נחנך הרחוב המרכזי שהוביל לבית המקדש לפני 2000 שנה

2000 שנה אחרי חורבן בית המקדש בידי הרומאים וגלות היהודים מירושלים, נחנכה מחדש “דרך עולי הרגל”- הרחוב העתיק שהוביל את עולי הרגל לבית המקדש. האירוע החגיגי התקיים במעמד אשת ראש הממשלה הגברת שרה נתניהו, שר החינוך ח”כ רפי פרץ, שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל, חברי כנסת, שגריר ארה”ב בישראל דיויד פרידמן, שליח הבית הלבן למזרח התיכון ג’ייסון גרינבלט, שגריר ישראל באו”ם דני דנון, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ”ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין ומנכ”ל עיר דוד, דוד בארי.

בתום 6 שנות חפירות ארכיאולוגיות נחשף לראשונה מקטע באורך של 350 מ’. הרחוב נחפר בניהולה של רשות העתיקות, תוך שילוב עבודות הנדסיות רחבות היקף ברחוב שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. הפרויקט מתבצע במימון במימון עמותת אל עיר דוד .
בחודשים הקרובים תפתח הדרך לקהל הרחב.

במהלך חפירות הרחוב, אשר שימש כרחובה הראשי של ירושלים הקדומה בימי בית שני, התגלו ממצאים מסקרנים, אשר הפכו את התפיסה הרווחת במחקר כי תושבי גבעת עיר דוד, המוכרת מכתבי יוסף בן מתתיהו כ”עיר התחתונה”, היו דלי אמצעים.
הממצאים החדשים מעידים כי האוכלוסייה שהתגוררה באזור בתקופה זו הייתה דווקא אמידה.
לדברי ד”ר ג’ו עוזיאל, ארי לוי, נחשון זנטון ומורן חג’בי, מנהלי החפירה
מטעם רשות העתיקות, “הרחוב המרשים והמבנים שנחשפו לאורכו, מעידים על כך שחייתה כאן אוכלוסייה בעלת אמצעים. בין מפולות החורבן נחשפו חפצי יוקרה, שהמשמעותיים והבולטים בהם, אשר תרמו להבנה זו ונחשפים לראשונה במהלך האירוע, הם שברי שולחנות אבן מעוטרים: אחד מהם – מלבני עם עיטורים מגולפים בשוליו, ואחד נוסף – עגול, עשוי אבן ביטומן, ששובצו במרכזו אבנים צבעוניות”. שני שולחנות אלה, שהוצגו לראשונה באירוע, הם חלק ממגוון רחב של שולחנות אשר התגלו בחפירות, וטופלו בידי החוקרת פרנקי שניידר.
עוד הוצגו לראשונה באירוע מטבעות כסף, שהבולט בהם הוא שקל כסף שהוטבע בעיר צור בשנת 33 לספירה, ואשר – על פי העדות במסכת בכורות, שימש לתרומת מחצית השקל לבית המקדש בשלהי ימי הבית השני: “אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי”.

לצד אלה, התגלו
בין היתר, תכשיטים, כדוגמת טבעת משובצת אבן יקרה שנחשפה בתוך מקווה טהרה, וכלי חרס ובקבוקונים ששימשו לאגירת בשמים או שמנים.

אורכו הכולל של הרחוב שחיבר בין בריכת השילוח בדרום עיר דוד ועד למרגלות הר הבית, הוא 600 מטרים ורוחבו כ-8 מטרים. עד כה נחשף חלקו הדרומי של הרחוב באורך כולל של כ-350 מטרים. הרחוב המפואר רוצף בלוחות אבן גדולים – כמקובל בבניה מונומנטאלית ברחבי האימפריה הרומית.
חשיפת הרחוב שילבה שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן חיזקו את ההבנה שלפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבנייה הענקיים של ירושלים בסוף ימי הבית השני: מהמחקרים האחרונים עולה, כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, בחסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים – ככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שגזר את דינו של ישו לצליבה.
לדברי החוקרים, “מסקנה זו שופכת, למעשה, אור חדש לגבי ההיסטוריה של ירושלים בסוף ימי הבית השני, ומחזקת את ההכרה בחשיבות שלטון הנציבים הרומיים לעיצוב דמותה של ירושלים”. מחפירתן של מפולות החורבן הרבות המכסות את הרחוב, עולה מידע רב ערך על תולדותיו, ואף לגבי משטר התזונה שהיה נהוג בעיר הנצורה בימי המרד. 2000 שנה אחרי חורבן ירושלים, אנחנו זוכים לחזור אליה וממש לגעת ברגעים האחרונים של העיר לפני שחרבה”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.