מקום לאופטימיות- מכון ויצמן: רמת התסמינים ממשיכה להיות יציבה

עיקר העליה בתסמינים אצל הצעירים

חוקרים ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית החליטו לגייס את הבינה המלאכותית לטובת העניין, ופיתחו שאלון יומי שיוכל לעזור באיתור מוקדם של צבירי ההדבקה.

את השאלות פיתחו פרופ’ ערן סגל ופרופ’ בנימין גייגר ממכון ויצמן, בשיתוף עם פרופ׳ יובל דור מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובהתייעצות עם רופאים בכירים ממשרד הבריאות.

הוא נועד להעריך התפתחות של תסמינים הנגרמים מהנגיף. איסוף הנתונים מתבצע על ידי מילוי שאלון אנונימי באופן מקוון, הכולל שאלות על המיקום הגיאוגרפי המדויק, גיל, מין ודיווח על תסמינים הקשורים למחלת הקורונה (COVID-19) כפי שדווחו בספרות הרפואית.

כדי להתמודד עם כמויות המידע שיאספו בעזרת השאלונים, פיתחו צוות החוקרים אלגוריתם שיוכל לעבד את המידע, לערוך מיפוי גיאוגרפי של התסמינים שקשורים למחלת הקורונה ולהעריך את העלייה שלהם במהלך הזמן.

לפי הסקר נכון לעכשיו עולה כי ישנו מקום לאופטימיות:

1. רמת התסמינים ממשיכה להיות יציבה
2. קבוצות הסיכון נזהרות: עיקר העליה בתסמינים אצל הצעירים
3. השימוש במסיכות עלה
4. הריחוק חברתי עלה

מצד שני, סיבות לדאגה:

1. הנשאים מפוזרים בהרבה יישובים
2. מקור ההדבקה של 50% מהנשאים לא ידוע
3. אחוז הבדיקות החיוביות עלה מ-0.5% ל-2.5%
4. מס המאובחנים היומי עלה בעקביות עם התייצבות בימים האחרונים
5. הרכבת נפתחה רוב ההדבקות הן במקומות סגורים
6. אין גוף תחקור יעיל של נשאים חדשים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.