מכתב ארוך (כ-3.5 עמודים כתובים – לא חתום) בכתב-יד-קדשו של רבינו ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים". ראדין, תרנ"ז [1897].
תיעוד מעניין על השתדלות החפץ חיים למכור את ספריו בארצות הברית, על מנת להפיץ את אור היהדות באמריקה. במכתב שלפנינו מזכיר החפץ חיים את ספריו המפורסמים: "חפץ חיים", "שמירת הלשון", "משנה ברורה", ועוד.
נשלח לארה"ב אל "ידידי המופלג ונכבד ר' יוסף שטערין". החפץ חיים מודה לו על טרחתו בהפצת הספרים בארה"ב ומבקש שלא יצטער על ההכנסה המעוטה: "ואשר מצטער על מיעוט הפדיון, למותר הוא כי הכל מיד ד' ואין אדם יודע באיזה מקום משתכר, וימלא ד' ממקום אחר". בהמשך המכתב מתאר לו החפץ חיים את שיטת מכירת ספריו ברוסיה ע"י שליחים דרשנים ("מגידים"), המצליחה יותר ממכירת ספרים ע"י סוכן נודד: "כפי שאנו מנוסים קצת בעסק זה, נחשוב הסיבה האמיתית למיעוט הפדיון, מחמת שהוא בלי מגידות, כי כל משולחינו הנוסעים ברוסיא המה מגידים, ולמגיד נקל הדבר, כי בשתי שעות שעומד על הבימה יודעים כל העם מטרת בואו ומטרת החיבורים, ואח"כ בנקל לו לפדות באשר הכל מכירים אותו. לא כן כשנצטרך לילך לכל אחד ולהראות לו את הספרים ולהבינו בינה מטרת הספרים, יכלה הזמן קודם שנפדה מאיזה עשרות בני אדם". החפץ חיים מספר כי לפני שהתחיל למכור ע"י דרשנים "מגידים" היו ההכנסות מעטות גם ברוסיה: "וגם ברוסיא היה הפדיון מעט לפני איזה שנים, שלא היו המשולחים דרשנים".
בהמשך מספר החפץ חיים כי החליט להדפיס את הספר "נדחי ישראל" בתרגום ליידיש, לאחר ששמע כי באמריקה "אין העם מבין בלשון הקודש", ותהיה תועלת גדולה יותר אם הספר יודפס "בלשון שהעם מדברים".
החפץ חיים כותב לנמען כי זכות המכירה על הספרים בניו יורק שמורה לו, וכי הודיע למשולח אחד בן העיר ראדין, שביקש למכור את ספריו באמריקה, כי אין לו רשות למכור בניו יורק, "רק רשות בידו לנסוע לבאסטאן ולשיקאגא, וליתר העיירות והקאנטרעס [The country]", ומוסיף פרטים בעניין זה.
לאחר מכן הוסיף החפץ חיים רשימה מפורטת של כמות הספרים שהוא שולח ורשימה של מחירי הספרים, ופרטים מעניינים נוספים. לדוגמה: ברשימת כמות הספרים נרשמו 10 עותקים של "נדחי ישראל לשה"ק [=לשון הקודש]", ו-120 עותקים של "נדחי ישראל עם העתקה טייש[!]". כמו כן, כל מחירי הספרים נקובים במטבע הסנט האמריקאי. הספר הזול ביותר הוא "שם עולם" שנמכר ב-25 סנט, מחירו של כרך "משנה ברורה" ננקב ב-80 סנט.
בעמוד [3] מופיעה תוספת של מספר שורות, שניכר כי נכתבה על ידי החפץ חיים מאוחר יותר, ובה כותב כי לאחר מחשבה על כך שאין למוכר הספרים כמעט רווחים ממכירת ספריו, החליט להוזיל מצדו עד קצה גבול יכולתו: "נתיישבתי הואיל שכתב כ"ת שכמעט אין פדיון מאומה, להוזיל עד מקח האחרון שא"א להוזיל אף ג"פ [=גרוש פוליש] אחד בפחות מזה…".
[2] דף (כ-3.5 עמ' כתובים). 22 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. קרעים קלים בשוליים ובקפלי הנייר.
מצורף אישור מומחה לכתבי יד רבניים על זיהוי כתב היד ככתב-ידו של החפץ חיים.
תגובות