משרד האוצר חושף: תכנית חיסכון לכל ילד צברה 7 מיליארד שקלים

התוכנית הממשלתית שנולדה לפני שלוש שנים כבר צברה 7.036 מיליארד שקלים פער של 277% בתשואה בין קופת גמל לחיסכון בבנק

שר האוצר משה כחלון :"הילדים של היום הם העתיד של מדינת ישראל. נקודת זינוק טובה בעבורם היא נקודת זינוק טובה יותר למדינת ישראל בתחרות הגלובלית על משאבים. הורים שיודעים שלילד ולילדה שלהם יהיו עשרות אלפי שקלים כשיגיעו לגיל 18 הם הורים שיש להם קצת יותר ביטחון כלכלי ושקט נפשי. האזרחים זכאים ליהנות מהפירות של המדיניות הכלכלית הנבונה האחראית והשקולה אותה אנחנו מנהלים בחמש השנים האחרונות".

שר האוצר משה כחלון הציג הבוקר בישיבת הממשלה את ההישגים של התוכנית "חיסכון לכל ילד" שנולדה לפני שלוש שנים. התוכנית הממשלתית הזו מעניקה 50 שקלים בחודש לכל ילד מתחת לגיל 18 מתקציב המדינה. להורים יש אפשרות להוסיף 50 שקלים נוספים לכל ילד וכך הסכום החודשי שמופקד בכל חודש הוא 100 שקלים.

בתוכנית ישנם שני מסלולי הפקדה עיקריים. האחד קופת גמל והשני חיסכון בבנק. מהנתונים עולה שההפקדות לקופות הגמל השיגו תשואה הרבה יותר גבוהה מההפקדות לבנקים. התשואה המקסימלית בקופת גמל הייתה 7.21% ואילו המקסימלית בבנק הייתה 1.39%.

ילד שנולד בשנת 2017 וההורים שלו בחרו בקופת גמל והוסיפו 50 שקלים בחודש יקבל 72,800 ₪ בגיל 21. לעומת זאת, אותו ילד שההורים שלו בחרו במסלול של חיסכון בבנק ומוסיפים 50 שקלים בחודש יקבל רק 26,200 ₪.

אוכלוסיות חזקות כלכלית נוטות לבצע את ההפקדה הנוספת של 50 שקלים בחודש לכל ילד. 65% מההורים בחמישון החמישי ביצעו הפקדה נוספת אל מול 31% שביצעו את ההפקדה בחמישון הראשון.

האוכלוסיות המוחלשות בוחרות גם את המסלולים הפחות משתלמים של חיסכון בבנק ולא הפקדה בקופת גמל. אחד ההסברים לכך הוא שהם לא מכירים את המכשירים הפיננסים האלה ולכן אחת המסקנות היא שיש להגביר את החינוך הפיננסי דווקא בקרב האוכלוסיות המוחלשות.

ככל שהמודעות לתוכנית יורדת רואים שיש גם ירידה בבחירת מסלול ההפקדה ובהפקדה חודשית נוספת (50 שקלים מההורים בכל חודש).

בשנים 2017 ו-2018 נצברו בתוכנית 7.036 מיליארד שקלים ומשתתפים בה כ-3.4 מיליון ילדים (חוסכים). התוכנית מאפשרת לכל ילד בהגיעו לגיל 18 לפדות את החיסכון ולהשתמש בו כרצונו ללא שום תנאי.

לתוכנית הוצבו 3 מטרות עיקריות : צמצום עוני בין דורי והענקת נקודת פתיחה טובה יותר לכל ילד, הסרת חסמי כניסה כלכליים להשכלה הגבוהה ורצון בשיפור החינוך הפיננסי של הציבור.

התוכנית מציבה את ישראל בחזית העולמית בתחום החיסכון הממשלתי לילדים וארגון ה-OECD משבח את ישראל על התוכנית הזו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *