מחובר לחמצן: הרב שמידל נדבק בקורונה

יו”ר אתרא קדישא הגאון ר’ דוד שמידל ‘לא חש בטוב’ וסירב במהלך השבוע לבדיקת קורונה, לאחר שחובר לחמצן וחש בקשיי נשימה הוא נבדק ונמצא חיובי לקורונה

יו”ר אתרא קדישא הגאון ר’ דוד שמידל ‘לא חש בטוב’ וסירב במהלך השבוע לבדיקת קורונה, לאחר שחובר לחמצן וחש בקשיי נשימה הוא נבדק ונמצא חיובי לקורונה.

התפללו: רבי דוד מיכאל בן מרים.

הרב שמידל היה פעיל במאבק נגד החפירות בקבר הרמב”ם בטבריה בשנות ה-60 היה פעיל במאבק החרדי נגד מערכת הבריאות בפרשת ניתוחי המתים בישראל וחבר בוועדה הציבורית להגנת כבוד האדם שהקים רפאל סולובייצ’יק.

החל מאמצע שנות ה-70 הוא עומד בראש ארגון אתרא קדישא. בשנת 1979 נעצר בשל מעורבותו בהפגנות במתחם מחנה צבאי שהוקם אז בהר שנאן בטענה לפגיעה בקברי אמוראים.

בתוך כך נודע כי ראש בישיבת ‘מאור התורה’ הג”ר אהרן סאלים נדבק בקורונה, וכן טבחית הישיבה: אתמול והיום התגלו עוד 9 בחורים וטבח נוסף בישיבה כנשאי הנגיף.

עוד כ-10 בחורים ואיש צוות עם תסמינים. כל תלמידי הישיבה והצוות בבידוד מיום שלישי.

בעקבות העליה המדאיגה במספר חולי הקורונה בארץ, משרד הבריאות בשיתוף עיריית בני ברק פנו לזק”א ישראל וזק”א ת”א לצאת בכורזי הסברה ברחבי העיר בני ברק בכדי לעורר את התושבים לשמור על ההנחיות. נוסח ההכרזה נעשה בתיאום עם צוות חמ”ל הקורונה בעירייה.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הגה"צ ר' דוד שמידל שליט"א הוא יהודי תלמיד חכם גדול מאוד, וירא שמים בתכלית, מדקדק גדול במצוות.

    הגה”צ ר’ דוד שמידל שליט”א הוא יהודי תלמיד חכם גדול מאוד, וירא שמים בתכלית, מדקדק גדול במצוות. מבית ליטאי ומקדש שם שמים, נולד בווינה למשפחה אוסטרו-הונגרית מכובדת, מהקהילה החרדית השיף-שוהל בווינה, ויש לו קירבת משפחה לשאר המשפחות שאנחנו מכירים מווינה, למרן הגר”ש וואזנר, למשפחת פפנהיים ועוד.

    ר’ דוד הגיע לארץ בגיל צעיר והתחנך בעולם הישיבות והתקרב לחוג תלמידי ובאי ביתו של מרן החזון איש זי”ע, ממתפללי לדרמן וכו’. הוא היה מוכר כל השנים כחכם מופלג, ת”ח ובעל ידע כללי רחב, היה כל השנים ישיבה מאן וראש כולל ומידידיו של הרב שבתי פרנקל מהדיר הרמב”ם הידוע, שהעסיק אותו וישנו טביעת ידו על היצירה המפוארת לטוב ולמוטב.

    עוד נודע גדלותו בבחרותו כשהיה מעורב במאבקים נגד גזירת חיטוטי שכבי, וכבר בפרשת ניסיון החפירות ליד קבר הרמב”ם בעיר טבריה, בחייו של מרן הגרי”ז מבריסק אנו רואים אותו במחאה ביחד עם הלוחם הצדיק ר’ עמרם בלויא ז”לכמי שמעורה בעניינים.

    הוא היה מאנשי אתרא קדישא מאז ומתמיד, לצדם של הג”ר רפאל סאלאווייציק, רבי ידידיה וויינר ורבי אברהם ארטן ועוד, וזה היה הקשר שלו לאנשי ירושלים והקנאים, כמו כל ארגוני המאבק שהיו בשעתו במלחמה נגד הגזירות על הדת שצצו עם הקמת המדינה.

    האם ר’ דוד שמידל הינו איש עם השקפת “העדה החרדית”?
    ר’ דוד שמידל אינו איש העדה החרדית, ולא איש של שיטת סאטמאר, ואף רחוק ממנה מאוד. כל השנים היה משתתף בבחירות האסורות לכנסת המינים ולעיריות; אשתו הייתה מחנכת בבית יעקב סמינר וולף שהיה טריפה אצל אנשי העדה החרדית; בביתו לפעמים גם דברו בשפה העברית הטמאה, וכל החינוך הייתה חינוך בני ברקי סטנדרטי, שנאה ולגלוג לאנשי העדה החרדית; את בנותיו שלח להתחנך בבית יעקב וכך מתנהלים בתי חתניו לוקחי בנותיו. ברור שהוא לא איש העדה החרדית כלל, הוא באמת יותר צדיק וגדול מכל רבני העדה. ובכל זאת, מנין הוא מגיע אלינו, ומנין ההילה שבנה לעצמו בתוככי העדה החרדית?

    כפי שנאמר, העדה החרדית בהיותה הקהילה העצמאית הנפרדת שלא הכירה בשלטון הציוני ובמוסדותיה, לחמה לצד האידיאולוגיה שלה נגד כל הפרצות בדת ובצביון היהודי של ארצנו הקדושה, וזה היה הקשר ההדוק של העדה החרדית עם ארגוני המאבק השונים, כמו ה”פעילים”, והמבוגרים בינינו יזכרו את אברהם רביץ, שאח”כ שימש כחבר בכנסת המינים, איך היה מופיע על המרפסת בכיכר זופניק במערכות שהיה להם קשר לפעילים; כמו שהופיעו מקודם הרב אברהם ארטן חסידו של ה’אמרי אמת’ מגור ממייסדי ‘יד לאחים’ ו’אתרא קדישא’, שהיה קנאי ולא עדה’ניק; וכמו שהופיע הרב צבי גלסנר מהועדה למען השבת על מאבקיו ההרואיים למען כבוד שבת קדשנו; וכמו שהופיע הרב יהושע לוי מארגון טהרת המשפחה; והגרב”ש סלמון רבה של פ”ת במאבק נגד בתי הקולנוע בפ”ת; רבי ידידה וויינר במאבקיו נגד ניתוחי מתים; רבי שלום בער ליפשיץ הליובאוויטשער חסיד במערכות של יד לאחים ונגד המיסיון; וכן כסדר העדה החרדית תמכה בכל איש וארגון שלחמו למען קדשי ישראל, ולא כמו היום שדורשים ובודקים בציציות מי ומי המדבר והמופיע.

    בכל זאת לר’ דוד שמידל היה קרבה גדולה יותר להעדה החרדית בהיותו גם דמות של “ת”ח” גדול ומרביץ תורה, ועל היותו קנאי מחוג הקנאים הבני ברקים, חוג “לחושבי שמו” שהיו קנאים בהסתייגות, קנאים לחצאים: יותר קנאים אידיאולוגיים ולא מעשיים, כלומר הם היו מפלגתיים, הלכו לבחירות ונהנו מתקציבי השלטון, גם שלחו את ילדיהם במוסדות לעברית וכל המסתאב, אבל תמיד דברו קנאות גבוהה גבוהה!!!!! כאלו היו דמויות רבות שהיחס אליהם בהעדה החרדית הייתה מורכבת. כלומר, כשהם רצו הם היו הראשונים לבקר את העדה החרדית על ניהולה האחראית, אבל לעצמם ניהלו חיים משלהם, כאלו היו הגאון רבי יוסף ליס, רבי חיים שאול קרליץ, רבי יהודה בויאר וכל הגדולים המכובדים הללו שגם ר’ דוד שמידל נמנה עליהם. אבל בהחלט הם מעולם לא היו אנשי העדה החרדית, ודרכם ואורחות חייהם לא הייתה דרכה של העדה החרדית הם היו אנשים שכל חייהם היה רק ע”פ האמת.

    ההילה שבנה לעצמו ר’ דוד שמידל היה בזכות הרבצת התורה בכולל טבריה, שזה כשלעצמו לא כ”כ מסתדר עם דרכה של העדה החרדית. דבר ראשון מדובר על כולל של מוסדות קרלין-סטולין השייכת לנשיאותו של כ”ק האדמו”ר שליט”א מקרלין-סטולין, שכידוע התנתק מדרכה של העדה החרדית ונהנה מכל תקציבי השלטון. וגם בעיצומה של המערכה, ולכל אורך הדרך זה לא הפריע לכולל ולהנהגתה להמשיך כמו שהיא הייתה. ודבר נוסף שצריכים לתת את הדעת עליה, הוא עצם הדבר שאיש הנושא תפקיד בתוך קהילה ומסגרת מסוימת והוא די אדיש אליה, מצד אחד הוא חייב לקרלין ומצד שני הוא סופר-קנאי, זה אומר משהו…

    במשך השנים עברו בכולל מיוחד זה בטבריה בראשותו של ר’ דוד שמידל הרבה תלמידי-חכמים ירושלמים וחלקם היו אנשים לא-קונבנציונאליים. כלומר, גם אנו מכירים ויודעים את הערך של “הוי גולה למקום תורה”, אבל כולנו נודה שבימינו ובתקופתנו עם כל הניסיונות והמורכבות של ניהול בית ומשפחה, חלק מהאנשים שמסוגלים לעזוב למשך שנים את הבית מיום ראשון ועד שבת, הם אינם מהאנשים הרגילים של הישוב, זה יכול לפעמים להעיד על האישיות, ולא נאריך בדברים, כי זה מובן מאליו. כלומר, אלו הם האנשים שנכרכו אחרי ר’ דוד שליט”א.

    ר’ דוד גם סיפק לציבור הקנאים בחו”ל את הדמות של “הגיבור ההרואי” הנדרש למי שמחזיק דעות לוחמניות אידיאולוגיות. תלמידיו ומעריציו בנו מסביבו הילה של “גיבור לאומי” שמאוד נצרך לחסידי סאטמאר והקנאים בחו”ל. והנה ר’ דוד לקח לעצמו מנהג לצאת בכל סוף זמן קיץ לארה”ב ואירופה, מסתובב בבתי הנגידים ובתי המדרש ומדבר נגד גזירות שלטון הרשע ועל פעולות אתרא קדישא שלו. זה השתלם לו טוב, הוא כבש את הלבבות, ונהפך למעין צדיק ונשגב שאין להרהר אחריו, אחרים גם שמוהו אלוף לראשם, כעין גורו או באבא. בדמותו הסגפנית כבש את הציבור היקר בחו”ל, ואלו פתחו לפניו את כיסם וליבם ונהפכו לגדולי מעריציו ותומכיו.

    ימיה של “אתרא קדישא” בראשות ר’ דוד שמידל . מכאן נתייחס למורכבות היחסים שבינו לבין רבותינו ראשי העדה החרדית, מרנן ורבנן הגאוה”צ עיני העדה.

    דבר ראשון שחייבים להעמיד כאן באור הנכון הוא ששמו של ר’ דוד שמידל עלה לראשונה בהמשך שנות הל’, אחרי פטירתו של רבי אברהם ארטן הנ”ל, שהיה יו”ר אתרא קדישא, וכנראה שניהל אותה קצת אחרת, כי לא שמענו ולא ראינו כ”כ את שמה של אתרא קדישא כמו אחרי פטירתו, מאז שר’ דוד שמידל לקח את המושכות. עוד צריכים להבהיר, כי בניגוד לכל השמועות והפרשנות, החזון איש נפטר בשנת תשי”ד, כאשר ר’ דוד היה בחור צעיר, שהוא מתנהל עפ”י הכוונותיו וע”פ מינוי של החזון איש. כך גם נוכל לומר לגבי מרן הגרי”ז הלוי מבריסק שנפטר בשנת תש”כ, המסורת של ר’ דוד היא המסורת של מרן הרב מבריסק ורבי אברהם ארטן ודעימיה.

    ההיחשפות הישירה של ר’ דוד בפעולות אתרא קדישא התחיל בסערה גדולה במערכה על ביה”ח העתיק שליד קברי רבי ירמיה ורב כהנא בחצר ‘גני חמת’ בטבריה, וזה די טבעי בהיותו קרוב למקום, ליד הכולל שם לימד. אבל תוצאותיו של מלחמה הרואית זו מדברות לעצמם עד היום ולא כמחמאה. כל גדולי ישראל מכל החוגים והעדות התייצבו לצידו ולימין המערכה בהתלכדות נדירה במלחמה נגד בנק לאומי.

    גם מרן ה”מנחת יצחק” כיבד מאוד מאוד את פעולות אתרא קדישא, ויעידו על כך המערכות הגדולות שעמד לימינם בכל עוז ובגבורה. גם בתקופת מרן הגאב”ד רמ”א פריינד נתנו גב ותמיכה לפעולות אתרא קדישא, אם בפרשת גבעת אנדרומדה ביפו וכדומה.

    גזירת חיטוטי שכבי שהייתה חלק ממסע עקירת הדת עם הקמת המדינה הציונית ודרכי המאבק ללחום נגד אלו שרצו לעקור האמונה בהשארת הנפש ותחיית המתים ר”ל, ליכדה ואיחדה כל השנים את כל שומרי התורה והמצווה בארה”ק, מי פחות ומי יותר, מי במעש ומי בהשתדלות, מי במערכות ומי בתפילות.

    בסיום הדברים, הגה”צ ר’ דוד שמידל שליט”א כאישיות הוא יהודי חכם מופלג, ותלמיד חכם מופלג, ירא שמים בתכלית, מדקדק גדול בכל המצוות, הוא אינו ממש איש העדה החרדית, ולא ממש איש של שיטת סאטמאר. היחס אליו בהעדה החרדית יישאר תמיד יחס של כבוד והערכה למה שהוא עושה למען קדשי ישראל, באותו מידה שעושים למען כבוד שמים ארגוני יד לאחים ולב לאחים, טהרת המשפחה והועדה למען השבת, ועד למען טוהר מחננו, ועד הרבנים לענייני תקשורת, וכל מי שעושה למען שיהודים חרדים יוכלו לחיות חיי תורה ואמונה בארה”ק – ועושה אותו רב-רבנן, הוא איש שלנו, והערכתנו אליו אומרת שאנו מתבטלים עבורו – ומפיו אנו חיים, הוא מגדולי ישראל המאירים לנו את הדרך, ולאורם נלך עד ביאת הגואל.

    רפואה שלמה בקרוב ממש |
    הגב