למה אלפי חרדים לא מתכוונים להצביע ליהדות התורה? • טור

כדאי לראשי יהדות התורה לצאת בליל שישי למסעדות הצ'ולנט, להאזין לשיח סביב השולחנות – ולפעול כדי לחבק את החרדים העובדים. טורו של ישראל אוחיון

זהו, הרשימות נסגרו, בורסת השמות ננעלה, הרכבת יצאה לדרך, וכעת נותר למפלגות רק להעמיס עליה את קולות המשוכנעים או המתלבטים. הפוליטיקה הדורסנית הצפויה לנו בזמן שנותר עד ה־9 באפריל, עם זאת, צפויה לגבות לא מעט קורבנות – ובמגזר החרדי היא יכולה לגרום נזק של ממש למפלגות.

בש"ס הצליחו לדחות – ובצדק – את הקריאות לאיחוד חרדי, ואף הגישו רשימה מכובדת ועשירה, שמורכבת מוותיקים (שסוף־סוף התחייבו לפרוש באמצע הקדנציה), מבני תורה ספרדים וצעירים ומחרדים מלומדים יוצאי צבא בעלי תואר ראשון ושני, שמסמלים את המודרניות במגזר ומחזירים את המתלבטים הביתה. אלא שמעל לרשימה מעיב הפילוג עם ראש ישיבת "כסא רחמים" הרב מאיר מאזוז, אחד מגדולי הרבנים הספרדים שתומך ברשימת "יחד" של אלי ישי. הרבנים והפוליטיקאים של ש"ס ניסו לגשר על הפער, אך ללא הועיל, ונראה שאת הנעשה אין להשיב. בלעדיו, ש"ס יוצאים כעת למסע הישרדות בניסיון להגיע ליום הבחירות עם הראש מעל המים ומעל אחוז החסימה. ניסיון העבר מלמד שהם עוד יפתיעו את כולם, במיוחד אם ישמרו על קמפיין נקי שפונה לקהלים שננטשו בעבר, ולא יעסקו במלחמות מבית. מה שכן, לא בטוח שהחיבור האוטומטי של ש"ס לבנימין נתניהו יועיל להם.

גם ביהדות התורה צריכים לעשות שיעורי בית. כדאי לראשי המפלגה לצאת בימי חמישי בלילה אל מסעדות הצ'ולנט שמפוזרות ברחבי הערים והשכונות החרדיות, להאזין היטב לשיח סביב השולחנות ולא להתעלם ממה שהם שומעים – אלא לפעול כדי לחבק את החרדים העובדים שהולכים ומתרבים בקצב מסחרר. הם צריכים להבין שהקולות של המגזר אינם מובטחים להם: האזנה לשטח מעלה תמונה של עשרות אלפי חרדים אשכנזים שאינם מתכוונים למהר ולשלשל את האות ג’ לקלפי, והם פתוחים בהחלט לשמוע מה יש למפלגות המתחרות להציע להם. ביהדות התורה, בניגוד לש"ס, לא רגילים לטפל ביסודיות בבעיות. במפלגה הספרדית מתמודדים כבר שנים עם טענות מהסוג של "במאה ה־21 אין מקום למפלגות עדתיות שטוענות לקיפוח", ונדרשים להתמודד שוב ושוב עם ניסיונות לחסלם. אצל האשכנזים, לעומת זאת, סומכים על הרוח הממסדית שתשאיר את כל מצביעיהם אצלם. השאננות הזאת עלולה להיות בעוכריהם.

המצב במגזר החסידי גרוע יותר מבזה הליטאי, אך הצרה משותפת. אלפי חסידים וליטאים מודרניים לא מתכוונים להצביע למפלגת־האם שלהם – הם חיים בעולם שהתפתח, הסמארטפון מלמד אותם יותר ויותר על נתניהו, על גנץ, על נפתלי בנט ואפילו על ש"ס, שאותה הם שנאו כילדים – ושהיום נראית לחלקם כמי שמנסה לפנות יותר ויותר לחרדים העובדים. מי שחיפש את ההוכחה לכך, קיבל אותה בבחירות לרשויות המקומיות, כאשר יוצאי אשכנז החרדים היו בין תומכיו של עופר ברקוביץ' בירושלים ובין תומכיה של עליזה בלוך בבית־שמש. תוסיפו אותם לאלפים שכלל לא ייצאו להצביע, ותקבלו תמונת מנדטים חרדיים שנעלמים.

הציווי "ועשית ככל אשר יורך", כך נראה, אינו תקף עוד עבור מצביעים חרדים רבים.

הטור פורסם הבוקר ב'ידיעות אחרונות'

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. רדוד, זה לא הסמארטפון זה הנציגים

    אגב האתר שלכם לא מאובטח

    חרדי אנוכי |
    הגב