מה חשב הרבי? חסיד סדיגורא במכתב ל'אקטואליק'

כיצד ייתכן שהאדמו"ר זצוק"ל, מחד גיסא, כתב במפורש בצוואתו, כי רצונו, שבנו החמישי יהיה האדמו"ר היחיד בסדיגורא, אך מאידך גיסא, בשיחות בע"פ, לבני משפחתו ואנ"ש, אמר, מפורשות, כי רצונו הוא שגם שני הבנים האחרים (הבכור והבן השלישי) יהיו אדמ"ורים?

אני עוקב אחרי הכתבות באתר שלכם, ואני נוכח לדעת שהמבוכה רבה, בקרב הציבור החרדי, אודות הכתרת שלושת האדמו"רים החדשים בסדיגורא.

המבוכה, נראית, לכאורה, מוצדקת:

כיצד ייתכן שהאדמו"ר זצוק"ל, מחד גיסא, כתב במפורש בצוואתו, כי רצונו, שבנו החמישי יהיה האדמו"ר היחיד בסדיגורא, אך מאידך גיסא, בשיחות בע"פ, לבני משפחתו ואנ"ש, אמר, מפורשות, כי רצונו הוא שגם שני הבנים האחרים (הבכור והבן השלישי) יהיו אדמ"ורים?

זכיתי להיות מקורב אל האדמו"ר זצוק"ל, ומכתבי אליכם נובע לא רק מאהבת השלום, אלא גם מאהבת האמת, ומבקש אני להסביר את המתרחש, כפי הנראה בעיניי:

האדמו"ר זצוק"ל נודע בפיקחותו ובחוכמתו כי רבה!

אמנם ב"סוד קדושים מי יעמוד", אך אם נתבונן ונעמיק לבחון את מהלכיו, תתגלה לנו תושייתו וחריפותו הרבה:

לאחר התלבטות, בשנים האחרונות, החליט האדמו"ר זצוק"ל שהמתאים ביותר לאדמו"רות בבני ברק הוא הבן החמישי, על אף גילו הצעיר.

בנוסף לכך, חפץ היה האדמו"ר זצוק"ל, שגם שני הבנים האחרים (הבכור, והבן השלישי) יהיו אדמו"רים בירושלים ובלונדון, כפי שאמר למקורביו פעמים רבות (לפני שכתב את הצוואה, וגם לאחר מכן).

הבעיה שניצבה בפניו היתה: כיצד מכתירים בן צעיר, בן 24, כאדמו"ר, על זקנים ומבוגרים?

וכאן נכנסה לתמונה חוכמתו הרבה ופיקחותו העצומה:

הוא ידע שכדי להמליך את הבן הצעיר כאדמו"ר גם לזקנים ומבוגרים, הוא חייב לתת לו את מלוא הכוח, ולהמליך אותו על המלכות כולה! רק כך יכניעו הזקנים והמבוגרים עצמם לפניו.

לכן, ב"תורה שבכתב", בצוואה הכתובה, נתן הוא לבנו החמישי את הממלכה כולה.

מאידך גיסא, ב"תורה שבע"פ", הורה למקורביו (רבים מהם יכולים להעיד על כך), כי רצונו, שגם שני הבנים האחרים יכהנו כאדמו"רים בירושלים ובלונדון.

וכדי שלא תהיה סתירה בין ה"תורה שבכתב" ל"תורה שבע"פ", הוסיף האדמו"ר זצוק"ל, בסעיף ז' בצוואה:

"…וזכותו לערוך שינויים כפי הבנתו, ואנ"ש יתייעצו עימו בכל ענין וענין, ויקבלו את דעתו ואת הכרעתו..".

סעיף זה הוא, לכאורה, מיותר, שכן כל אדמו"ר, כידוע, יכול לבצע שינויים מכוח היותו אדמו"ר!

אלא שכוונתו של האדמו"ר זצוק"ל היתה, שאמנם המינוי של שני הבנים כאדמו"רים בא מכוחו של אביהם, כפי שהורה האדמו"ר זצו"קל, ב"תורה שבע"פ", אך בד בבד, חפץ היה שגם בנו, האדמו"ר בבני ברק, המודע ל"תורה שבע"פ", יתן את הסכמתו, וכל זאת כדי להאדיר ולחזק את מנהיגותו של הבן הצעיר!

למעשה, היתמנותם של שני האדמו"רים, בירושלים ולונדון, היא מכוחו של האדמו"ר זצוק"ל, ועל פי הוראתו, אך העובדה, שנחוצה היתה גם הסכמתו של הבן הצעיר למינוי, מעצימה את כוחו של האדמו"ר הצעיר בבבני ברק, בן ה-24!

אני מקווה, שירדת לסוף דעתי, ואודה לך אם תואיל לפרסם את מכתבי באתר, ותהיה גם אתה שותף לאהבת השלום והאמת, גם יחד!

בכבוד רב ובברכה,
החפץ בעילום שם

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *