מט"ח בצל המלחמה: המוסדיים מכרו דולרים, בנקים ותושבי חוץ רכשו אותם

השקל נחלש מול הדולר, האירו ומטבעות שותפות הסחר של ישראל ואילו הדולר התחזק מול רוב המטבעות למעט הדולר האוסטרלי. וכמה היה חלקם של תושבי חוץ בנפח המסחר בשוק המט"ח?

בנק ישראל מפרסם היום (שני) את נתוני המסחר במט"ח ברבעון השני של השנה בו בלטה היחלשות השקל לצד התחזקות הדולר בעולם. מהנתונים עולה כי במהלך הרבעון השני של השנה (אפריל-יוני), נחלש השקל מול הדולר והאירו בשיעור של כ־2.1% ו־1% בהתאמה.

כמו כן, נחלש השקל ב־1.3% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל. במקביל, התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם. במהלך הרבעון הזה התחזק הדולר מול היין היפני ב־6.4% ומול האירו ב־1.1%. מנגד, נחלש הדולר מול הדולר האוסטרלי בכ־1.9%.

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר שמייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין, עלתה במהלך הרבעון השני ב־1.2 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 11.5%. סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר שנסחרות "מעבר לדלפק", שמייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, שמרה על רמתה ועמדה בסוף הרבעון על רמה ממוצעת של 10.1%.

בבנק אומרים כי אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה שבמהלך הרבעון השני, מכרו הגופים המוסדיים והמגזר העסקי מט"ח נטו בהיקף של כ־0.5 וכ־2.5 מיליארד דולר בהתאמה. המגזר הפיננסי ותושבי חוץ רכשו מט"ח נטו בהיקף של כ־1.4 וכ־0.4 מיליארד דולר בהתאמה.

נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרבעון בכ־5.3% אחוז לרמה של 10.9 מיליארדי דולרים ליום בממוצע, כשמרבית העלייה נובעת מהעלייה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית, עלה בכ־3.9 נקודות אחוז ועמד בסוף הרביע השני על כ־45.1%.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *