מיד לאחר ט' באב ובעיצומו של משבר הקורונה, נשים, זה הזמן שנחשוב לא רק עלינו, גם על אלה שאין להם את מה שיש לכן, לנו.
בימים האחרונים יצא לי לחשוב לאחר שראיתי ברשת קונספט מדהים של אהבת חינם ופירגון, ושזה בהחלט מדהים וראוי לשבח.
אבל אני שואלת שאלה אמיתית, ומהרהרת על כך בקול.
האם אהבת חינם זה להעלות כל היום תמונות של מלונות, פאות, בגדים, איפור,מסיבות, וכל מיני תמונות ערוכות למינהם?
מה עם אהבת חינם כלפי כל מי שאין לה את זה? וזה ציבור גדול!
מה עם לחשוב קצת על הבעלים שצריכים למכור כליה בשביל שהאשה שלהם גם תעלה כזו תמונה לאינסטגרם?
מה עם מחשבה על הזולת?
האם הפירגון מיועד רק לנשים שבמילא מוכרות? שהן כבר מועצמות?
ברור שזה נראה יותר פוטוגני לפרגן לחברה יפה ושווה מאשר למי שזקוקה לזה באמת?
אני יודעת שלפעמים האמת קשה! אני מוכנה לקבל אבנים על הראש!
העיקר שאולי עוד אשה בזכות זה תחשוב על השנייה, תחשוב על אהבת חינם אמיתית.
ואולי הטירוף הזה קצת יעצר.
נשים יקרות אני פונה אליכן.
בואו נקבל על עצמנו קצת להתחשב, להוריד פרופיל מכל השקר הזה ושירבוטי השפתיים, נפסיק עם אמירות ללא כיסוי של אהבת חינם מוילה מטורפת תוך כדי תמונות עם כוסות יין מונפות, דווקא בזמן הזה שמשפחות נאנקות תחת המשבר הכלכלי.
אהבת חינם?
בואו ננסה שוב לחשוב מה זה אומר, לאהוב את כולם, לא רק את מי שמצטלמת יפה, ולא רק את מי שכרגע נמצא איתכם בים, או שמקדמת לכן אג'נדה מסויימת / יחצנות בשביל שקל וחצי בשביל בראטר מסויים.
קצת נחשוב עוד קצת על הכלל, ובטח ובטח בעיצומו של משבר הקורונה.
אם כבר מדברים על אהבת חינם ופרגון זה רוחבי וכללי.
לא רק לקבוצות קטנות.
אוהבת אתכן אהבת חינם.
ורוצה ומייחלת לשינוי אמיתי.
ריקי לוי .
5 תגובות