מקרה בודד מתוך מסכת אפליות מתמשכת.
את זה יש לשנות וזה אפשרי, בעזרת השם.
ובשביל זה אני כאן.
אדוני היו"ר, אני פה לא רק בשביל ציבור שולחיי.
כחבר כנסת אשמש בעזרת השם כפה לכל רבדי הציבור.
אזרחי ישראל מכל המגזרים והאוכלוסיות, נתקלים יום יום בבירוקרטיה מיותרת. אנשים שצריכים סיוע ועזרה בכל תחום וענין.
לאזרח הקטן, לתושבים ברשויות, למבוטחים בקופות, שנאלצים לגונן על זכויותיהם הרפואיות הולכי הרגל ומשתמשי התחבורה הציבורית. בשביל כל אלה, אני כאן.
חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בסרט הזוי ולא יאמן. כחודש אחרי שהלכנו לבחירות יש סיכוי, שמדינה שלימה צועדת שוב לקלפיות,
ועל מה?
בשל קפריזה פוליטית שאין בה כל הגיון ואמת!
אני מבקש לפנות אליך, חבר כנסת ליברמן. כמי שהיה חבר מועצת העיר אשדוד עד לאחרונה, הזדעזעתי כבר אז, כשבחרת להגיע ביום שבת קודש לסיור באשדוד, כדי להסית נגד שומרי השבת ולפגוע בקדושת השבת.
ואני שואל אותך, לאן אתה חותר? תראה את יאיר לפיד לאן הוא הגיע עם ההסתה והשנאה, אתה מנסה להתחרות איתו? להיות אופוזיציונר ניצחי שצורח בכיכרות העיר? זה מה שאתה רוצה להיות?
חבריי חברי הכנסת! מוכרת לכולם הפגישה ההיסטורית של מרן החזון איש זכרונו לברכה וראש הממשלה המנוח דוד בן גוריון. במהלך הפגישה הידועה אמר החזון איש: "נכון יש לכם צבא ומדינה וחוקים. אתם אולי חזקים מאיתנו בגוף, אבל את הנפש שלנו לא תוכלו לשבור".
על מה אתה מדבר? על מכסות ויעדים בחוק הגיוס? אתה חושב לנצח אותנו באמצעות חוקים וכפיה? הנפש שלנו חזקה מתמיד. בני הישיבות שתורתם אומנותם הם הרוח החיה של העם היהודי. לא תוכל לשבור את זה!
אתה מסית על מדינת הלכה? הרי כל חייך הפוליטיים, היית שותף עם החרדים לכל מהלך או לכל דיל. כשרצית אותנו ואת הקולות שלנו, ידעת היטב להגיע לרבנים שלנו, לעשות איתנו הסכמים ולבקש מה שרצית. פתאום אנחנו מפחידים אותך עם מדינת הלכה?
צריך שיהיה ברור: יהדות התורה עריבה להמשך קיום עולם התורה. לא נוכל להסכים להגבלת לומדי תורה במדינה יהודית 2019.
ואני רוצה להוסיף עוד משהו: איננו חוששים מבחירות חדשות! הגם שהם מיותרות לגמרי! אנו נלחמים על אידיאולוגיה ועל נושאים שבציפור נפשנו, ובשליחותם של גדולי ישראל, אם נצטרך, נבוא שוב אל הבוחר ובעז"ה גם נגביר את כוחנו.
אדוני היו"ר, כנסת נכבדה. הגשתי בימים האחרונים הצעת חוק, שמחזקת את ידי נציגי הציבור בתפקידם, שלא יחששו מפני טיפול בפניות הציבור. חז"ל קבעו כי הסממנים המאפיינים את עם ישראל, הם: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.
יש כאלו ואחרים, בעיקר בקרב גורמים אינטרסנטיים בתקשורת, שזה לא מוצא חן בעיניהם.
ובשביל זה אני כאן, להודיע ולהבהיר כי נבחרנו לא רק להיות כמחוקקים, אלא גם – בין היתר- כדי לשמש יד תומכת ומשענת מסייעת על פי החוק לכל אזרח: חילוני, חרדי, דתי, ערבי או בן עדה אחרת, שנתקל מול הררי בירוקרטיה וקשיים ברשויות ובגופים הציבוריים, ומבקש בסך הכל עזרה.
עשיית חסד היא ערך עליון ביהדות ומחובתו של כל יהודי!
לפני כשבוע, הופץ תיעוד נורא ממקרה מזעזע בו הותקף באלימות קשה נער מוגבל בשכלו בידי חבורת שוטרים אלימים, כשדמו זב בפניו וזעקתו נשמעת עד לב השמים. פניתי בכתב לשר לבטחון פנים בנושא, וראו זה פלא, משטרת ישראל לא מצאה לנכון להתייחס כלל למקרה הקשה. אני שב וקורא מכאן למשטרת ישראל, לבער את הנגע הזה. שוטרים אלימים שאין בהם חמלה ואנושיות, מקומם אינו ראוי במשטרה מתוקנת.
בעמדי כאן היום, אני מתכבד להזכיר את נציגי חסידות ויז'ניץ שכיהנו בכנסת מטעם אגודת ישראל לאורך השנים, הרב שלמה יעקב גרוס זכרונו לברכה, ולהבדיל לחיים ידידיי הרב שמואל הלפרט, הרב מנחם אליעזר מוזס, ששימשו כנציגי ציבור מופלאים, זכו להישגים גדולים ורבים למען הציבור החרדי ולמען כל עם ישראל.
זו גם ההזדמנות שלי להודות לסגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, מורי ומכוון דרכי בשליחות הציבורית בשנים האחרונות, על שנים של אמון והדרכה, שנים בהן למדתי רבות מהו שליחות ציבורית ודאגה לזולת.
ובשעה זו אשא תפילה ליושב במרומים, שאזכה לשמש פה לשולחיי, לייצג בגאון את היהדות החרדית, שלא תצא תקלה מתחת ידי, ושתמיד אקדש שם שמים בהליכותיי. תודה רבה •
תגובות