מחקר חדש: אלו הצעדים היחידים שמפחיתים תמותה מקורונה

מבוסס על בניית מאגר מידע עולמי

המחקר הסטטיסטי, שנערך ע”י שישה חוקרים מארה”ב, קנדה ופולין, התבסס על בניית מאגר מידע עולמי שכלל נתונים על המאפיינים והמדיניות שננקטו ב-194 מדינות בעולם (מתוכן לגבי 161 מדינות היה מידע מלא) וגם את מספר הנפטרים בהן. החוקרים החליטו לעשות שימוש במספר הנפטרים עד 16.4 כמדד האמין ביותר לצורך השוואה בינלאומית שלא תלוי במדיניות בדיקות שונה במדינות שונות.

לאחר שבנו את מסד הנתונים ערכו עליו החוקרים ניתוח סטטיסטי באמצעות רגרסיה לינארית שמאפשרת לנתח בו זמנית את ההשפעה של משתנים מסבירים רבים (המאפיינים והמדיניות במדינות השונות) על משתנה מוסבר אחד (תמותה) ולזהות לאילו משתנים יש השפעה ברורה והאם היא שלילית או חיובית.

חלק מתוצאות הרגרסיה מובנות ופשוטות: ככל שתקופת ההתפרצות הייתה ארוכה יותר, ככל ששיעור הקשישים באוכלוסייה היה גדול יותר, ככל ששיעור האוכלוסייה העירונית במדינה היה גדול יותר וככל ששיעור השמנת היתר באוכלוסייה היה גדול יותר כך נצפתה גם תמותה גדולה יותר מקורונה. לא נצפה קשר מובהק בין טמפרטורה לתמותה מקורונה.

ביחס לצעדי מדיניות לבלימת התפשטות הנגיף, המודל המפורט ביותר במחקר הצביע על כך שבהשוואה לגבולות פתוחים לגמרי, סגירה מוחלטת של הגבולות הפחיתה תמותה מקורונה ב-15%.

בעוד שהממוצע העולמי היה גידול שבועי של 27% בתמותה מקורונה, חבישת מסכות הפחיתה את הגידול הזה ל-0.4% בלבד (חלוקה פשוטה של העולם למדינות שעודדו חבישת מסכות וכאלה שלא מצאה אצל הראשונות שיעור גידול שבועי ממוצע של 9% בתמותה בהשוואה ל-47% אצל האחרונות).

בנוסף, גם לתחקור נדבקים הייתה נטייה להפחית את התמותה לפי רמת מובהקות של 15%.

לעומת זאת, להטלת עוצר לא הייתה השפעה מובהקת סטטיסטית על תמותה (p-value של 0.38), וכך גם ביחס לבדיקות המוניות (0.47).

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.