מאז פרצה המלחמה נרשם זינוק דרמטי בהיקף פעילות מרכזי החוסן הנפשי

אילוסטרציה: nik shuliahin unsplash

דיווח שנמסר אתמול (שלישי) בוועדת הבריאות של הכנסת, מצביע על עלייה, אפשר לומר מדאיגה, בפעילות מרכזי החוסן בישראל. כיום פועלים בישראל חמישה־עשר מרכזי חוסן. חמישה מתוכם בעוטף עזה. הקמת מרכזי החוסן לא התבצעה כחלק מתוכנית לאומית סדורה, והם הוקמו בהדרגה על ידי גורמים שונים בתקופות שונות. כל המרכזים הוקמו לתת מענה לאיום בטחוני.

עם פרוץ המלחמה ועד לסוף דצמבר האחרון ניתן במרכזי החוסן טיפול ל־17,825 מטופלים (לפחות טיפול פרטני אחד למטופל). המספר הזה גדול יותר מפי שניים ממספר המטופלים בתשעת החודשים הראשונים של 2023, כלומר, בתוך פחות משלושה חודשים קפץ מספר המטופלים בצורה דרמטית.

בהשוואה לשנה קודמת היה מספר המטופלים בחודשיים וחצי מפרוץ המלחמה, כמעט פי ארבעה מכל מטופלי אותה שנה (2022). מטבע הדברים, כ־76% מהמטופלים היו מאזור מהדרום, כ־4.5% מאזור הצפון וכ־12% שטופלו דרך המרכז הארצי.

מימון הפעילות מגיע ממשרדי הממשלה, הביטוח הלאומי ותקציבים קואליציוניים, כאשר בשנתיים האחרונות חל גידול בתקציב מ־21 מיליוני שקלים ל־30 מיליון. כאשר ברבעון האחרון של 2023, לאחר פרוץ המלחמה, הוקצו לפעילותם 23.5 מיליון נוספים, ו־115 מיליון לשנת הכספים הנוכחית (2024).