נתניהו במאמר חריף ב”ישראל היום” נגד בנט: “הזירה האיראנית הופקרה”

ראש האופוזיציה פרסם מאמר חריף ומדאיג מאוד בעיתון “ישראל היום”, לאחמ”כ קרא נתניהו “לשתף את המאמר שפרסמתי הבוקר בעיתון ״ישראל היום״ — האיראנים דוהרים לפצצה – וממשלת בנט-לפיד שותקת”.

ראש האופוזיציה פרסם מאמר חריף ומדאיג מאוד בעיתון “ישראל היום”, לאחמ”כ קרא נתניהו “לשתף את המאמר שפרסמתי הבוקר בעיתון ״ישראל היום״ — האיראנים דוהרים לפצצה – וממשלת בנט-לפיד שותקת”.
**
וכך כתב: כשלאחרונה ציינו את יום השנה לפטירתו של ז׳בוטינסקי, טענו נציגי הממשלה הנוכחית שהם הולכים בדרכו.

אין אבסורד גדול מזה. תורתו המדינית של ז׳בוטינסקי התמקדה בשני נושאים: ׳קיר הברזל׳ ו׳תורת הלחץ׳.

הממשלות תחת הנהגתי פעלו באדיקות לפי שני עקרונות אלה במשך שנים.

הממשלה הנוכחית הפקירה אותם תוך ארבעה שבועות בלבד.
**
ראשית – קיר הברזל.

ז׳בוטינסקי האמין שרק באמצעות כוח עברי עצמאי ותקיף ניתן לבלום את שאיפות ההשמדה של אויבינו כדי שיום אחד ישלימו עם קיומנו.

אין צורך לפרט כאן את כל מה שעשינו בממשלות הליכוד כדי לבנות את עוצמתה של ישראל כמעצמה צבאית, מודיעינית וקיברנטית.

גם אין מקום כאן לפרט את המכלול העצום של הפעולות שביצענו נגד תוכנית הגרעין של איראן שנועדה להשמידנו.

את הפעולות הללו עשינו לפעמים בידיעת ארה״ב, ולפעמים ללא ידיעתה וללא קבלת הסכמה ממנה.

ממשלים אמריקנים שונים, כולל לאחרונה ממשל ביידן, חזרו וביקשו ממני ״לא להפתיע אותם״ בפעולות מול איראן.

תמיד סירבתי לתת התחייבות זאת.

תמיד שמרתי על חופש הפעולה שלנו.

הבהרתי גם פומבית שנמשיך לעשות את כל הדרוש להבטיח את ביטחונה של ישראל – עם הסכם או בלי הסכם בין ארה״ב לאיראן.

והנה תוך שבוע מהקמת הממשלה, ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד ביטל כליל מדיניות זו.

הוא פגע פגיעה אנושה בחופש הפעולה של ישראל כשבאופן מדהים הוא התחייב לאמריקנים על מדיניות של ״אין הפתעות״.

אני שואל:

מה יקרה אם וכאשר ארה״ב תחזור להסכם הגרעין – האם מישהו חושב שהיא תסכים לפעולות צבאיות של ישראל שיסכנו הסכם זה?

וכשלפיד ובנט ידווחו מראש לארה״ב על פעולה צבאית מתוכננת והיא תתנגד לה, האם מישהו באמת מאמין שלפיד, בנט וחבריהם יוציאו פעולות אלה אל הפועל?

כך, באחד הנושאים הגורליים ביותר לקיומנו, בנט ולפיד הפכו את קיר הברזל של ישראל – לקיר גבס מחורר.
**
ובעניין ׳תורת הלחץ׳.

ז׳בוטינסקי דגל במאמץ חזק ועקבי של שכנוע דעת הקהל העולמית בעניינינו כדי להפעיל לחץ על מנהיגי מדינות המערב לתמוך בציונות.

לפי עיקרון זה, פעלנו במשך שנים לשכנע את דעת הקהל האמריקנית ומנהיגים חשובים בארה״ב להיאבק בתוכנית הגרעין האיראנית ולהטיל על איראן סנקציות משתקות.

עשינו זאת באינספור ראיונות בתקשורת האמריקנית, בנאומים באו״ם וכמובן בקונגרס האמריקני.

פעולותינו תרמו לכך שהממשל האמריקני הקודם פרש מהסכם הגרעין המסוכן עם איראן והטיל עליה סנקציות משתקות אף יותר.

בימים האחרונים שואלים אותי חבריי מארה״ב:

איך ייתכן שקולה של ממשלת ישראל לא נשמע בארה״ב נגד המירוץ חזרה אל הסכם הגרעין עם איראן?

התשובה פשוטה. ממשלת הכניעה אומרת בפירוש: ״אנחנו נפתור את הבעיות עם ארה״ב בחדרי חדרים״.

במקום לדבר בפומבי בקול רם וברור כדי לגייס את דעת הקהל האמריקנית לטובת ישראל ונגד החזרה להסכם הגרעין, הממשלה הנוכחית לא עושה דבר.

האם היא באמת חושבת שהיא תשכנע מישהו בדיבור ב׳חדרי חדרים׳ או בציוץ פה ושם?

מ-40 שנות ניסיון אני יכול להעיד שלדברים אלה אין ערך כלשהוא אם הם אינם מלווים במסע גלוי, תקיף ומתמשך בדעת הקהל האמריקנית.

רק אם תדבר בעוצמה בחוץ, יקשיבו לך ברצינות בפנים.

כך נהגנו כשלא הסתפקנו רק בפגישות עם מנהיגי מדינות אלא ליווינו פגישות אלה במסע שכנוע בתקשורת העולמית ומעל אינספור במות בינלאומיות חשובות.

את עמדת ירושלים תחת הנהגתנו שמעו בכל בירות העולם: בוושינגטון, במוסקבה, בבייג׳ין, בדלהי, בטוקיו, וגם בריאד ובאבו-דאבי.

וכן, גם באיראן. ועוד איך באיראן.
**
זהו הלב של תורת הלחץ של ז׳בוטינסקי, וגם אותו הממשלה הזאת השליכה לפח תוך ימים.

זה נובע מחוסר הבנה או מחוסר יכולת, או משילוב קטלני של שניהם.

את הקול של הממשלה הזאת איש אינו שומע.

אין לה מה להגיד ואף אחד גם לא מקשיב לה.

כמו עץ שנופל ביער שאיש לא רואה ואיש לא שומע ולאיש לא אכפת.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.