“נפש יהודי הומיה”

מאת: נפתלי קם

היום “יום העצמאות”, כן…, שישים וחמש שנים עברו מאז הכריז ראש הממשלה דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל בארץ ישראל, ואני תמיד חוזר בימים האלו אל הגעגוע, אותו געגוע אשר הטיב להגדירו שמוליק שילה ז”ל ניצול שואה, שנים רבות אחרי שעלה ארצה כשסיפר על ילדותו בעיירה “לוצק”, – “אני מתגעגע לגעגועים לארץ ישראל”.

הריח החלוצי גובר, ברחובות, ברדיו, בטלויזיה, ובטקסים, והוא שובה לב, ריח של רצון אמיתי לטוב, לתקווה, לחברה כנה ומקריבה.

שמעתי פעם כי ישראל היא המדינה היחידה בה ההמנון הלאומי הוא מינורי עם קצת עצב בצד השמחה , כשבכל שאר מדינות העולם ההמנון תמיד מז’ורי.

עמדתי בכיכר רבין כששרו את “התקווה”, ואינך יכול שלא לראות על פני האנשים כמיהה ותקווה, דתיים וחילוניים בתוך נפשם כמהים למשהוא יותר טוב, נשמתם מבינה שהם חסרים משהוא, מפספסים את העיקר.

הגעגוע של כולנו לא נגמר בבואנו ארצה, אדרבא, כיום אנחנו מתגעגים יותר מלפני תקומתה, מתגעגים לגעגוע של אז, געגוע שחשבנו שהאדמה תרצה אותו. אבל לא, לא האדמה ולא הבתים, לא השדות ולא הכרמים ירצו את הכמיהה, הכמיהה לרוח, הכמיהה לטוב, שלא הארץ תספק, רק האמת, שממנה אנחנו בורחים כבר 65 שנים.

חשבנו שהעתיד הוא התקווה, העתיד שלקח חיי חברה מעורים ויצק אותם לתוך מסך בן 3 אינצ’, העתיד שלקח את החשיבה וריבע אותה למשבצת החיפוש של גוגל, העתיד שגילה לאויב את טעויותינו, העתיד שנתן כל כך הרבה אבל שרף בדרך את הכלים למלאות בהן.

“אצל אומות העולם העתיד הוא התקווה, אצל עם ישראל- העבר- הוא התקווה” כך אמר נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון, בנאום המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות, ואיני יודע אם הוא ידע עד כמה דבריו נוגעים.

שרדנו בלי סיכויים, עברנו טלטלות יותר מכל אומה בהיסטוריה, ועדיין -“עם ישראל חי”, זה העבר שלנו, נס ועוד נס, חסד ועוד חסד.

הרב שלמה קרליבך באחד ממסעותיו הרבים לקרב יהודים לאביהם שבשמים, הזדמן פעם לפריז, וכשירד בלילה לטייל מעט פגש בכמה סטודנטים שישבו ברחוב, למראהו הטיחו בו את השאלה הכואבת- האם אחרי שואה כזו ניתן עוד להאמין שיש אבא למעלה?! “העוד אבינו חי”?!

כיהודי הוא ענה בשאלה – האם עם ישראל עוד קיים?! “עם ישראל חי”?!

אם עם ישראל חי, אין סימן יותר גדול מזה כי “עוד אבינו חי”. (אגב, לפי השמועה, מסיפור זה צמח השיר המפורסם “עוד אבינו חי”)

‘יבנה המקדש, עיר ציון תמלא, ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה’ – ברננה בלי עצב’.

ולוואי ונזכה בקרוב לגאולה השלמה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.