סטורי מהשואה: הסיפור המדהים של אווה מהאינסטגרם

"מה היה קורה אם לאווה היה אינסטגרם בשואה?" אלו הם שלטי החוצות שהופיעו לאחרונה ברחבי הארץ תחת הכותרת "הסטורי של אווה".

מדובר בניסיון "להנגיש" את השואה לצעירים. המניע היה ההבנה שהשואה אינה מקבלת את המקום בקרב הדור הצעיר. אז היוזמים לקחו סיפור אישי של נערה, אווה היימן, שנרצחה לפני שמלאו לה 14, בתקווה שכך יצליחו בני נוער ישראלים להבין מה עבר על בני גילם במלחמת העולם השנייה, ויוכלו להזדהות איתם.

מאחורי המהלך הלא שגרתי, שמטרתו להביא לבני הנוער בשפתם ובמדיה הקרובה להם את סיפורה של אווה היימן שנרצחה בשואה, עומד יזם ההייטק ומערכות האבטחה מתי כוכבי ובתו מיה. שיצרו סדרת אינסטגרם שתספר את הדרך שעברה היימן תוך 3 חודשים, מילדה שחיה חיים רגילים ונורמליים עד לסוף הבלתי נתפס במחנה ההשמדה. מדובר ביוזמת ענק שעלתה מיליונים.

לכוכבי ולבתו היה ברור שצריך להנגיש את השואה לדור הצעיר, אך במשך תקופה ארוכה הם התלבטו כיצד. בין הרעיונות שעלו נבחנה האפשרות לספר את סיפור השואה ברשת המסרים המיידים וואטסאפ באמצעות דמות שתענה על שאלות ילדים. בהמשך הוחלט לפנות לאינסטגרם.

70 הפרקים (הסטורים) של סדרת האיסטגרם תעלה לאוויר ביום השואה וכל שעה עגולה ישודר פרק מתוך הסדרה, כיום יש לדף האינסטגרם למעלה מ-30 אלף עוקבים. ובטח בשידורים של הסדרה יגיעו להרבה יותר.

אז מה בעצם ועל מי הסיפור שמסעיר את הרשתות החברתיות?

אווה היימן, הייתה ילדה יהודייה, ילידת העיר נג'וורד שהשתייכה אז להונגריה (היום העיר נקראת אורדיה, והיא חלק מרומניה). בני משפחתה נמנו עם הקהילה הנאולוגית – ציבור ששאף להשתלב בחברה ההונגרית ולהיטמע בה. לסבה מצד אמה היה בית מרקחת משגשג, והמשפחה גרה בבית צמוד אליו. מצוקתה העיקרית של הילדה נבעה מהגירושים של הוריה ומגעגועיה אל אביה.

אמה נישאה מחדש לסופר בלא ז'ולט, שאותו היא העריצה. על תחושותיה ומחשבותיה נודע מהיומן האישי שכתבה, ושראה אור בתרגום לעברית בהוצאת יד ושם ב-1964. בגלל היומן יש מי שמשווים את אווה היימן לאנה פרנק: ההבדל העיקרי בין שני המסמכים הוא שהיומן של פרנק נכתב על פני כמה שנים, ואילו היימן זכתה לכתוב במשך שלושה חודשים ושישה ימים בלבד. אחרי שכתבה בפעם האחרונה, ב-19 במאי 1944, היא נתפסה, נשלחה לאושוויץ, ושם נרצחה.

היימן מתארת כיצד אישה ארית שאהבה אותה מאוד הגיעה לביתה והציעה לקחת אותה איתה ולהסתיר אותה, אלא שסבתה ואמה סירבו. היא דווקא הייתה רוצה ללכת, כותבת הילדה, גם אם המשמעות הייתה שהיא לא תראה את בני משפחתה זמן רב, וגם אם בני משפחתה לא יינצלו, ורק היא תישאר בחיים. היא כתבה שהיא מוכנה לעבוד קשה, מוכנה לגור בדיר או ברפת, לעשות כל מה שיוטל עליה. "אני זריזה וחרוצה, לא פוחדת מעבודה קשה", כתבה וסיפרה ליומנה, וכך גם לנו, על התוכניות שלה: היא רוצה לגדול, חולמת להיות עיתונאית-צלמת ולהתחתן עם אנגלי. אבל לא שאלו אותה לדעתה: באושוויץ כבר הוכנו תאי הגזים והמשרפות.

אלא שלא כל בני משפחת היימן הגיעו למחנה ההשמדה, וזה אולי החלק המחריד ביותר בסיפור החיים שאת סופו הילדה לא ידעה: אמה אגי הצליחה להבריח מהגטו את עצמה ואת בעלה השני; הם הגיעו לבודפשט, עלו לרכבת של ישראל קסטנר וניצלו.

הרשתות החברתיות הביעו את דעתם על הסיפור הזה. חלקו אהב, חלקו לא, אבל אנשי מקצוע שעובדים להנצחת השואה ברכו על המהלך.

הפרויקט זכה להצלחת ענק: למעלה מ-100 מיליון צפיות ב 14 שעות.

3 מיליון ישראלים נכנסו לפרופיל של אווה.

קהל היעד שאליו כיוונו את הפרויקט – גילאי 13 עד 30 – 50% מהם עוקב אחרי אווה!

המונח באנגלית EVA STORY INSTAGRAM, מונח שלא היה קיים לפני שבועיים וחצי, כבר זוכה למעל 200 מיליון תוצאות חיפוש בגוגל.

למעלה מ-50 מדינות סיקרו וכתבו על הפרויקט.