נתוני האמת על מהפכת הטלפוניה החרדית בקורונה נחשפים

מאות מיליוני דקות שיחה בחודש, עשרות אלפי שיחות במקביל ופיקוח רבני אחד: הנתונים שמאחורי החברות שמפעילות את קווי המידע והתוכן הכשרים נחשפים לראשונה

תוך זמן קצר הפכו קווי הטלפון לבתי מדרש אלטרנטיביים. בין שלל התהפוכות שחולל נגיף הקורונה, אחת המהפכות המשמעותיות התרחשו דווקא בזירה החרדית. קווי הטלפון, שבימי שגרה משמשים בעיקר לשיחות ‘רגילות’, הפכו תוך ימים אחדים למוצר המבוקש ביותר בכל בית. עשרות אלפי משפחות חרדיות, שהתמודדו עם מציאות שנכפתה עליהן, מצאו את עצמן עושות שימוש תכוף בקווי הטלפון כתחליף לשגרה היומיומית. שיעורי תורה, ישיבות, בתי ספר וסמינרים, עברו למתכונת חדשה באמצעות קווי תוכן ייעודיים. עדכונים שוטפים עשו את דרכם בגרסה טלפונית לעשרות אלפי בתים.

כשקווי הטלפון הופכים לחלופה ריאלית לכיתות לימוד וצריכת מידע, המציאות האלטרנטיבית דורשת לא מעט משאבים של הגופים השונים המאפשרים את התפעול השוטף של הקווים הכשרים. בעוד העולם כולו עושה שימוש מוגבר בכלים שאינם מאושרים לשימוש על ידי גדולי ישראל, קווי הטלפון הכשרים הפכו לאפשרות המועדפת על הציבור שנשמע להוראתם בנושאי הטכנולוגיה. כך, כש’ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ מפקחת על פעילותן, חברות שונות שמפעילות את קווי המידע מעניקות לראשונה מבט נרחב לתעשייה המשגשגת ביותר בעידן הקורונה.

ואלו מנהלי החברות הכשרות המובילות, הרב מרדכי קרויס מ’טלביפ’, הרב ישראל ליצמן מ’קול כשר’, הרב שמואל כהן מ’מרכז הקווים’ ומפעיל “קו משרד הבריאות” – קו המידע בעניין הקורונה הייעודי למגזר החרדי הרב איצ’ה מאיר דז’לובסקי.

חברת ‘מרכז הקווים’ היא אחת מהחברות הפועלות תחת פיקוחם של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’. על לקוחותיה נמנים בין השאר ‘ועד הישיבות’ המאגד תחתיו מאות קווים של ישיבות וכוללים, ובתי הספר של החינוך העצמאי. הודות לביקוש הגובר לקווים מפוקחים, מספר הרב שמואל כהן העומד בראש החברה, נרשמה פעילות חסרת תקדים. “דקות הלימוד של קווי החינוך העצמאי בלבד הגיעו לכ-120 מיליון דקות שיחה בחודשיים הראשונים של הפעילות”, הוא מספר. “בימים מסוימים נרשמו במערכת קרוב לעשר מליון דקות שיחה, כאשר קווי הלימוד של בתי הספר של החינוך העצמאי לבד מצליחים להחזיק כ-12 אלף מאזינים בו-זמנית לאורך שעות”.

לדבריו, גם בשעות המאוחרות התחברו אלפי מאזינים לקווים הכשרים שהם מפעילים, כשכולם קווים של לימוד ולא ח”ו קווי בידור פסולים רח”ל. “בשנים האחרונות החברה הקדישה את עיקר פעילותה בהתאמת מערכות לגופים עסקיים, עמותות וארגונים. עם תחילת הסגר, כשפנו אלינו מהחינוך העצמאי ומוועד הישיבות, פיתחנו והגדלנו לבקשתם, ולבקשת מוסדות חינוך נוספים את קיבולת מערכות התוכן שלנו תוך ימים ספורים. רק כדי להבין את המשמעות, חלק מחברות הסלולר בישראל מסוגלות להחזיק כמות של לא יותר מ-28 אלף שיחות טלפון במקביל. היינו צריכים לפתח מערכת עם קיבולת ברמה דומה לזו של חברת תקשורת”.

בחברות שמפעילות את הקווים רואים ב’ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ הרבה מעבר לחותמת כשרות. “הציבור מעוניין במערכת כשרה”, מדגיש הרב ישראל ליצמן מ’קול כשר’, חברת הקווים הראשונה שקיבלה את כשרות ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’. “כשהמערכת מפוקחת על ידי ועדת הרבנים, הורים יודעים שהילדים שלהם לא יתחברו לקווי ‘נייעס’ פסולים או קווים אחרים שיש בהם לשון הרע ורכילות. בדיוק מהסיבה הזאת לא יהיו אצלנו ‘צנתוקים’ והטרדות. בנוסף, כשאנחנו מפעילים מערכות משפחתיות, הניהול של המערכת נמצא אצל ההורים כדי למנוע בזבוז זמן מצד הילדים. הדרישה לפיקוח ועדת הרבנים באה מהציבור”.

כמי שמפעיל מערכות שונות באמצעות הטלפון, הרב ליצמן סבור שאיכות השיחה ורמת הפיקוח הם הגורמים העיקריים לביקוש מצד הלקוחות. “קול כשר מפעילה היום מערכות משפחתיות, קווי תוכן ומידע, מערכות כיתתיות ומערכות הזמנות ומכירות. כל הדברים האלו הגיעו לרמת שיא בתקופת הקורונה כחלופה איכותית לרכישות פיזיות. אנשים אוהבים להשתמש במערכות כשרות ואיכותיות. הדגש הוא על איכות שיחה, כאשר זו מתנהלת בלי קטיעות או רעשי רקע. לרמת הצלילות הייתה חשיבות רבה בתקופה שבה הטלפון נאלץ לספק חוויה כיתתית. הכל התנהל באמצעות הטלפון, כולל מבחנים ומעורבות של ילדים בשיעורים הקוליים. נדרשנו להפעיל את הצוות שלנו המונה 12 עובדים שהתמסרו לכך סביב השעון, ואני מוכרח להודות לכל אחד מהם שפעל והשקיע מתוך רצון לייצר אטרקציות שיספקו לילדים שעות נוספות של פעילות לימודית חווייתית. וועדת הרבנים לעניני תקשורת גם תרמה להצלחה ולכל ההתאמות הנדרשות ללמידה מרחוק. יש להם קו ברור, הם מציבים רשימת דרישות ע”פ הנחיות גדו”י, וכך ניתן להבטיח שהקווים לא ייחסמו והתוכן יהיה נקי”.

חברות הקווים מציינות כי ‘ועדת הרבנים’ סייעה להם מעבר לדרישות כשרות. ישנן חברות שפועלות מחוץ לכשרות וטוענות שהצליחו להתמודד עם קריסות בתחילת הקורונה, בזמן שהחברות הכשרות קרסו. מדובר בחברות אינטרסנטיות שפועלות כדי להכניס תכנים שדעת חכמים לא נוחה מהם, בזמן שההפך הוא הנכון ודווקא החברות הכשרות הם אלו שהצליחו להתמודד בזמן שהשאר קרסו.
“חלק מחברות הסלולר הערימו קשיים והגבילו את כמות השיחות הניתנות לביצוע לקווים שלנו, היות והן חששו מקריסה” אומר הרב מרדכי קרויס. “חברות התקשורת לא היו רגילות לעומס בקנה מדה כזה, אך בהתערבות של ‘ועדת הרבנים’ יחד עם חה”כ הרב יעקב אשר והרב אליעזר סורצקין מנכ”ל החינוך העצמאי – ההגבלות הוסרו” מוסיף הרב שמואל כהן, והנתונים מדברים בעד עצמם. “במהלך החודש שהיה המשמעותי ביותר מבחינת הקורונה, ‘מרכז הקווים’ העמידה כ-1,300 מערכות תוכן למוסדות וכ-1,500 מערכות שידור חי להעברת שיעורי תורה – היקפים שלא הוכרו קודם לכן”.

בין המפעילות הבולטות של קווי הטלפון הכשרים, חברת ‘טלביפ’ סיפקה שירותי תקשורת בהיקפים חסרי תקדים. כמעט כל משפחה שיש לה ילדים במוסדות חינוך, השתמשה בפלטפורמה שפותחה על ידי חברת ‘טלביפ’. בהיותה מותג תקשורת כשר, היא ככל הנראה החברה הכשרה שהצליחה להחזיק את הכמות הגדולה ביותר של שיחות טלפון במקביל. “היכולת של החברה להחזיק כמות של עשרות אלפי שיחות טלפון בו-זמנית”, אומר הרב מרדכי קרויס, מנכ”ל החברה ובעליה, “מעמידה אותה בשורה אחת עם חברות הסלולר המובילות בישראל, ואף מעבר להן. רק כדי להבין את היקף השימוש בטלפונים של הקומה הכשרה, בתקופת השיא של הקורונה רשמנו בחברה מעל שלושים אלף שיחות טלפון במקביל”.

היקפי השימוש בקווי הטלפון הכשרים של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, כפי שניתן להתרשם מנתוני החברות, מעידים על ביקוש גובר בקרב משפחות חרדיות לקווים כשרים. “קיים ביקוש חסר תקדים”, אומר הרב כהן מ’מרכז הקווים’. “אנחנו מקבלים בקשות רבות לפתיחת קווי טלפון רק בכשרות של ועדת הרבנים. מוסדות לימוד רוצים דווקא חברה שמאושרת על ידי ועדת הרבנים. עקב העומס, שירות הלקוחות שלנו נאלץ לספק מענה לארבעת אלפים פניות ביום בתקופת השיא. לאור זאת תגברנו משמעותית את שירות הלקוחות כדי שכל אחת מהפניות של מנהלי הקווים תזכה למענה יעיל גם תחת העומסים הכבדים”.

הביקוש לתקשורת כשרה בפיקוחם של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ אינו לחינם. בניגוד למה שסבורים רבים, חברה המתיימרת לפנות לציבור החרדי איננה מאושרת על ידי ועדת הרבנים, שכן היא מפעילה קווי תוכן בעייתיים מאד מבחינה רוחנית ופורטל תוכן שנאסר על ידי גדולי ישראל. בנוסף, היא מאפשרת בחלק מהקווים הפניות לתכנים האסורים המתבצעת מתוך קווים “לגיטימיים” לכאורה דוגמת קווים משפחתיים, וכל זאת בלחיצת כפתור פשוטה, הנגישה וזמינה לכל ילד. כדי להימנע מתכנים שאינם כשרים ונקיים דיים, בעלי משפחות דורשים לצרוך שירותי תקשורת ותוכן מחברות המאושרות על ידי ועדת הרבנים.

הנתונים, כך מסתבר, מדברים בעד עצמם. הביקוש דווקא לקווים כשרים בפיקוחם של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, מגיע מצד הורים שדורשים את הפיקוח כתנאי לשימוש של ילדיהם בקווים אלו. מעבר לכך, מוסדות החינוך לא יעשו שימוש בקווי טלפון שאינם מפוקחים כראוי. “הביקוש שנוצר תוך תקופה קצרה, דרש מאיתנו יכולת שמעט חברות מסוגלות לעמוד בה”, אומר הרב קרויס. “תוך שבוע הוספנו מאה שרתים חדשים כדי לאפשר למוסדות השונים לקיים עשרות אלפי שיחות טלפון במקביל. לשם כך אנו עובדים עם חמש חברות סלולר מובילות, באמצעותן אנחנו מספקים את השירות עבור לקוחות שונים מכלל החוגים והעדות במגזר”.

בין המוצרים החדשים שפיתחה חברת ‘טלביפ’ כדי להתמודד עם אתגרי הקורונה, אחד הפיתוחים המשמעותיים היה ‘חדר ועידה’ באמצעות הטלפון. “כפי שנהוג בציבור הכללי לקיים שיחות מורחבות בין מורים או מנהלים, יצרנו את הגרסה הטלפונית של הדבר הזה. בנוסף, אחד הכלים הפופולריים ביותר שפיתחנו היה שיחות הועידה של מורים עם תלמידים. כל מלמד בחיידר שולט על מערכת, דרכה הוא יכול להשתיק את הילדים המאזינים, לפתוח את כולם או לאפשר דיבור של תלמיד בודד. מדובר בפיתוח משוכלל שהפך למוצר המנצח בקרב מוסדות לימוד שאת השיעורים מעבירים רק במתכונת טלפונית כשרה. זו הסיבה ש’טלביפ’ הייתה מוסד הלימוד הגדול ביותר של הציבור החרדי בארץ”.

לדבריו, התופעה צברה תאוצה והגיעה לכ-300 מיליון דקות בחודש של שיעורי תורה. “תלמודי תורה, בתי ספר, ישיבות וכוללים, יצרו יחד תופעה שלא הייתה בהיסטוריה החרדית. מאות מיליוני דקות שיחה בחודש, שחלקן הגדול הינו סביב לימוד תורה, בהחלט מדברות בעד עצמן”.

“יש מי שחושבים ש’ועדת הרבנים לעניני תקשורת’ היא גוף פיקוח כשרותי גרידא, אך בפועל הם עומדים לצידנו ומסייעים יום-יום הן בפן הטכנולוגי והן בפן הבירוקרטי. לא לחינם קרוב ל-600 אלף יהודים שומרי תורה ומצוות מביעים את אמונם, ומשתמשים במכשירים כשרים תחת הקומות הכשרות” מדגיש הרב קרויס.

לאור כל זאת ניתן לומר בצורה חד משמעית כי רוב מוחץ של קווי הלימוד של בתי הספר, תלמודי התורה והסמינרים, הישיבות, בתי הכנסת, קווי השיעורים והתוכן הכשר בציבור החרדי הופעלו על ידי החברות הכשרות ומאושרות ע”י ועדת הרבנים לענייני תקשורת, והן אלו שהחזיקו את כלל המוסדות של ציבור בני התורה, במה שהיה בית המדרש הווירטואלי הגדול ביותר בעולם.

לצד החברות שמעניקות שירותי תקשורת באמצעות קווי טלפון כשרים, בתקופת הקורונה מפעיל משרד הבריאות את קו המידע הייעודי למגזר החרדי שמפוקח על ידי ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ 03-509-7000. גם בקו הזה, בדומה לחברות שמפעילות שירותי תקשורת כשרים, נשמרים הכללים שקבעו גדולי ישראל ובליווי צמוד של רבנים האמונים על הקו. “קו משרד הבריאות” אומר הרב איצ’ה מאיר דז’לובסקי שמפעיל את הקו, “הפך למוקד המידע המרכזי של הציבור החרדי בתקופת הקורונה שבשיאה התקשרו מידי יום מעל 150,000 איש, וכעת כ-75 אלף איש נכנסים מדי יום למערכת כדי להתעדכן בענייניות ובקצרה. הדגש הוא שמדובר ב”הרבה מאזינים” ולא בכאלו ש”מאזינים הרבה”.

בין המאזינים ניתן למנות אפילו את בתי גדולי ישראל ורבנים שאף משאירים הודעות ומתקשרים לחוות דעתם על דקויות המותירות חותם בלב המאזינים. אחד מגדולי הפוסקים יצר עמנו קשר כדי לדון בדרכי ההסברה לאחר שבאו לפתחו שאלות הלכתיות הנובעות מההנחיות שנאמרו בקו. הוא ציין שלהוראה הנאמרת בקו המפוקח ע”י ועדת הרבנים יש תוקף משמעותי בעיני רבבות, ולכן חובה להקפיד על כל מילה. הרב שליט”א אף עלה לראיון בקו ע”מ לבטא את אמונו ותמיכתו בקו הכפוף לוועדת הרבנים.

“המשוב העוצמתי הזה גרם לנו לבנות מחדש את מנגנון עריכת התוכן כמקצועי יותר ע”י צוות המגבש את החומרים, מבצע עריכה לשונית והגיה מדוקדקת לכל הודעה והודעה. כשאתה יודע מי ציבור המאזינים אתה ניגש למלאכה בחרדה ויראת כבוד. אחרי שפרסמנו ראיון בנושא הקורונה עם פוליטיקאי שמאזינים לא ידעו כי הינו שומר תומ”צ, או כשהעלנו את בשורת החזרה לבתי הכנסת כשברקע נשמעו צלילי תזמורת בימי העומר, קיבלנו עשרות הודעות ביקורת על כך שהענקנו במה לפוליטיקאי שאינו נמנה על הציבור החרדי ממאזינים – שנרגעו רק לאחר שהבינו שקיימנו דיון מקיף עם הרבנים בטרם העלאת כל הודעה או מרואיין. המאזינים דורשים איכות וללא פשרות”.

באחד המקרים, לאחר ראיון של דובר רשות שדות התעופה שהעניק מידע לבחורי ישיבות מחו”ל, הוא איחל בסיום השיחה ‘יום עצמאות שמח’. מיד לאחר מכן קיבלנו עשרות טלפונים עם ביקורת. הדרישה לפיקוח רבני באה מצד הציבור. אנשים לא רוצים שהילדים שלהם ייחשפו לתכנים שאינם מבוקרים. כמובן שבהתאם לכך, אנחנו מקבלים אינספור הודעות תומכות אחרי תכנים איכותיים שעולים בקו. כמובן שהכל נעשה בכפוף להוראות הרבנים ובהתייעצות מתמידה מולם”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.