ממצאים מטרידים בסקר עמדות אודות הסיקור התקשורתי של הציבור החרדי

אוניברסיטת אריאל. צילום: יח''צ

מחקר חדש ומקיף של פרופ' יואל כהן מאוניברסיטת אריאל שופך אור על תפיסות הציבור הישראלי בנוגע לסיקור התקשורתי של המגזר החרדי ועל תפקיד התקשורת בגישור הפערים בין דתיים וחילונים בישראל.

המחקר שמבוסס על סקרים בקרב מדגמים מייצגים של 250 נשאלים מהציבור הרחב, 310 רבנים ו־250 עיתונאים, חושף ממצאים מרתקים ומטרידים כאחד. אחד הנתונים הבולטים הוא ש־82% מהציבור שנחשף לתקשורת הכללית, סבור שהדימוי של הקהילה החרדית המוצג בה הוא "רע מאוד" או "לא טוב".

עמדה זו משותפת לרוב מוחלט של הרבנים מהזרמים השונים: 96% מהרבנים האורתודוקסים המודרניים, 95% מהחרדים-לאומיים ו-93% מהרבנים הקונסרבטיבים מסכימים שהדימוי התקשורתי של החרדים שלילי. מנגד, רק שישה אחוזים מהעיתונאים עצמם (שאחראים לדימוי הזה) מצדדים בהערכה זו – פער משמעותי המצביע אולי על חוסר מודעות עצמית בקרב אנשי התקשורת.

עוד מעניין לגלות מנתוני המחקר ש-90% מהצעירים החילונים בגילאי 20-35 רואים את הייצוג התקשורתי של החרדים כשלילי מאוד, יותר מאשר קבוצות מבוגרות יותר באוכלוסייה. נתון מפתיע נמצא בתפיסות החרדים את התקשורת המגזרית שלהם. בניגוד לדעה הרווחת, רק 26% מהחרדים הליטאים ו־18% מהחסידים סבורים שהתקשורת החרדית מציגה את החילונים באופן "גרוע מאוד" או "לא טוב".

סוגיה מרכזית נוספת שנבדקה היא עמדות לגבי פוטנציאל התקשורת לתרום לשיפור היחסים בין דתיים וחילונים. בעוד ש־53% מהציבור הרחב מאמינים שלתקשורת יש תפקיד חשוב בכך, הרבנים והעיתונאים ספקנים הרבה יותר: כ־70% מהרבנים החרדים והדתיים-לאומיים וכן 68% מהעיתונאים לא הסכימו או הסכימו רק במידה מועטה עם הרעיון הזה שהתקשורת יכולה לתרום לשיפור היחסים.

הפערים בין המגזרים ניכרים גם בהתייחסות לשאלת סיקור הפטור משירות צבאי לבחורי ישיבות חרדים. 54% מהעיתונאים החילונים דירגו את הנושא כבעל חשיבות גבוהה או גבוהה מאוד, לעומת 33% בלבד מהעיתונאים הדתיים. פערים גדולים ניתן גם לראות בנושא המימון הממשלתי של הישיבות כאשר הנושא נתפס כחשוב על ידי 43% מהעיתונאים החילוניים ואילו רק 24% מהעיתונאים הדתיים הסכימו על כך.