סיפור כזה לא שומעים כל יום. והאמת, גם איש נדיר כמו מי שסיפר לי את הסיפור (בעדות מכלי ראשון), הלא הוא הרב שמואל פיליפ שליט"א, גם לא פוגשים כל יום.
ניגש ישר לסיפור: יהודי נכבד חסיד ויז'ניץ רכש דירה בבני־ברק לפני שנים. תקופה ארוכה לאחר שעבר להתגורר בדירה, התדפק הקבלן על דלת ביתו ודרש: "מגיע לי סכום אחרון על סך שלושת אלפי דולרים!"
בעל הדירה מצמץ. לא זכור לו שנותר לו חוב לשלם. הוא לא מיהר לשלם והקבלן לא מיהר לוותר. מפה לשם הם הגיעו אל אחד מבתי הדין אשר בבני ברק רבתי עם.
"דבר ראשון תניח כאן על השולחן שלוש אלף דולר, ואז נתחיל לדון עליהם", הורו הדיינים לרוכש הדירה. והוא הניח.
החלו דנים בסוגיה. שלושה דיינים היו שם. אחד מהם נטה לחייב את בעל הדירה לשלם את הסכום כולו; אחד מהם נטה לפוטרו מכל תשלום ללא ראיה ברורה מצד הקבלן; השלישי נטה להכריע מספק, שבעל הדירה ישלם מחצית, סך אלף וחמש מאות דולר.
נמנו וגמרו כך: היות ושני דיינים מסכימים ש'חצי' עליו בוודאי לשלם – לכן ישלם מחצית. ואילו לגבי החצי השני, לגביו חלוקות הדעות, יחלקו את הסכום. בסך הכל יעביר לידי הקבלן סך: אלפיים, מאתיים וחמישים דולר.
שילם החסיד ופנה אל ביתו במפח נפש. כשהציע לפנות לדין תורה, הוא לא חשב לרגע שיפסקו לו לשלם, ועוד סכום שכזה. הוא הגיע הביתה וניסה שוב לחפש את הפנקס בו רשם את כל הוצאות רכישת הדירה.
הפעם, לאחר שעה ארוכה נמצא הפנקס. הוא דפדף עד שהגיע לסופו, ושם מצא את השורה הבאה שטלטלה אותו ותטלטל גם אתכם:
"ביום פלוני נכנסתי לדירה החדשה, בשעה טובה ומוצלחת. נותרתי חייב לקבלן סך אלפיים מאתיים וחמישים דולר"!!!
('המבשר' נכתב ע"י הסופר יקותיאל יהודה גנזל)
תגובות