“מהלך דבילי שפגע בחלשים”: זה מה שנותר מיוזמת קיצוץ מסגרות האשראי

בתום דיון סוער על קיצוץ מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי דרש היו”ר ביטון לעצור לשנתיים את המהלך – מותר להודות בטעות ולתקן. משרד האוצר: הנושא עדיין בבדיקה, לא הצלחנו לקבל נתונים מלאים בשביל לקבל החלטה מושכלת; בנק לאומי: אם ההוראה לא תשונה נצטרך לקצץ עוד 4 מיליארד שקל מהמסגרות ו-400 אלף לקוחות יפגעו; ח”כ מרגי: הבנקים הרגו את התחרות ומבקשים מאתנו חנינה כי הם יתומים.

ביוזמת היו”ר, ח”כ מיכאל ביטון, התכנסה הבוקר ועדת הכלכלה לדיון שעסק ביישום הרפורמה בבנקאות ובקיצוץ הצפוי במסגרות האשראי בכרטיסי האשראי. בפתח הישיבה אמר היו”ר ביטון כי האוצר זיהה לפני שנה את הפגיעה שיכולה להיות בשכבות החלשות, ולכן צמצם את הקיצוץ. הוא הוסיף כי קיבל עדויות נוספות לכך שהמהלך יפגע באזרחים ועסקים רבים. היו”ר ביטון שאל האם צריך לקדם סעיף של תחרות, שבפועל פוגע באזרחים והאם מישהו בדק אם צרכן שקוצצה מסגרתו יכול לקבל מסגרת בכרטיס חוץ בנקאי.

היו”ר ביטון אמר כי הדיון התקיים גם לבקשת ח”כ אורי מקלב, ח”כ מיכל שיר, ח”כ אוסאמה סעדי, ח”כ ינון אזולאי וח”כ דוד ביטון, שהביעו חשש כי הקיצוץ, שצפוי בסוף ינואר 2022, יפגע אנושות בשכבות החלשות ובקשישים. הוא אף מתח ביקורת על הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על כך שלא העביר את הנתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בטענה לסודיות בנקאית אך הציג את אותם נתונים במצגת שהועברה לוועדה.

נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אילנית מדמוני, אמרה כי הייתה אי הבנה ולכן כנראה לא הועברו נתונים לכנסת. היא הוסיפה כי במקרה זה אין לבנק ישראל עמדה, והסבירה כי חשוב לעודד תחרות וחשוב גם לא לפגוע בלקוחות, ואלו שני צדדים של ההוראה הזו שעשויים לבוא אחד על חשבון השני. “המחוקק ידע מראש שזו החלופה והוא צריך לראות אם האיזון הופר או לא”, אמרה.

רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר אמר כי המשרד עדיין לא קיבל החלטה בעניין מסגרות האשראי, מאחר וחלק מהנתונים עדיין חסרים. “אנחנו עדיין בבדיקה של נתונים, לא הצלחנו לקבל נתונים מלאים בשביל לקבל החלטה מושכלת”, הסביר טלר. ח”כ יעקב מרגי אמר בתגובה: “אולי תכו על חטא שבחקיקה סירסתם את הרפורמה? אפשרתם את כל המחילות האלה שהבנקים הגדולים יוכלו לברוח מהתחרות”.

ח”כ אורי מקלב אמר כי הקיצוץ יפגע בניהול השוטף של משפחות חלשות ולא מתאים למציאות. ח”כ מיכל שיר הוסיפה כי הנושא הזה הוא על בסיס “הניתוח הצליח והחולה מת”, ח”כ מרגי אמר: “במקרה הזה הניתוח לא הצליח וגם החולה מת”. ח”כ אוסאמה סעדי אמר כי הדבר הוביל רבים במגזר הערבי לקחת הלוואות בשוק השחור, ולהסתבך עם ירי ורציחות. היו”ר ביטון הוסיף כי בשם התחרות פוגעים באזרחים בשנת קורונה, והבהיר כי הוועדה לא תאפשר את זה.

מנכ”לית לובי 99, עו”ד לינור דויטש, אמרה מנגד כי מדובר על מהלך שישפיע רק על לקוחות פועלים ולאומי וכל שאר הבנקים רק מחכים לו כדי להתחרות בהם. היו”ר ביטון קרא לה לבדוק את ההשפעה של המהלך על הציבור ודויטש השיבה כי היא לא מכירה תלונות על אנשים שחברות כרטיסי אשראי חוץ בנקאיות סגרו בפניהם את הדלת. לדבריה, האלטרנטיבה היא שלא תהייה תחרות ולא תהייה אפשרות לצמיחת בנק דיגיטלי.

היו”ר ביטון התייחס לכך ואמר כי אחרי 70 שנה ו-700 רפורמות עדיין בירוחם יש רק סנק אחד. לדבריו, “אנחנו בעד תחרות. אבל טחו עיניכם מלראות שיש פה סעיף דבילי. זה סעיף דבילי שפגע בחלשים. אין כנות להגיד פעם אחת טעינו? כל רפורמה היא צודקת? אי אפשר פעם אחת להגיד טעינו? בכל אתם צודקים? בכל רפורמה בכל סעיף? עוד לא ראיתי פקיד אחד אמיץ שמסוגל להגיד טעינו בסעיף הזה”.

נציג פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, אמר כי ניסה להבין כמה אנשים סורבו בחברות האשראי החוץ בנקאיות, והוסיף כי אין סיבה שהבנקים יצמצמו מסגרות לאוכלוסיות חלשות. עם זאת, הוא ציין כי אם נישאר במצב שבו יש רק בנק אחד לאותה אישה בת 80 מירוחם אז נכשלנו. “את סך המסגרת צריך להמשיך ולהוריד ואין סיבה שהבנקים יקצצו מסגרות לחלשים”, אמר פולקמן.

מנהל הרגולציה של בנק לאומי, ברי רוזנברג, אמר כי לאומי אינו דואופול וכי הוא רק הבנק הרביעי באשראי הצרכני. הוא הוסיף: “יש סעיף קטן ואיזוטרי שמדבר על צמצום מסגרות כרטיסי אשראי, סעיף מטופש שאין בו דבר לתחרות ויש בו פגיעה באנשים. הנתונים הועברו לבנק ישראל ולאוצר. לאומי קיצץ 11 מיליארד שקל מלמעלה מ-500 אלף לקוחות, מתוך כעשרים ומשהו מיליארד. בפועל אתה מקצץ יותר כי הסעיף המאוד לא חכם הזה דיבר על מספר שהיה נכון ב-2015. מאז המדד עלה והצריכה עלתה וצומצם השימוש במזומן. אם המתווה שאנחנו חושבים שלא נותן מענה לא ישונה, נצטרך לקצץ עוד 4 מיליארד שקל ונפגע בעוד 400 אלף לקוחות”.

בתגובה לדברים התפרצה עו”ד דויטש וקראה שלא להקשיב לבנקים. היו”ר ביטון אמר בתגובה כי הוא לא קונה את כל מה שהבנקים הגדולים מספרים לו, אבל הוא לא מתאהב בשנאת בנקים. “הכנסת טעתה שהסכימה לסעיף הזה ואישרה אותו, וזה לא משנה מי ישב כאן. אנחנו יודעים להגיד שטעינו”, אמר.

מנהל יחידת הרגולציה של בנק הפועלים, עירן פאר, אמר כי אם בנק הפועלים היה מחליט על דעת עצמו לחתוך 50% ממסגרות האשראי הוא היה חוטף אש צולבת. לדבריו, “הסבירו שזו הגנת ינוקא לחברות האשראי אבל לא קבעו מנגנון עדכון של הסכום ורבים שהולכים לבקש כרטיס נוסף לא מקבלים אותו. אם רוצים לעזור למי שמסגרתו קוצצה צריך להעלות את הרף ל-10,000 שקלים ואת סך הקיצוץ להוריד ל-40%”.

עו”ד דרור שטרום, שעמד בראשות הוועדה להגברת התחרות בבנקים, אמר כי הסעיף טעון שיפור וכי הוא התנגד בכלל לאפשרות שהבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי. אבל כעת באים הבנקים ומשתמשים בפשרה, שהוא לא רצה בה, הזו כדי לזעוק את זעקת היתומים והאלמנות. ח”כ מרגי הוסיף כי הבנקים הרגו את התחרות ומבקשים מאתנו חנינה כי הם יתומים.

היו”ר ביטון, סיכם את הדיון ואמר: “הוועדה תומכת בקידום ועידוד התחרות בבנקאות ועושה ככל שביכולתה כדי לסייע בקידום זה בסוגריים נאמר שיש הרבה בלופים בינתיים, שלוש חברות זו תחרות? כבר בנקים יש יותר. זה לא פוטנציאל לניצול האזרחים? יחד עם זאת, הוועדה סבורה שקידום תחרות צריך להוביל להורדת מחירים, ודאי שלא להוביל לכך שאזרחים מהשכבות החלשות בחברה ידרשו לשלם יותר על האשראי שהם צורכים. הוועדה דורשת ממשרד האוצר לסיים לגבש את עמדתו בדחיפות, ולהביא לאישור הוועדה צו בנושא שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9 לחוק עד ליום 10 בינואר 2021 ולהביא אותו לשנתיים בפעם אחת, אולי לשפר את זה ל-10,000 שקל. הוועדה סבורה שעל משרד האוצר לקבוע כי תוקף הצו יהיה לשנתיים עד לשנת 2024. הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבחון את הנתונים שנמסרו רק היום מבנק ישראל בנושא מסגרות האשראי ולהגיש לוועדה מסמך מעודכן בתוך שבועיים. הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך עבורה מחקר בנושא הבנקאות והאשראי בחברה הערבית. הוועדה תקיים ישיבה בנושא יישום הרפורמה בבנקאות”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.