מה נותר מהאסימונים?

בישראל החל השימוש באסימונים בשנת 1953

היום לפני 131 שנים (ב 13.8.1889) “נפל האסימון” הראשון במכשיר טלפון.

הממציא ובעל הפטנט היה  WILLIAM GRAY (נולד ב 1850, ומת ב 1903).

האסימון הוא אמצעי תשלום שהיה נהוג עבור שימוש בטלפון ציבורי. הוא מטבע שאינו עובר לסוחר,ומחירו התעדכן מעת לעת. משלשלים את האסימון לחריץ מתאים במכשיר הטלפון כדי לבצע מהמכשיר שיחה.
 
השימוש באסימון להפעלת טלפון ציבורי החל בשיקגו. הטלפונים הציבוריים הפועלים על אסימונים בלבד פעלו בארצות הברית עד 1944 ועם ביטולם הותכו מרבית האסימונים ויוצרו מהם תרמילים לכדורים.

השימוש באסימון מאפשר לערכו להשתנות בהתאם לערך שיחת טלפון, מה שלבסוף הפך אותו לנוהג מקובל בעולם. הדבר היה שימושי במיוחד באירופה שבהן המטבעות השתנו כאשר חצית ממדינה למדינה, אולם האסימון עדיין אפשר לך לבצע שיחת טלפון ציבורי במדינות מסוימות, כמו איטליה, השתמשו באסימון באופן לא רשמי כשווה ערך למזומן.

בעוד שרוב אסימוני הטלפון הם עגולים, ישנם מספר אסימונים גם בצורות שונות.
 
בישראל החל השימוש באסימונים בשנת 1953. קוטרו של האסימון היה גדול מעט ממטבע של שקל חדש, ולרוחבו היה פס משוקע ובמרכזו חור.

האסימון היה אופן התשלום היחיד לשיחה בטלפון ציבורי (למעט שיחת גוביינא) עד סוף שנות ה-80, אז הוחלף בהדרגה בטלכרט.

להחלפה ( לפחות בארץ)  היו שלוש סיבות עיקריות: מניעת העומס התפעולי בריקון האסימונים מהטלפונים הציבוריים, נוחות למשתמש ומניעת גנבות ורמאויות (בתקופה בה השתמשו באסימונים היו טלפונים ציבוריים נפרצים לעיתים כדי לגנוב את האסימונים ולמכור אותם תמורת כסף,ומשתמשים היו קושרים חוט דרך החור באסימון ובכך מבצעים בו שימוש חוזר ומרמים את משרד התקשורת).

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.